דב בר רטנר
.jpg) |
דב בר רטנר (נכתב במקור דוב בער ראטנער) (י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א שבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
ביוגרפיה
רטנר נולד בשנת תרי"ב בקלווריה לאביו, אברהם בצלאל אייזנשטדט[1] ולאמו בלומה רחל. הוא למד בישיבות מיר ווולוז'ין.[2] בגיל 17 התחתן עם אסתר מרים (בת צבי אדלשטיין), וזמן מה לאחר החתונה הפסיק את לימודו ופנה לעסוק במסחר. הוא עבד בייבוא זיפים למברשות, וכחלק מעבודתו נסע למקומות רבים, בין היתר לקניגסברג, שם נפגש עם המלבי"ם, וכן נסע פעמים רבות לפטרסבורג, ובאזור שנת 1879 עבר להתגורר שם. בשנת תרמ"ט, עקב גירוש היהודים מהעיר, עבר להתגורר בווילנא, שם המשיך לעסוק במשך שנים אחדות במסחר, אך בשלב מסוים עבר לעסוק במחקר, ואת פרנסתו מצא מהשכרת בית שבנה בעיר.[3] בשנת תרנ"ד הוציא לאור את חיבורו הראשון מבוא לסדר עולם רבא,[4] ובשנת תרנ"ז הוציא את חלקו השני של החיבור, מהדורה מדעית של סדר עולם רבה.[5] בשנת תרס"א הוציא לאור את הכרך הראשון של מפעלו הגדול, סדרת הספרים "אהבת ציון וירושלים".[6] ב"אהבת ציון וירושלים" אסף רטנר את הנוסחאות של התלמוד הירושלמי מכתבי יד שונים, ומעדויות של ראשונים שמצטטים את הירושלמי. בהמשך, ועד שנת תרע"ז (השנה בה נפטר), הוציא לאור עוד אחד עשר כרכים, שהקיפו את כל הסדרים זרעים ומועד, מלבד מסכת עירובין[7] פרופסור יעקב זוסמן משער שהכרך על מסכת עירובין היה מוכן אצלו, וכן שהיה לו חומר גלם מוכן לכל הירושלמי.[8] בראש חודש שבט תרע"ז נפטר בווילנא, ולמחרת נקבר בבית הקברות העיר.[9]
רטנר היה מספרני ספריית שטראשון,[10] לה הוריש את ספרייתו (כ־2000 ספרים).[11] כתב מאמרים רבים שהתפרסמו בעיתוני התקופה, בעיקר בהמליץ.[12]
ממאמריו
- בית חוניו, המליץ, 17 במאי 1898, המשך, המשך, המשך, המשך
- מצב האשה העברייה בימי הביניים (מאמר א), הצפירה, 15 בינואר 1901, המשך; (מאמר ב), הצפירה, 26 בינואר 1901, המשך, המשך, המשך
קישורים חיצוניים
- זאב מארקאן, ר' דובר ראטנר ז"ל, העם, 11 במאי 1917
- שאול אברהם פוזננסקי, ציון לשלשת חכמי ישראל – ג, הצפירה, 10 במאי 1917, המשך
- משה צינוביץ, "אחרונים" בירושלים דליטא, הצופה, 20 ביולי 1945
- אהבת ציון וירושלים
- אהבת ציון וירושלים
מסכת ברכות, תרס"א, מסכת שבת, תרס"ג, מסכתות תרומות וחלה, תרס"ה מסכת שביעית, תרס"ז, מסכתות כלאיים מעשרות, תרס"ז, מסכת פסחים, תרס"ט, מסכת יומא, תרס"ט, מסכתות ראש השנה וסוכה, תרע"א, מסכת מגילה, תרע"ב, מסכתות ביצה ותענית, תרע"ג, מסכתות שקלים חגיגה מועד–קטן, תרע"ד, מסכתות פאה דמאי מעשר–שני ערלה בכורים, תרע"ז, באתר היברובוקס
- כתב היד של "אהבת ציון וירושלים" על מסכת ביצה.
- מאמרי ביקורת על "אהבת ציון וירושלים"
- קרית ספר, הצפירה, 6 בפברואר 1903
- ספרותנו המדעית, הזמן, 5 במרץ 1903
- שמואל אברהם פוזננסקי, תלמודא דבני מערבא - מאמר ראשון, הצפירה, 2 באפריל 1903, המשך, המשך, המשך; תלמודא דבני מערבא - מאמר שני, הצפירה, 17 בפברואר 1905; תלמודא דבי מערבא – מאמר שלישי, העולם, 10 באפריל 1907; גמרא דבי מערבא – מאמר רביעי, הזמן, 6 בינואר 1910, המשך
- שלמה בובר, דברי שלמה (על "אהבת ציון וירושלם"), המליץ, 30 באפריל 1903, המשך, המשך, המשך המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
הערות שוליים
- ^ נכדו של הרב מאיר איזנשטט, מחבר הספר פנים מאירות. שם המשפחה רטנר הגיע אל דב ממשפחת אמו, כיוון שהוא אומץ על ידי דודו, אליהו צבי, שהיה חשוך ילדים. על פי עדות בתו, הדבר נעשה כדי לפוטרו מן הצבא.
- ^ טוביה פרשל, ר' דוב בער ראטנער, הקדמה לסדר עולם רבה מהדורת רטנר, פרק א
- ^ טוביה פרשל, ר' דוב בער ראטנער, הקדמה לסדר עולם רבה מהדורת רטנר, פרק ב
- ^ בשורת ספרים חדשים, המליץ, 22 במרץ 1894, מבוא להסדר עולם רבה, באתר היברובוקס
- ^ בשורת ספרים חדשים, המליץ, 2 במרץ 1897, סדר עולם רבה, באתר היברובוקס
- ^ בשורת ספרים חדשים, המליץ, 22 בספטמבר 1901; בשוק הספרים והסופרים, הצפירה, 17 באוקטובר 1901 אהבת ציון וירושלים מסכת ברכות, באתר היברובוקס
- ^ טוביה פרשל, ר' דוב בער ראטנער, הקדמה לסדר עולם רבה מהדורת רטנר, פרק ג
- ^ יעקב זוסמן, מאה שנים להופעת 'אהבת ציון וירושלים' (תרס"א–תשס"א), בתוך: רון מרגולין וחים וייס (עורכים) מדעי היהדות 41, (תשס"ב), עמוד 19
- ^ טוביה פרשל, ר' דוב בער ראטנער, הקדמה לסדר עולם רבה מהדורת רטנר, פרק ה
- ^ ע"ד בית אוצה"ס העברי שבוולנא, הצפירה, 26 באוגוסט 1901, ראו רשימת הספרנים בסוף הכתבה
- ^ פרידה שור, מ"לקוטי שושנים" ועד "בריגדת הנייר": סיפורו של בית עקד הספרים ע"ש שטראשון בווילנה, דיונון 2012, עמוד 55
- ^ טוביה פרשל, ר' דוב בער ראטנער, הקדמה לסדר עולם רבה מהדורת רטנר, פרק ד
30997977דב בר רטנר