יעל פישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יעל פישר (נולדה ב-1953) היא פרופסור חבר במכללה האקדמית אחוה. משנת 2016 עד פברואר 2019 כיהנה כרקטורית המכללה.

ביוגרפיה

אביה, יצחק אבני, יליד ברלין, שבגרמניה, עלה בעליית הנוער מגרמניה הנאצית לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933. היה מנכ"ל החברה הישראלית למדליות ולמטבעות וסמנכ"ל משרד ראש הממשלה.[1] [2]

סבה מצד אמה, היה האמן והצייר מאיר גור אריה. אמה, לאה אבני, ילידת ירושלים, היא דור שישי בארץ ישראל, הייתה אחות ראשית בבית החולים הדסה הר הצופים.[3]

פישר נולדה וגדלה בירושלים, למשפחה בת שלוש בנות ובן. [4] בוגרת הגימנסיה העברית רחביה. הייתה שותפה לזכיית ישראל במדליית הזהב בריצת שליחות 4X100 במכביה השמינית שנערכה בישראל 1969. הייתה אלופת ירושלים בהתעמלות קרקע ומכשירים בשנת 1970. בצה"ל הייתה קצינת ח"ן וסעד (כיום התפקיד נקרא ת"ש) בסיני, ואחר-כך עברה לפיקוד ההדרכה; השתחררה בדרגת סגן. בתום שירותה בצה"ל למדה שנה במחזור הראשון של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 1975–1978 למדה באקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים והיא בעלת תואר ראשון במחול. סיימה תואר שני (1991-1989) ושלישי (1998-1995) במינהל החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודות התזה והדוקטורט עסקו במעורבות הורים בחינוך. מנחיה לדוקטורט היו פרופ' חיים אדלר ופרופ' יצחק פרידמן. בשנים 1982–1989 הקימה וניהלה בית-ספר למחול, במסגרת המרכז הקהילתי במועצה אזורית גדרות.

בשנים 1990–1996 הקימה ועמדה בראש המרכז לנוער שוחר מדע, אומנויות ומחוננים במכללה האקדמית לחינוך אחוה. בשנת 1996 הייתה למזכירה האקדמית הראשונה של אחוה, כשהמכללה נהפכה למוסד אקדמי. בשנים 1997–1999 פעלה כמנהלת משרד מישיגן/ישראל ושליחת קהילה ועליה בדטרויט, ארצות הברית. [5] [6] לאחר שובה לישראל, חזרה ללמד כמרצה באחוה ובמקביל פיתחה וניהלה קורס ניסיוני להכשרת מנהלי בתי ספר במסגרת מכון סאלד בירושלים. [7] [8]

ב-2002 הייתה שותפה לפיתוח התוכנית לתואר שני במינהל מערכות חינוך במכללת אחוה זו הייתה המכללה הראשונה בישראל שהציעה תואר זה. ייעצה לרשויות מקומיות כמו גם לארגונים ממשלתיים בנושאים הקשורים לצמצום פערים דיגיטליים. [9] [10] בשנת 2007 פיתחה את התוכנית המשולבת של תואר שני והכשרת מנהלים "מנהיגות בית ספרית" (תוכנית פיילוט של משרד החינוך) ועמדה בראשה עד לשנת 2009.

בשנים 2004–2005 שימשה ראש המכון ללימודים מקוונים במכללה. בשנים 2005–2010 עמדה בראש התוכנית להכשרת מנהלי בתי ספר במכללה האקדמית אחוה. בשנת 2010 זכתה בתעודת הצטיינות על הצטיינות יתרה לאורך זמן בהוראה. בשנים 2012–2016 הקימה ועמדה בראש בית הספר לתארים מתקדמים של המכללה, עם איחודה של המכללה האקדמית לחינוך עם המכללה האקדמית והמעבר למל"ג/ות"ת. ב-2016, ביחד עם פרופ' פרידמן פיתחה את המסלול לתזה במסגרת התואר השני למינהל מערכות חינוך במכללה, וזו היא התוכנית היחידה לתואר שני עם תזה בתחום מנהל מערכות חינוך במכללות האקדמיות. ייעצה לרשויות מקומיות בנושא חינוך. [11] [12]

