יעקב הולנדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יעקב הוֹלַנדֶר (2 במרץ 1928 – 2 באפריל 2014) היה מלחין בזמר העברי, מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות ישראלי. מגדולי המלחינים בזמר העברי, המזוהה בעיקר עם פסטיבלי הזמר, בהם זכה שלוש פעמים במקום הראשון, ועם חבורות הזמר הרבות שיסד לאורך השנים.

ביוגרפיה

יעקב (יָנֶק) הולנדר נולד ב-1928 בעיר קרקוב שבגליציה, פולין למשפחה בעלת רקע מוזיקלי. במלחמת העולם השנייה עבר ב-12 מחנות שונים, כולל גטו קרקוב, פלאשוב, אושוויץ ומאוטהאוזן. הוריו ושני אחיו הגדולים נספו בשואה, והוא היחידי ששרד. לאחר המלחמה, כשהוא בן 17, נמנה עם ילדי סלבינו ששהו בבית שיזופולי באיטליה, ושם הצטרף למקהלת נערים שאורגנה בבית הילדים ואף ניצח עליה בהזדמנות אחת. עם חלק מילדי סלבינו ניסה להעפיל לארץ ישראל באונייה "כתריאל יפה" אך היא נתפסה על ידי כוחות המנדט הבריטי, והוא נכלא עם חבריו במחנה המעצר בקפריסין. עם השחרור מקפריסין, נקלט בקיבוץ משמר השרון יחד עם כל חבריו למקהלה, ומשם נשלח ללמוד את יסודות הניצוח וההלחנה. כשנה מאוחר יותר התנדב לחטיבת הראל של הפלמ"ח והשתתף בקרבות לשחרור הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו נקלט בקיבוץ צאלים, שם התגורר כשנה, ולאחר מכן עבר לתל אביב ושם החל ללמוד באקדמיה למוזיקה אצל המלחין מרדכי סתר (שלימים היה לשכנו ברמת אביב ולאחד מידידיו הקרובים ביותר). בתקופת הלימודים עבד למחייתו כמורה למוזיקה בבית ספר "כרמל" בתל אביב.[1]

עד 1964 התעניין הולנדר יותר במוזיקה קלאסית, אבל בשנה זו חל המפנה הגדול בקריירה המוסיקלית שלו, כאשר הייתה זו אשתו דבורה שעודדה אותו לכתוב שיר לפסטיבל הזמר והפזמון שהיה האירוע המוסיקלי הכי נחשב בשנות השישים והשבעים והתקיים בכל מוצאי יום העצמאות ושודר בשידור חי בערוץ 1.השיר הראשון שהלחין אם כן היה, "ילדתי אִמרי" (מאת משה דור), שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1964, בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל.[2] שני שירים נוספים שהלחין, זכו אף הם במקום הראשון בפסטיבל הזמר, בשנים שלאחר מכן: "מי יודע כמה" למילים של רימונה די-נור ולעיבוד של שמעון כהן בביצועו של מייק בורשטיין, 1967[3] ו-"פתאום עכשיו, פתאום היום" ("אהבתיה") (מילים תרצה אתר, עיבוד אריה לבנון בביצועו של שלמה ארצי, 1970). בכך למעשה הפך הולנדר לשיאן הזכיות במקום הראשון בפסטיבלי הזמר עם שלוש זכיות, שמינפו את הקריירה המוסיקלית שלו בצורה משמעותית, וקיבעו את מעמדו כאחד המלחינים החשובים והמובילים בזמר העברי.

הולנדר כתב גם לחנים מורכבים יותר, כמו בשיר "תנו לנו יד ונלך" (למילותיו של צבי זליקוביץ') – שיר על אתרים אהובים בתל אביב שאינם עוד. שיר זה הושר בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 על ידי עירית דותן.[4] כמו כן הלחין את "שיר לערב חג" למילים של תרצה אתר, שביצעה באותו פסטיבל מירי אלוני. לחן אחר הוא "אני אוהבת באך" למילות שמואל רוזן.[5] בלחן זה יש בסיס המזכיר תבנית לחנית של המלחין הקלאסי באך, ובמקרה זה התאים רוזן את המילים למנגינה. עדות נוספת לגיוון הרב בלחניו של הולנדר ניתן למצוא בפסקול שכתב ב-1967 לסרטו הראשון של ג'ורג' עובדיה, "הנחשקת" (נקרא גם "אהבה בנמל"), בכיכובו של אריס סאן; השירים שבסרט, ובמיוחד שיר הנושא, "רק חיוך אחד", למילותיו של יעקב שרת ובביצועם של יהורם גאון ודליה עמיהוד, נושאים גוון ים-תיכוני מובהק.

