לואי גוטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי גוטמן
לואי גוטמן.jpg
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 בפברואר 1916
פטירה 25 באוקטובר 1987 (בגיל 71)
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ארצות הברית, ישראל
תרומות עיקריות
מדידה סטטיסטית-פסיכולוגית

אליהו לואיס (לואי) גוטמן (Louis Guttman;‏ 10 בפברואר 1916 - 25 באוקטובר 1987) היה פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית, סטטיסטיקאי מתמטי וחוקר מדעי ההתנהגות. שנים רבות עמד בראש המכון למחקר חברתי שימושי. נודע בעולם כמפתח תורת השטחות והוגה "סולם גוטמן" לבחינת פרדיגמות. חתן פרס ישראל במדעי החברה (1978) ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית (1973-1976). כמו כן, כיהן כנשיא השני של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (1979- 1977) לאחר פרופסור רוברטו בקי.

תולדות חייו

גוטמן נולד בשנת 1916 בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו למיניאפוליס שבמינסוטה. למד את לימודיו האקדמאים באוניברסיטת מינסוטה (תואר ראשון בשנת 1936, תואר שני ב-1939 ודוקטורט במדידה חברתית ופסיכולוגית ב-1942). בין השנים 19411947 הרצה, בדרגת פרופסור, בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת קורנל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת גוטמן כיועץ מומחה במחלקת המחקר של צבא ארצות הברית. במסגרת עבודתו עבור הצבא פיתח את "סולם גוטמן".

בשנת 1947 עלה לארץ ישראל עם רעייתו, רות. לאחר הקמת צה"ל הקים בו גוטמן יחידת מחקר, שהיוותה בסיס להקמת המכון למחקר חברתי שימושי, בראשו עמד עד פטירתו. בנוסף, משנת 1955 היה פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית באוניברסיטה העברית. בשנים 1955–1956 היה עמית מחקר במכון למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת סטנפורד.

גוטמן נפטר בשנת 1987 בארצות הברית, במהלך שבתון במינסוטה, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[1].

עבודתו במחקר ובאקדמיה

גוטמן תרם תרומה נכבדת לפן התאורטי והמעשי של מדידה סטטיסטית-פסיכולוגית. עיקר עבודתו נגעה לפיתוח דרכי מחקר לגישור בין שיטה לניתוח נתונים ולבין התוכן הנחקר (כלומר, תאוריה מחויבת לעמוד במבחן המציאות וחישובים סטטיסטיים הם חסרי משמעות ללא תוצאות מעשיות).

"סולם גוטמן", אותו פיתח במסגרת עבודתו בצבא ארצות הברית, הוא כלי מוכר כיום במדעי ההתנהגות. הסולם הביא לפיתוח תורת השטחות, המגדירה את נושא המחקר, וקושרת אותה לאופן בחינת הנתונים. פיתוח הסולם הוביל את גוטמן, בשנותיו המאוחרות, לפרסום עבודות הקוראות תיגר על הפרדיגמות המקובלות במדעי ההתנהגות ומצביעות על חוסר ההתאמה בין הנחות יסוד לבין תוצאות מחקר הנחקר באופן שגרתי.

הוקרה

גוטמן זכה להוקרה מקצועית בינלאומית. בשנת 1971 כלל המגזין "Science" את שמו בין 62 המדענים החשובים ביותר בתחום מדעי החברה במאה העשרים. באותה שנה נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בארצות הברית נבחר לחבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ונבחר לנשיא הלא-תושב הראשון של החברה הפסיכומטרית[2].

בשנת 1963 זכה גוטמן בפרס רוטשילד, בשנת 1974 בפרס מטעם אוניברסיטת מינסוטה, בשנת 1978 בפרס ישראל במדעי החברה[3] ובשנת 1984 בפרס אוניברסיטת פרינסטון לחקר החינוך.

המכון למחקר חברתי שימושי, בראשו עמד שלושה עשורים, נקרא על שמו.

החל משנת 2011 מעניקה האגודה הסוציולוגית הישראלית[4] פרס ע"ש אליהו לואי גוטמן למאמר אקדמי מצטיין שפרסם חבר האגודה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המצבה ומקום הקבר של אליהו לואי גוטמן, באתר "פרויקט גלעד"
  2. ^ פרופ' א. גוטמן מונה יו"ר החברה הפסיכומטרית בארה"ב, דבר, 2 באוקטובר 1969
  3. ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
  4. ^ גוטמן כיהן כנשיא האגודה בשנים 1973‏–‏1976
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0