בשנת 2000 התמנתה למרצה עם קביעות במכללת האקדמית לחינוך אחוה, ב-2003 התמנתה למרצה בכירה וב-2018 התמנתה לפרופסור חבר מקצועי. [13]

בשנת 2016 התמנתה לרקטור המכללה האקדמית אחוה. בפברואר 2019 התפטרה מתפקידה עקב הגשת דו"ח שגוי של המכללה ופעולה בניגוד לנוהלי המל"ג. [14]

משנת 2003 היא חברת הוועד המנהל של איגוד תורת השטחות (FTA – Facet Theory Association) בשנים 2010–2013 הייתה מזכירה-גזברית של האיגוד. משנת 2006 מרצה מתנדבת בצה"ל במסגרת תוכנית "אופקים", שיזמה פרופ' אפרת קס. בשנים 2007–2010 שימשה כיועצת החינוך של השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן.

יעל פישר נשואה בשנית לד"ר רפי פישר, רופא שיניים ולה שתי בנות, מתגוררת ברמת אביב.

מחקריה

מעורבות הורים בחינוך

מחקריה הראשונים של פישר בהם החלה בתזה ובדוקטורט עסקו במעורבות הורים בחינוך בישראל. היא הכניסה לתחום את המושגים הזדהות וערות. [15] [16] [17] ספרה "אפשר גם אחרת" עוסק במעורבות הורים [18] ומובא בו התיעוד הראשון בישראל של סיפורי הצלחה של שותפות הורית בבתי הספר. הספר מאפשר להמיר את המודל התאורטי לתוכנית עבודה ישומית המתאימה לצרכיו של כל בית ספר. בעקבות הוצאת ספרה הרבתה להרצות בפני מנהלי וסגל בתי ספר והוזמנה לייעץ לרשויות מקומיות בנושא.

בנוסף הגדירה את המושג "מעורבות הורים" על פי תורת השטחות (Facet Theory) [19] ובכך יצרה גישה דו-ממדית מנקודת מבטם של כל השותפים: הורים, מורים, תלמידים וקובעי ומתווי מדיניות. [20] היא פיתחה מספר כלי מחקר לבחינת התפישות של מעורבות הורים. [21] [16] היא ערכה ספר בנושא תורת השטחות בשיתוף פרופ' פרידמן [22] וערכה ספר נוסף בנושא עם פרופ' פול הקט (Paul Hackett) שעתיד לראות אור. [23]

מצוינות בית ספרית

לצד מחקריה על מעורבות ושיתוף הורים, פישר חקרה את נושא המצוינות הבית ספרית. היא פיתחה מודל תאורטי למצוינות בית ספרית שנבחן ויושם במוסדות החינוך. הניתוח הססטיסטי התבסס על תורת השטחות של פרופ' לואי גוטמן, אותה פיתחה לשדה החינוך בעזרתו של פרידמן. [24] [25]

המודל התאורטי של הפירמידה הוביל אותה לחקור את המצוינות הבית ספרית באמצעות יצירת סיפורי הצלחה, על כך כתבה ביחד עם ד"ר רויטל היימן את הספר, "הדרך למצוינות: סיפורי הצלחה של בתי ספר". [26] פישר כתבה מאמר המתמקד במאפיינים שתורמים למצוינות הבית ספרית.[27]

המודל של מצוינות בית ספרית התבסס על המודל של ג'ים קולינס "גלגל התנופה מטוב למצוין" (אנ'). המודל עורך הבחנה בין המושגים מצוינות והצטיינות. בנוסף להגדרה המחודשת של המושג מצוינות, המודל מאפשר את ישומה המעשי של התאוריה. [28] [29] [30]

ערכי מורים

פישר חקרה את מערכת הערכים של המורים, לצורך כתיבת קוד אתי למורים. בעזרת תורת השטחות תיארה את עולם הערכים של המורים שעמד בבסיס עבודתם החינוכית. עד אותה עת ערכים אלה הוגדרו בצורה חד-ממדית. מחקריה הראו שהערכים שמניעים את המורים הם מגוונים. [31] [32]

הכשרת מנהלי בתי ספר ותפישת מסוגלות

פישר חקרה את המסוגלות המקצועית של מורים, מנהלים ושואפי ניהול. היא הראשונה שחקרה את המסוגלות העצמית המקצועית של שואפי ניהול בתקופת הכשרתם. היא בחנה את הנושא באמצעות תורת השטחות בשילוב סטטיסטיקה קונבנציונלית. [33] המחקר הצביע על חשיבות הכשרתם של מנהלי בתי ספר מתחילים. [34] תפישה אותה אימץ מכון אבני ראשה.

היא חקרה את הקשר בין מסוגלות מקצועית של מורים למעורבות הורית, תפיסת שילוב ותפיסת מצוינות ארגונית של גני ילדים. מחקרים אלה בוצעו בעזרת השימוש בניתוח משוואות מבניות (SEM). [35] [36] כתבה מאמר על המניעים הגלויים והסמויים להצטרפות לוועדי הורים. [37] הניתוח הסטטיסטי התבסס על תורת השטחות.

ספרים שכתבה

  • פישר, י', היימן, ר' (2008). הדרך למצוינות – סיפורם של בתי-ספר מצוינים, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות וקרן יד הנדיב.
  • פישר, י. (2010). אפשר גם אחרת: שלושה סיפורי הצלחה. תל אביב: מכון מופ"ת.

ספרים שערכה

  • Fisher, Y., & Friedman A.I (Eds.) (2011). New horizons for facet theory: Interdisciplinary collaboration searching for structure in content spaces and measurement. Tel Aviv: FTA publication. (279 pages).
  • Fisher, Y., & Hackett, P. (Eds.) (will be released 2019). Advances in Facet Theory Research: Developments in Theory and .Application and Competing Approaches. Lausanne, Switzerland: Frontiers in Psychology

לקריאה נוספת

  • 2000 Outstanding Intellectuals of 21st Century, International Biographical Centre, Great Britain, 2013, Seventh Edition, p.

199.

