רבי ישראל חיים פרידמן
לידה | תרי"ט |
---|---|
פטירה |
כ"ד בסיון תרפ"ב (בגיל 63 בערך) ראחוב |
מקום פעילות | רב העיר ראחוב |
רבותיו | רבי חיים מצאנז, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) |
חיבוריו | ליקוטי מהרי"ח |
רבי ישראל חיים פרידמן (תרי"ט - כ"ד בסיון תרפ"ב) היה רב חסידי, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בראחוב. מחבר הספר "ליקוטי מהרי"ח" על נסחאות התפילה ומנהגיה.
קורות חייו
נולד בשנת תרי"ט לרבי יהודה ולמרים. למד בישיבת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) בסיגעט, נישא בשנת תרל"ט למאטיל לאה בת רבי מנחם זאב ווייסברג רב העיר טארקאן (הו'), הנישואין התקיימו בעיר דאברא מקום רבנותו של חמיו באותה תקופה. מסדר הקידושין היה רבי יחזקאל שרגא משינאווא , בזיווג שני נשא את אחותה צירל.
רבותיו העיקריים היו רבי חיים מצאנז וה"ייטב לב", היה מקורב גם לרבי יחזקאל שרגא משינאווא, ובנו רבי אברהם שלום מסטרופקוב, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים ה"קדושת יום טוב" מסיגעט ובנו רבי חיים צבי ה"עצי חיים", ורבי יוסף מאיר מספינקא, רבי יהושע ובנו רבי ישכר דב מבעלזא, רבי משה פנט מדעעש, רבי מרדכי מנדבורנה, רבי ישעיה מקרסטיר, ורבי אלימלך לאווי מטאהש.
בשנת תרמ"ד נתמנה לרב העיר ראחוב, במלחמת העולם הראשונה גלה לגרוסוורדיין ושם נתמנה לרב בית המדרש חברת ש"ס, בתום המלחמה חזר לראחוב. בכ"ד בסיון תרפ"ב עלה לראש ההר שעל יד העיר להשגיח שם על יצור גבינת כבשים, ובעקבות גשם שוטף החליק אל הנהר הסמוך. שלשה ימים לאחר מכן נמשה מהנהר כשהוא ללא רוח חיים.
ספריו
רבי ישראל חיים השקיע רבות בבירור נוסחאות ומנהגי התפילה מכל ספרי הראשונים והאחרונים והעלם על הכתב, וכן ליקט את מנהגי החסידים עם מקורם בהלכה. בתחילה רצה להדפיס סידור עם נוסח מבורר ומדויק, אך בעצת רבו הייטב לב מסיגעט הדפיסם (בשנת תר"ס) בספר המסודר לפי סדר היום היהודי, כולל בירור נוסחאות ומנהגי התפילה בימות החול, בתוספת חידושיו ותשובותיו בהלכה, קיבל הסכמות על ספרו מה"קדושת יום טוב" מסיגעט, רבי משה מדעעש, רבי משה גרינוולד ה"ערוגת הבושם", ורבי יהודה גרינוולד מסאטמאר.
בשנת תרס"ג הדפיס חלק שני המוקדש לבירור מנהגי שבת וראש חודש, ובשנת תרע"א הדפיס את החלק השלישי הכולל הלכות ומנהגי המועדים, וכן ענייני שמחה ונישואין.
הספרים נדפסו שנית בשנת תרצ"ב על ידי נכדו הרב יעקב צבי פרידמן דיין במארגארעטן עם הסכמותיהם של רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר אב"ד מאד, ורבי יוסף חיים זוננפלד.
בשנת תשע"ג יצא לאור הספר במהדורה חדשה עם הערות מרבנים שונים, ביניהם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
צאצאיו
- בתו נחמה אשת רבי אלחנן זלמן גרוס מטשנגר, נכד רבי צבי הירש מליסקא, נהרגו בשואה.
- בתו מלכה בריינדל אשת רבי מנחם מענדל קויפמאן.
- בנו רבי יעקב צבי, דיין במארגארעטן, המדפיס את ספרי זקינו.
- בנו הרב יעקב צבי פרידמאן בזיווג ראשון נשא את חנה מלכה בת הרב יצחק פריינד בן רבי משה אריה ראש הקהל בעיר סיגעט, בזיוו"ש נשא את ביילא בת רבי מנשה גאלדבערגער אב"ד סטראפקוב.
- בנו מזיווג שני הוא רבי ישראל חיים מנשה ראב"ד קהל יטב לב סאטמאר.
- בנו ממלא מקומו רבי שלמה זלמן אב"ד ראחוב ואב"ד לוגאנו שווייץ, בזיווג ראשון נשא את פייגא בת רבי חיים שמואל אב"ד טורנא, בזיווג שני נשא את יוטא בת רבי שמואל זלמן וויינברגר אב"ד מארגערעטן.
- בתו מזיווג שני ביילא אשת רבי מנחם מענדל הורוויץ אב"ד ראחוב בבני ברק.
- בתה שיינדל אשת הרב יוסף בנימין וואזנר אדמו"ר משבט הלוי.
- בתו מזיווג שני ביילא אשת רבי מנחם מענדל הורוויץ אב"ד ראחוב בבני ברק.
- בתו מינדל אשת רבי בנימין זאב ליכטנשטיין אב"ד בביסטריץ.
- בתו אסתר אשת רבי איתמר לייפר מבישטינא.
- בתו מרים פעסיל אשת רבי אברהם ישכר דוב אייזיקסאהן אב"ד פאליאן-ריסקעווע, בן רבי שלמה מרומאן חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף.