יקותיאל שור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יקותיאל שור (8 בדצמבר 1918 – 27 ביולי 1990) היה מורה, מוזיקאי, מעבד, מנצח, כנר ומלחין ישראלי, חבר קבוצת כנרת.
ביוגרפיה
שור נולד בדבינסק שבלטביה ליעקב וסופיה שור[1]. אביו היה מנצח של תזמורת כלי נשיפה. אחיו, בוניה (בונקה) שור, היה מלחין ומוזיקאי.
בצעירותו היה חניך תנועת הנוער החלוצית "נצ"ח". שור למד מוזיקה בריגה ובפולין. היה חבר בתנועת הבריחה, התארגנות ציונית שעודדה עלייה ארצה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וכניסת הגרמנים ללטביה, ברח עם משפחתו לרוסיה, ושב אליה לאחר המלחמה. גם ברוסיה היה חבר בתנועת הבריחה וארגן מסעות לארץ ישראל[2]. בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בקבוצת כנרת, שם אשתו, בבה, כבר התגוררה, ונולדו להם שלושה ילדים[3].
בישראל למד קומפוזיציה אצל המלחין פאול בן-חיים, עבד בפרדס ולימד מוזיקה בבית הספר בכנרת. שור ניצח על מקהלת הילדים והמבוגרים בכנרת, וכן על מקהלת האיחוד שהיה בין מייסדיה, יחד עם יהודה שרת. הוא היה אחד הכנרים הראשיים של "התזמורת הסימפונית הקיבוצית" והשתתף בהופעות רבות בישראל ומחוצה לה. לאחר מסעו לברית המועצות, הרצה שור על חיי התרבות היהודית במקום[4].
בשנת 1961 היה למרצה במדרשה למורים אוהלו והמשיך ללמד בה עד שנת 1990. באוהלו הקים שור ביתן בו תצוגת זיכרון לתנועת הבריחה, שנקרא על שמו של חבר קבוצת כנרת מאיר ספיר (אביה של המלחינה נעמי שמר), שהיה מפקדה האחרון של התנועה[5][6].
שור חיבר מוזיקה סימפונית, קאמרית, מקהלתית, מוזיקה לסרטים והצגות וכן מוזיקה עממית לחגים ואירועים[7].
הוא הלך לעולמו בגיל 72[8] ונטמן בקיבוץ כנרת. על מצבתו נכתב "אטה למשל אוזני, אפתח בכנור חדתי" (תהלים מט ה)[9].
יצירותיו
שור היה מיודד עם הכותבת יהודית סלע-וינר, שחיברה את המחזמר "מה טוב יחדיו", מופע מוזיקלי בהשתתפות ילדי עמק הירדן. שור הלחין את כל שירי המחזמר, בהם:
- אגדת הכנרת
- אין כמוהו
- ההורה
- הורה מלכדת
- החמור הקטן
- המצב במשק
- למען ציון
- קריאה למשחק
- שיר בקר
- שיר הבלורה
- שיר החבל
- שיר הירקנים
- שיר הכדור
- שיר הפלחים
- שיר לכרם
- שפוך חמתך
שירים נוספים שהלחין:
- מעבר לים (מילים: חיים נחמן ביאליק)
- רחל (מילים: רחל בלובשטיין) - וריאציות על השיר
שירים שעיבד מוזיקלית:
- אור חבצלות (מילים: שרה לוי-תנאי, לחן: עממי)
- איזה פלא (מילים: נתן אלתרמן)
- אשרי הגפרור (מילים: חנה סנש, לחן: דוד זהבי)
- גילו הגלילים (מילים: יצחק קצנלסון, לחן: עממי)
- דור נפלא בארץ (מילים: בנימין זאב הרצל, לחן: יוסף הדר)
- הורה מלכדת (לחן: עממי חסידי)
- זבחו זבחי צדק (מילים: מן המקורות, לחן: עממי)
- לילות בהירים (מילים: יצחק יונה לבני, לחן: עממי)
- עוד לא נותקה השלשלת (מילים: יצחק למדן, לחן: עממי)
- שורו הביטו וראו (מילים ולחן: זלמן חן)
- ירדן כנרת (לחן: עממי)
- ניגון א.ד. גורדון (לחן: א.ד. גורדון)
- שחורה אני ונאוה (לחן: שלמה ארד)
- חורשת האקליפטוס (לחן: נעמי שמר)
- איזה פלא (לחן: עממי)
מופעים שהפיק:
- "היו זמנים" - מופע משירי עמק הירדן בשיתוף מקהלת דגניה[10]
- "עלי כנרות" - מחזמר הכולל את שירי העלייה השנייה והשלישית ופרקי הווי מימי ראשית, בהשתתפות תזמורת "קול ישראל"[11]
- "בשדה קוצרים" - מסכת לחג הביכורים, למצו-סופרן, בס, מקהלה ותזמורת. מילים: חנן שדמי[12]
- "סימן ומעש" - חיזיון בקרני חיטין. עיבוד: חנוך יעקובזון[13]
- "מעשה בנסיך" בשיתוף בית נגלר בקריית חיים ובבימויו של חנוך פז[14]
פרסים
שור זכה להערכה רבה על יצירתו המוזיקלית ואף זכה בפרסים הבאים[15]:
- פרס אקו"ם - פתחו שערים (1977)
- פרס אקו"ם - מבוגרים שרים לילדים (1987)
- פרס ליברסון מטעם איגוד הקומופזיטורים בישראל על היצירה "מוזיקה לחמש" לרביעיית כלי נשיפה של עץ וקרן (1988)[16]
קישורים חיצוניים
- שיריו של יקותיאל שור, באתר "בית לזמר העברי"
- סוד הקסם: הסיפורים מאחורי השיר 'חורשת האקליפטוס' נחשפים
הערות שוליים
- ^ עולים מארצות הסוציאליזם, באתר קול העם, 12 יולי 1956
- ^ אלבום הבריחה - יקותיאל שור, באתר בנתיבי העפלה
- ^ יזכור- קבוצת כנרת - יקותיאל שור
- ^ "אין נותנים לחיות ואין נותנים למות", באתר מעריב, 13 ספטמבר 1957
- ^ רבע מיליון פליטים יהודים הובאו ארצה בידי "הבריחה", באתר מעריב, 11 אוקטובר 1976
- ^ תצוגת זיכרון לתנועת הבריחה תיפתח באוהלו, באתר מעריב, 6 מרץ 1974
- ^ יקותיאל שור - שירה עובדת
- ^ מודעת אבל - מטעם קיבוץ כנרת
- ^ מצבתו של יקותיאל שור
- ^ היו זמנים, באתר קול העם, 24 יוני 1964
- ^ עיטור עמק־הירדן - לקבוצת כנרת במלאות לה 50, באתר דבר, 29 יוני 1964
- ^ הקלטת שמע של בשדה קוצרים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ חגיגת העשור בגליל התחתון, באתר על המשמר, 25 אוגוסט 1958
- ^ בית נגלר - מעשה בנסיך, באתר על המשמר, 25 אפריל 1965
- ^ יקותיאל שור, באתר מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות
- ^ פרס ליברסון ליקותיאל שור, באתר מעריב, 13 דצמבר 1988
32163191יקותיאל שור