רב יהודאי גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "יהודאי גאון" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב יהודאי הכהן גאון סורא, ראו יהודאי הכהן גאון.

רב יהודאי גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים. רב יהודאי היה סגי נהור.

ביוגרפיה

היה מחכמי ישיבת פומבדיתא, אבל ראש הגולה שלמה בן חסדאי העבירו לסורא מפני "שלא נמצא בה מופלג בחכמה כמותו" (אגרת רב שרירא גאון). תלמיד תלמידו, בפירקוי בן באבוי, מתארו כגדול "בקדושה ובטהרה בחסידות ובענוה".

רב יהודאי היה הגאון הראשון שהחל בחיבור קובצי הלכה לאחר חתימת התלמוד בבלי. על פי חלק מן החוקרים, רב יהודאי כתב את הספר "הלכות פסוקות", המסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר החורבן בחוץ לארץ. לספר זה חוברו תקצירים רבים. ובעקבות חיבור זה גם הלך רבי שמעון קיירא כשחיבר את ההלכות גדולות .

רב יהודאי לחם בחריפות למען השלטת התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יחידה בעם ישראל. במלחמתו זו נתקל בהתנגדות קשה של בני ארץ ישראל, שהסתמכו על פסיקת התלמוד הירושלמי ומנהגיהם הקדומים. רב יהודאי קבע כי רבים ממנהגיהם הם "מנהגי שמד", שהתקבלו בזמנים קשים בהם לא הועברה המסורת בשלמותה. ביטוי לתפיסתו זו אנו מוצאים באיגרתו של פירקוי בן באבוי, תלמיד תלמידו. לעומת טענת רב יהודאי סברו בני ארץ ישראל כי מנהג אבותיהם בידיהם כפי התלמוד ירושלמי ובכך מנהגם עדיף מאשר הנפסק בתלמוד בבלי.[1]

הוא היה אחיו של רב דודאי גאון, גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 761 ו-764, ויחד לחמו למנוע מענן בן דוד, מייסד היהדות הקראית, להתמנות לריש גלותא אחרי מותם של שלמה בן חסדאי ויצחק איסקוי בן סולומון.

חיבור הלכות גדולות

ערך מורחב – הלכות גדולות

חיבורים בשם "הלכות קצובות" וכן "הלכות גדולות" יוחסו גם הם לרב יהודאי גאון, אך כבר הוכיחו מרדכי מרגליות, במבוא למהדורתו לספר הלכות קצובות, וכן סלימאן ששון במבוא למהדורתו לספר הלכות פסוקות, שאין הנחה זו נכונה.[2]

הדעה הרווחת היא שהספרים חוברו על ידי חכם בשם רבי שמעון קיירא, ואילו בעל הסמ"ג סבר שחוברו על ידי רב יהודאי גאון ולא פירש לאיזה יהודאי כיוון בין רב יהודאי גאון או רב יהודאי הכהן גאון.

לפי המובא בספר הכרוניקה "צמח דוד", יש סוברים כי רב יהודאי הכהן חיבר הספר, וזאת על פי דברי הסמ"ג שגאון בשם 'רב יהודאי' חיברו ואילו ההבנה שמדובר על רב יהודאי גאון בן נחמן לא ייתכן כי הוא מוזכר בספר השאילתות של רב אחאי משבחא, ובכך מייצר אנכרוניזם בחשבון השנים ואי אפשר לומר שרב יהודאי בן נחמן חיבר הלכות גדולות וסביר לומר שחובר על ידי רב יהודאי הכהן גאון.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוצר הגדולים כרך ד דף קכה
  2. ^ ראו: במבוא להלכות קצובות (מיוחס לרב יהודאי גאון), ירושלים תש"ב (מהדורת מרדכי מרגליות), באתר היברובוקס, וכן במבוא להלכות פסוקות לרב יהודאי שבמהדורת סלימאן ששון (בהוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"א).
  3. ^ ראו ספר צמח דוד, לאלף החמישי דף מו, חלק א דפוס ורשא ה'תרל"ח



ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.