יחסי ונואטו–קובה
| יחסי ונואטו–קובה | |
|---|---|
|
|
| |
| ונואטו | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 12,189 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 330,250 | 10,965,416 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,126 | 107,352 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,410 | 9,790 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה קומוניסטית |
יחסי ונואטו–קובה הם היחסים הבילטרליים שבין ונואטו לקובה. יחסים אלו החלו זמן קצר לאחר שונואטו קיבלה את עצמאותה מצרפת ובריטניה ב-1980. ונואטו וקובה החלו לקיים יחסים דיפלומטיים רשמיים בשנת 1983.[1]
היסטוריה
ונואטו הצטרפה לארגון המדינות הבלתי-מזדהות בשנת 1983, ויצרה בשנת 1986 יחסים דיפלומטיים הן עם ברית המועצות והן עם ארצות הברית.[1]
בשנת 1984, ביקרה משלחת דיפלומטית קובנית בוונואטו על מנת לחזק את היחסים בין המדינות.[1]
ונואטו הייתה מקום הולדתו של הסוציאליזם המלנזי (אנ'), דוקטרינה שקודמה על ידי ראש הממשלה וולטר ליני (אנ'), המשלבת בין סוציאליזם, נצרות וערכים מלנזיים מסורתיים, שהקנתה לוונואטו וקובה מידה מסוימת של שותפות אידאולוגית - אם כי ניתן לראות את הסוציאליזם המלנזי כקרוב יותר לקומוניזם הנוצרי מאשר למרקסיזם. אולם בשנת 1983, שר החוץ של ונואטו, סלה מוליסה הצהיר כי הצטרפותה של ונואטו למדינות הבלתי-מזדהות נולדה מתוך רצון לנייטרליות, וכי "ממשלת ונואטו אינה דבקה באידאולוגיה כלשהי".[1] ליני איבד את תפקידו ב-1991, ותחת יורשו מקסים קרלוט קורמן, ההתקרבות לקובה, לוב וברית המועצות דעכה.[2]
בשנות ה-2000, התעוררו היחסים הרדומים שבין שתי המדינות, במיוחד לאור המעורבות האזורית של קובה באוקיינוס השקט. קובה מעניקה כיום סיוע רפואי לוונואטו ולמדינות אחרות באוקיאניה. החל מספטמבר 2008, שבעה עשר ונואטים לומדים רפואה בקובה, כאשר הוצאותיהם משלמות על ידי הממשלה הקובנית.[3] במקביל, רופאים קובנים נשלחו לעבוד בוונואטו.[4] בספטמבר 2008 התקיימה ועידה בינלאומית בהוואנה עם נציגי ונואטו וקובה. בוועידה דנו המשתתפים ב"חיזוק שיתוף הפעולה בתחומי הבריאות, הספורט והחינוך. בנוסף על כך, הרשויות הקובניות התחייבו לסייע למדינות האוקיינוס השקט בהתמודדות עם משבר האקלים.[5][6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Huffer, Elise (1993). Grands hommes et petites îles: La politique extérieure de Fidji, de Tonga et du Vanuatu (בצרפתית). ISBN 2-7099-1125-6.
- ^ MILES, William F.S., Bridging Mental Boundaries in a Postcolonial Microcosm: Identity and Development in Vanuatu, Honolulu: University of Hawaii Press, 1998, מסת"ב 0-8248-2048-7, pp.25-6
- ^ "Small Island States and Global Challenges", Cuban News Agency, September 30, 2008
- ^ "Cuban Physicians to Aid 81 Nations", Prensa Latina, March 29, 2008
- ^ "Pacific and Cuba meet to discuss co-operation". Radio New Zealand International. 17 בספטמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2011. נבדק ב-2009-06-20.
Representatives from Kiribati, Tuvalu, Nauru, Solomon Islands, Fiji, Tonga, Vanuatu, Samoa, Micronesia and Papua New Guinea are attending the first Cuba-Pacific Islands ministerial meeting that ends on Thursday.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Cuban Foreign Minister Opens Cuba-Pacific Islands Meeting". Cuban News Agency. 16 בספטמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2009. נבדק ב-2009-06-20.
Perez Roque expressed Cuba's special interest in helping small developing islands which are threatened to be submerged by the ocean as a result of climate change.
{{cite news}}: (עזרה)
31981098יחסי ונואטו–קובה