יהודית סלע-וינר
יהודית סלע-וינר (27 באוקטובר 1923 - 13 ביוני 1997) הייתה פזמונאית, משוררת וסופרת ישראלית, חברת חברת קיבוץ דגניה ב'.
היא נולדה כיהודית האס להוריה פרץ ואלישבע. בעת מלחמת העולם השנייה, נשלחה יהודית לישראל עם עליית הנוער. לאחר מספר שנים המשפחה עלתה לארץ באונית המעפילים "אטלנטיק", ולאחר שהייה ממושכת במחנה מעצר, עברה המשפחה לקיבוץ דגניה ב'[1]. אמה עבדה במטבח הקיבוצי ואביה היה מורה לפסנתר[2]. עם בגרותה הפכה סלע-וינר מורה לריתמיקה ונהגה לכתוב שירים למען ילדי הקיבוץ.
יהודית נישאה לאריה וינר, חבר הקיבוץ.
בשנת 1997 נפטרה ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ, ועל מצבתה נכתב "שירת חייך איתנו תמיד"[3].
יצירותיה
סלע- וינר כתבה שירים רבים, חיברה את המילים להמנון דגניה ב'[4], יצרה את המחזמר "מה טוב יחדיו" וכן את "עשר קופסאות גפרורים - מחזה לגיל הנעורים" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
המחזמר "מה טוב יחדיו"
סלע-וינר כתבה את המחזמר "מה טוב יחדיו"[5] שהלחין יקותיאל שור - מורה למוזיקה מכנרת[6]. המחזמר בוצע בידי ילדי משק עמק הירדן וזכה לביקורות מצוינות.
לקריאה נוספת
- על חגיגות היובל לדגניה א' ועל חמור אחד מפורסם - יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים
הערות שוליים