הולנדר מהאבות המייסדים של חבורות הזמר בארץ, שימש במשך עשרות שנים מעבד קולי ומנצח של הרכבים קוליים רבים, מהם כמה שייסד: "הרעננים" (1970), "אדם לאדם", "שירן", "זמר לך". ב-1966 הקים את להקת "זמרי החוף", שפעלה במשך שנה אחת בלבד והוציאה אלבום אחד המורכב משיריו ומעיבודיו. מאמצע שנות השישים ובמהלך שנות השבעים הִרבה לעבוד עם הלהקות הצבאיות ושימש כמנהל מוזיקלי של תוכניות, שהבולטות בהן היו "במרכז העניינים" של להקת פיקוד מרכז, "שבר ענן" של להקת חיל האוויר ו"במוצב רוח" של להקת גולני. כמו כן גם הלחין עבור הלהקות הצבאיות שירים רבים, בהם "להתראות" למילים של שמואל רוזן (בביצוע להקת פיקוד דרום), "בימים שכאלה" למילים של צביקה זליקוביץ' (גם כן בביצוע להקת פיקוד דרום), "למפקד באהבה" למילים של רימונה די-נור (בביצוע להקת פיקוד צפון), "כל העיר מרכלת עלינו" למילים של יוסי גמזו (בביצוע צוות הווי הנח"ל), ועוד שירים רבים שהיו להיטים באותה תקופה.

בשנת 1980 זכה בפרס זעירא.[6] ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2007 נבחר להדליק משואה במהלך העצרת הממלכתית ביד ושם. ב-23 במאי 2011 הוענק להולנדר אות הוקרה על תרומה לזמר העברי בפסטיבל ימי הזמר בר-אילן, שנערך על ידי אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי הרוח, המחלקה למוזיקה והמרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית, בשיתוף עם גלי צה"ל ובמלאת 40 שנה למחלקת המוזיקה בתחנה הצבאית. ב-1 ביוני 2014, חודשיים לאחר מותו, הוענק להולנדר אות הוקרה מטעם "שירת רבים" (מיסודה של עמותת "מיתר" לטיפוח הזמר העברי) על תרומה לתרבות הישראלית ולזמר העברי. [7]

הולנדר היה נשוי לדבורה ואב לשניים. הוא נפטר ב-2 באפריל 2014, בגיל 86. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

אלבומים

  • אזכור את הדרך: משיריו של יעקב הולנדר, פרדסיה: התקליט, 1996.
  • שיר לערב חג: לקט משירי יעקב הולנדר בביצוע הרכבים קוליים, הליקון, 2004.

תווים

קישורים חיצוניים

עם מותו:

הערות שוליים

  1. ^ אלי לפיד (עורך ומראיין), "כל ההתחלות" עם יעקב הולנדר, רשת ג, 30 ביולי 2010 (להאזנה).
  2. ^ טלילה בן-זכאי, "ילדתי, אמרי" של מ. דור וי. הולנדר זכה בפרס ראשון בפסטיבל הזמר, מעריב, 17 באפריל 1964.
  3. ^ הקהל בחר ב"מי יודע כמה" בפסטיבל הישראלי לזמר, מעריב, 16 במאי 1967.
  4. ^ ב-2009 דורג השיר במקום הראשון במצעד 100 השירים של תל אביב בגלי צה"ל ונבחר לייצג את תל אביב בחגיגות ה-100 שנערכו באותה שנה.
  5. ^ השיר נכתב עבור התוכנית העשירית, "פשוט שריונר", של להקת גייסות השריון לאחר מלחמת ששת הימים
  6. ^ ערב חלוקת פרס זעירא, דבר, 4 ביולי 1980.
  7. ^ nrg תרבות, אות הוקרה ליעקב הולנדר ז"ל יוענק למשפחתו, באתר nrg‏, 25 במאי 2014

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31065805יעקב הולנדר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יעקב_הולנדר&oldid=1605041"