ח'אלד כבוב
לידה |
3 במרץ 1958 (גיל: 66) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
|
ח'אלד כבוב (בערבית: خالد كبوب; נולד ב-3 במרץ 1958) הוא שופט בבית המשפט העליון.
ביוגרפיה
כבוב נולד ביפו. הוא השלים תואר ראשון בהיסטוריה ובאסלאם באוניברסיטת תל אביב בשנת 1981, ותואר ראשון במשפטים באותו מוסד בשנת 1988. בין השנים 1989–1997 עבד כעורך דין עצמאי וכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב.
ב-1997 מונה כבוב לכהונת שופט בבית משפט השלום בנתניה. ב-2003 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ומשנה זו לימד קורסים באוניברסיטת בר-אילן בתחום התאגידים וכן בקריה האקדמית אונו בתחום התאגידי-כלכלי. באוגוסט 2010 מונה לכהן במחלקה הכלכלית בבית המשפט[1]. בשנת 2011 השלים לימודי מוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה, בתואר משולב של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.
בינואר 2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון[2] בפעם השלישית, אך ימים ספורים טרם התכנסה הוועדה הבוחרת, הסיר את מועמדותו[3] בשל הערכתו כי סיכוייו להיבחר מועטים[4].
ב-15 באוגוסט 2020 נפגש עם יוסף מוחֵ'ימַר, יושב ראש ארגון המוראביטון, ועם עכרמה צברי, שהתבטא בעבר בעד פיגועי התאבדות. בפגישה זו קיבל מהם כבוב מגן הוקרה על פעילותו של אביו בשמירת המסגדים והמקומות הקדושים ביפו. לנוכח פגישה זו התנגדו חברי הוועדה לבחירת שופטים למנותו לבית המשפט העליון, בטענה שהוא נפגש עם תומכי טרור.[5]
בשנת 2022 השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. באותה שנה מונה לבית המשפט העליון, והושבע לתפקיד במאי 2022. הוא השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון.
בשנת 2024 פורסם כי תמונותיו שימשו שוב ושוב לפרסומים עסקיים של בני משפחתו וכי הצטלם בחנוכת משרד עורכי הדין של בתו באופן שמקדם את עסקי בתו. בעקבות תלונות שהוגשו כנגדו פתח נציב תלונות הציבור על השופטים בבדיקה שבסופה קבע שניתן לשער כי: "פרסום התמונה בחשבונה של הבת נועד לקידום משרדה תוך שימוש בתפקידו של אביה כשופט, דבר האסור בתכלית האיסור על פי כללי האתיקה החלים על שופטים". לאחר שנודע שהכחיש במסגרת הליך הבירור שביצע הנציב את השתתפותו בחנוכת משרד עורכי הדין של בתו ונחשף תיעוד ובו השתתפותו בחנוכת המשרד, אמר כי הדבר נשמט מזכרונו ולא התכוון להטעות את נציב קבילות הציבור על השופטים.[6][7].
בפברואר 2024 פורסם כי כבוב נפגש לארוחת בוקר בבית קפה עם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, למרות האיסור על שופטים לפגוש פוליטיקאים, וזאת בזמן שכבוב דן בתיקים שעיריית תל אביב הייתה צד להם, חלקם זמן קצר לאחר אותה ארוחה משותפת. לדברי כבוב זו הייתה פגישה מקרית.[8]
מתגורר ביפו.
כבוב הוא בוגר תכנית קרן וקסנר.
פסיקותיו
פלילי
כבוב דן בבית המשפט המחוזי בתיקים פליליים, בהם: פרשת גרגורי לרנר[9], תיקי המעורבים בתקיפת אנשי התקשורת במקרה דודו טופז, פרשת פלד גבעוני[10], פרשת צינורות המזרח התיכון[11], תביעה נגזרת נגד פרטנר[12], פרשת כמיפל נגד ניאופרם, פרשת הסוס הטרויאני, פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים[13], פרשת מליסרון[14] ומשפט הרצת מניות איי די בי של נוחי דנקנר[15].
כבוב החמיר בכמה מקרים עם עברייני שוק ההון, כגון במקרים של צביקה רבין ואפרים קדץ. בפסק הדין בעניין עמי גורבץ כתב כי "מחובתו של בית המשפט להכביד ידו על מבצעי עבירות של תרמית בני"ע".
