יקותיאל שור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יקותיאל שור (8 בדצמבר 1918 – 27 ביולי 1990) היה מורה, מוזיקאי, מעבד, מנצח, כנר ומלחין ישראלי, חבר קבוצת כנרת.

ביוגרפיה

שור נולד בדבינסק שבלטביה ליעקב וסופיה שור[1]. אביו היה מנצח של תזמורת כלי נשיפה. אחיו, בוניה (בונקה) שור, היה מלחין ומוזיקאי.

בצעירותו היה חניך תנועת הנוער החלוצית "נצ"ח". שור למד מוזיקה בריגה ובפולין. היה חבר בתנועת הבריחה, התארגנות ציונית שעודדה עלייה ארצה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וכניסת הגרמנים ללטביה, ברח עם משפחתו לרוסיה, ושב אליה לאחר המלחמה. גם ברוסיה היה חבר בתנועת הבריחה וארגן מסעות לארץ ישראל[2]. בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בקבוצת כנרת, שם אשתו, בבה, כבר התגוררה, ונולדו להם שלושה ילדים[3].

בישראל למד קומפוזיציה אצל המלחין פאול בן-חיים, עבד בפרדס ולימד מוזיקה בבית הספר בכנרת. שור ניצח על מקהלת הילדים והמבוגרים בכנרת, וכן על מקהלת האיחוד שהיה בין מייסדיה, יחד עם יהודה שרת. הוא היה אחד הכנרים הראשיים של "התזמורת הסימפונית הקיבוצית" והשתתף בהופעות רבות בישראל ומחוצה לה. לאחר מסעו לברית המועצות, הרצה שור על חיי התרבות היהודית במקום[4].

בשנת 1961 היה למרצה במדרשה למורים אוהלו והמשיך ללמד בה עד שנת 1990. באוהלו הקים שור ביתן בו תצוגת זיכרון לתנועת הבריחה, שנקרא על שמו של חבר קבוצת כנרת מאיר ספיר (אביה של המלחינה נעמי שמר), שהיה מפקדה האחרון של התנועה[5][6].

שור חיבר מוזיקה סימפונית, קאמרית, מקהלתית, מוזיקה לסרטים והצגות וכן מוזיקה עממית לחגים ואירועים[7].

הוא הלך לעולמו בגיל 72[8] ונטמן בקיבוץ כנרת. על מצבתו נכתב "אטה למשל אוזני, אפתח בכנור חדתי" (תהלים מט ה)[9].

יצירותיו

שור היה מיודד עם הכותבת יהודית סלע-וינר, שחיברה את המחזמר "מה טוב יחדיו", מופע מוזיקלי בהשתתפות ילדי עמק הירדן. שור הלחין את כל שירי המחזמר, בהם:

  • אגדת הכנרת
  • אין כמוהו
  • ההורה
  • הורה מלכדת
  • החמור הקטן
  • המצב במשק
  • למען ציון
  • קריאה למשחק
  • שיר בקר
  • שיר הבלורה
  • שיר החבל
  • שיר הירקנים
  • שיר הכדור
  • שיר הפלחים
  • שיר לכרם
  • שפוך חמתך

שירים נוספים שהלחין:

שירים שעיבד מוזיקלית:

מופעים שהפיק:

  • "היו זמנים" - מופע משירי עמק הירדן בשיתוף מקהלת דגניה[10]
  • "עלי כנרות" - מחזמר הכולל את שירי העלייה השנייה והשלישית ופרקי הווי מימי ראשית, בהשתתפות תזמורת "קול ישראל"[11]
  • "בשדה קוצרים" - מסכת לחג הביכורים, למצו-סופרן, בס, מקהלה ותזמורת. מילים: חנן שדמי[12]
  • "סימן ומעש" - חיזיון בקרני חיטין. עיבוד: חנוך יעקובזון[13]
  • "מעשה בנסיך" בשיתוף בית נגלר בקריית חיים ובבימויו של חנוך פז[14]

פרסים

שור זכה להערכה רבה על יצירתו המוזיקלית ואף זכה בפרסים הבאים[15]:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עולים מארצות הסוציאליזם, באתר קול העם⁩⁩, 12 יולי 1956
  2. ^ אלבום הבריחה - יקותיאל שור, באתר בנתיבי העפלה
  3. ^ יזכור- קבוצת כנרת - יקותיאל שור
  4. ^ "אין נותנים לחיות ואין נותנים למות", באתר מעריב⁩⁩, 13 ספטמבר 1957
  5. ^ רבע מיליון פליטים יהודים הובאו ארצה בידי "הבריחה", באתר מעריב⁩⁩, 11 אוקטובר 1976
  6. ^ תצוגת זיכרון לתנועת הבריחה תיפתח באוהלו, באתר מעריב⁩⁩, 6 מרץ 1974
  7. ^ יקותיאל שור - שירה עובדת
  8. ^ מודעת אבל - מטעם קיבוץ כנרת
  9. ^ מצבתו של יקותיאל שור
  10. ^ היו זמנים, באתר קול העם⁩⁩, 24 יוני 1964
  11. ^ עיטור עמק־הירדן - לקבוצת כנרת במלאות לה 50, באתר דבר⁩⁩, 29 יוני 1964
  12. ^ הקלטת שמע של בשדה קוצרים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  13. ^ חגיגת העשור בגליל התחתון, באתר על המשמר⁩⁩, 25 אוגוסט 1958
  14. ^ בית נגלר - מעשה בנסיך, באתר על המשמר⁩⁩, 25 אפריל 1965
  15. ^ יקותיאל שור, באתר מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות
  16. ^ פרס ליברסון ליקותיאל שור, באתר מעריב⁩⁩, 13 דצמבר 1988
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32163191יקותיאל שור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יקותיאל_שור&oldid=1869371"