  • Who’sWho in the world 2008, Marquis Who’sWho, Silver Anniversary, 25th Edition, p. 761.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל פישר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נפטר יצחק אבני, שהיה מנכ"ל החברה למדליות, מעריב, 13 באוגוסט 1979, עמ' 15.
  2. ^ נריהו שנידור, עבדות, שחרור ויצירה: על גלגולי המדליה הראשונה של מדינת ישראל, עת־מול, גיליון 216, אפריל 2011, עמ' 37.
  3. ^ עפרה אליגון, "הבית-השני" על הר הצופים, מעריב, 14 באפריל 1976, עמ' 28.
  4. ^ איתן (תני) אבני, באתר יזכור.
  5. ^ Julie Wiener (September 26, 1997). Sent from Israel, Ya’el Waxman jumps in where Jeff Kaye left off. Jewish News.
  6. ^ .(Yael Waxman new shlichah. Jewish News. (September 1, 1997
  7. ^ פישר, י' (2001). מיון מועמדים לקורס ניסיוני להכשרת מנהלים 2001/2000, תיאור התהליך ומבנה סדנת המיון. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדע ההתנהגות.
  8. ^ פישר, י' (2002). קורס ניסיוני להכשרת מנהלי בתי-ספר 2001/2000, דוח מסכם. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדע ההתנהגות.
  9. ^ פישר, י', יעקב, א' (2003). צמצום הפער הדיגיטלי בישראל – פרויקט להב"ה, דוח מחקר, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדע י ההתנהגות.
  10. ^ Fisher, Y. & Jacob, O. (2006). Measuring Internet usage: The Israeli case. International Journal of Human-Computer Studies, 64 (10), 984-997
  11. ^ פישר, י' (2001). מיקוד צורכי הקהילה – הצעה לשיפור מערכת החינוך במודיעין, דוח מחקר, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות.
  12. ^ פישר, י' (2002). סקר צרכים ושביעות רצון, דוח מחקר, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות.
  13. ^ אישורי הדרגות בתחום חינוך והוראה, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  14. ^ שירה קדרי-עובדיה, מכללת "אחוה" הגישה למל"ג נתונים שקריים כדי לאשר מסלול לימודים, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019
  15. ^ פרידמן, י' ופישר, י' (2002). הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית-הספר. עיונים בארגון ובמינהל החינוך, 26, 33-6.
  16. ^ 16.0 16.1 פרידמן, י' ופישר, י' (2003). הורים ובית-הספר: עמדות ורמת מעורבות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדע ההתנהגות.
  17. ^ פישר, י' פרידמן, י' (2009). הורים ובית הספר: יחסי גומלין ומעורבות, דפים, 47 ,40-11.
  18. ^ פישר, י. (2010). אפשר גם אחרת: שלושה סיפורי הצלחה. תל אביב: מכון מופ"ת.
  19. ^ תורת השטחות (Facet Theory), באתר Encyclopedia of Quality of Life and Well-Being Research של הוצאת שפרינגר
  20. ^ Fisher, Y. (2011). Parental involvement. In Y. Fisher & I.A. Friedman (Eds.). New horizons for facet theory: Interdisciplinary Collaboration Searching for Structure in Content Spaces and Measurement (pp. 145-153). FTA publication. Tel-Aviv, Israel.
  21. ^ Fisher, Y. (2009). Parental Involvement: Implementing a theory. US-China Education Review, 6(11), 33-45.
  22. ^ Fisher, Y., & Friedman A.I (Eds.) (2011). New horizons for facet theory: Interdisciplinary collaboration searching for structure in content spaces and measurement. Tel Aviv: FTA publication. (279 pages).
  23. ^ Fisher, Y., & Hackett, P. (Eds.) (will be released 2019). Advances in Facet Theory Research: Developments in Theory and Application and Competing Approaches. Lausanne, Switzerland: Frontiers in Psychology.
  24. ^ פישר, י', פרידמן, י' (2003). מודל פירמידה הניהול של הארגון: ניהול מושתת משוב, עיונים בארגון החינוך ובמינהל. .153-175 ,27.
  25. ^ :Fisher, Y. & Friedman, A.I. (2008). The pyramid model of management organization and schools. Quality & Quantity, 42, 645-664.
  26. ^ פישר, י', היימן, ר' (2008). הדרך למצוינות – סיפורם של בתי-ספר מצוינים, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות וקרן יד הנדיב.
  27. ^ Fisher, Y. (2012). School Quality: Learning through the Success of Others. Education, 2(5), 160-173.
  28. ^ פישר, י' (2007). מצוינות בחינוך: המודל התאורטי ויישומו, עיונים בארגון ובמינהל החינוך, 29- ,31, 53.
  29. ^ פישר, י', קליגר, א' וגרינברג, ע' (2008). מתקוונים למצוינות, קיוונים, כתב עת מקוון בהכשרת מורים, מכון מופ"ת.
  30. ^ Fisher, Y. (2013). The Sky Is the Limit: Being the Best We Can. InternationalJournal of Education, 5(4), 157-178.
  31. ^ Fisher, Y. (2013). Teachers' professional values: Explorations of a code of ethics. Social Psychology of Education, 16, 2, 297-315.
  32. ^ פישר, י' (2015). ערכים מותנים כמעצבי ערכים מקצועיים של מורים, עיונים בארגון ובמינהל החינוך, .3-34 ,34.
  33. ^ Fisher, Y. (2011). The sense of self-efficacy of aspiring principals: Exploration in a dynamic concept. Social Psychology of Education, 14(1), 93-107.
  34. ^ Fisher, Y. (2014). The timeline of self-efficacy: Changes during the professional life cycle of school principals, Journal of Educational Administration, 52(1), 52-83.
  35. ^ Fisher, Y., & Kostelitz, Y. (2015). Teachers' Self-efficacy vs. Parental Involvement: Prediction and Implementation. Leadership and Policy in Schools, 14(3), 297-300.
  36. ^ Fisher, Y. (2017). Predicting Teachers’ Perception of Inclusion: What is the Role of Self- Efficacy? EC Psychology and Psychiatry, 2(5), 151-171. (Invites article by editor. Letters attached selected as best article of the issue by the Editorial Panel of EC Psychology and Psychiatry). (Impact Factor of 1.022 and IC Value of 4.78).
  37. ^ Fisher, Y. (2018) Concealed and unconcealed motives for joining the parent-teacher association Mapping sentence and smallest space analysis. Frontiers in Psychology, 9(1705), 1-9.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27095664יעל פישר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יעל_פישר&oldid=2059995"