אזרחי
בהרצאה בלשכת עורכי הדין הביע תמיכה במגישי תביעות נגזרות וייצוגיות.[16]
ביטחון
כבוב נמנה עם השופטים המתנגדים עקרונית להרס בתיהם של משפחות מחבלים[17]. הוא התנגד להריסת בית המחבל שרצח את בנות משפחת די בפיגוע הירי בצומת חמרה[18], את בית המחבל שביצע את הפיגוע באלעד[19] ואת בית המחבל שביצע את הפיגוע הכפול בירושלים בשנת 2022.[20]
קישורים חיצוניים
- השופט חאלד כבוב באתר הרשות השופטת
- משה גורלי, מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט ח'אלד כבוב, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2014
- הילה רז, השופט הכלכלי שמשנה את כללי המשחק בשוק ההון, באתר TheMarker, 16 במאי 2013
- רותם שטרקמן, יסמין גואטה, הרשעת דנקנר: השופט שלא נכנע - והאם נתניהו יכתוב מכתב תמיכה, באתר TheMarker, 6 ביולי 2016
הערות שוליים
- ^ צמרת פרנט, השופטים בביהמ"ש הכלכלי: דניה קרת-מאיר, ח'אלד כבוב ורות רונן, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2010
- ^ טובה צימוקי, זו רשימת המועמדים הסופית לעליון. המומלץ של שקד - אלוף ברה"מ לנוער בשחמט, באתר ynet, 8 בינואר 2018
- ^ טובה צימוקי, השופט כבוב הסיר מועמדותו לעליון, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
- ^ טובה צימוקי, בדרך להיסטוריה? שופט מוסלמי מתקרב לעליון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017
- ^ נטעאל בנדל, חברים בוועדה לבחירת שופטים מתנגדים למינוי כבוב לעליון כי נפגש עם תומכי טרור, באתר הארץ, 04 באוקטובר 2021
- ^ אבישי גרינצייג, שופט העליון הכחיש – התמונות מראות אחרת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בפברואר 2024.
- ^ ממשיך להסתבך: שופט העליון ח'אלד כבוב נתפס בשקר - יותר מפעם אחת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:14), 25 בפברואר 2024.
- ^ אבישי גרינצייג, שופט העליון ממשיך להסתבך: חאלד כבוב נפגש לארוחת בוקר עם חולדאי - ודן בתיקי העירייה, באתר כאן, 28 בפברואר, 2024
- ^ חן מענית, 10 שנות מאסר לגרגורי לרנר שגנב 62 מיליון שקל מעולים חדשים, באתר גלובס, 27 ביולי 2010
- ^ יסמין גואטה, פרשת פלד-גבעוני: מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2012
- ^ עמית בן-ארויה, פרשת צינורות המזרח התיכון: בעלי השליטה לשעבר - אביב אלגור ואיאן דיוויס - הורשעו בהטעיית משקיעים, באתר הארץ, 6 בינואר 2009
- ^ חן מענית, נדחתה בקשה לאשר תביעה נגזרת נגד פרטנר ואילן בן-דב, באתר גלובס, 18 במרץ 2013
- ^ נועם שרביט, פרשת הלבנת ההון בפועלים: זוכו כל נאשמי הדסק הצרפתי, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2009
- ^ זוהר שחר לוי ותומר גנון, פרשת מליסרון: החברה והמנכ"ל אבי לוי זוכו; סמנכ"ל הכספים הורשע, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2013
- ^ תפ (ת"א) 60386-06-14 מדינת ישראל נגד נוחי דנקנר ואחרים, ניתן ב-4 ביולי 2016
- ^ משה גורלי, מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט חאלד כבוב, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2014
- ^ בג"ץ 4088/22 יוסף אלרפאעי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, ניתן ב־7 ביולי 2022
- ^ מקומם: השופט כבוב נגד הריסת בית רוצח משפחת די, באתר "סרוגים", 11 בפברואר 2024
- ^ חן מענית, שופט העליון כבוב נגד הריסת בתי משפחות מחבלים: "מנוגד לערכי המדינה", באתר הארץ, 7 ביולי 2022
- ^ נטעאל בנדל, בג"ץ קבע כי בית המחבל מהפיגוע המשולב בירושלים בנובמבר האחרון - ייהרס, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2023
שופטי בית המשפט העליון | ||
---|---|---|
| ||
ראו גם: שופטי בית המשפט העליון בדימוס |
38154637ח'אלד כבוב
- שופטי בית המשפט העליון
- ערבים ישראלים
- עורכי דין ערבים ישראלים
- שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב
- שופטי בית משפט השלום בנתניה
- בוגרי תיכון עירוני ז' (יפו)
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- בוגרי תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר
- סגל הקריה האקדמית אונו: משפטים
- שופטים ערבים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1958