יורוקופטר HH-65 דולפין

HH-65 דולפין

מסוק דולפין HH-65c מתחנת משמר-החופים של לוס אנג'לס, קליפורניה
מאפיינים כלליים
סוג	מסוק סיור והצלה
ארץ ייצור
יצרן	יורוקופטר איירוספסיאל
טיסת בכורה	1980
תקופת שירות	1985–1997 (כ־12 שנים)
צוות	4 (טייס וטייס משנה, מכונאי מוטס ושחיין חילוץ)
יחידות שיוצרו	102
משתמש ראשי	ארצות הברית
דגמים	HH-65a, HH-65b, HH-65c, MH-65c, MH-65d, MH-65e
ממדים  אורך 11.63 מטרים גובה 3.52 מטרים קוטר מדחף ראשי 11.94 מטרים (שטח הדסקה: 38.54 מ"ר) משקל ריק 3,128 ק"ג משקל המראה מרבי 4,300 ק"ג
ביצועים  מהירות מרבית 180 קשר (333 קמ"ש) טווח טיסה מרבי 760 ק"מ סייג רום 18,000 רגל (5,486 מטרים)
חימוש  תותחים מקלע M240 בקוטר 7.62 מ"מ, רובה נגד חומרים בארט M82 בקוטר 12.7 מ"מ
הנעה  שני מנועי טורבו ציר טורבומקה אריאל 2C2-CG בעלי הספק של 853 כוח סוס כל אחד
תרשים

יורוקופטר HH-65 דולפין הוא מסוק דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת למשימות חיפוש והצלה מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית ויורוקופטר (כיום איירבוס הליקופטרס) האירופית. המסוק מופעל על ידי משמר החופים של ארצות הברית ובעבר הופעל גם על ידי טייסת 193 ("מגיני המערב") של חיל האוויר הישראלי. המסוק הוא גרסה של המסוק יורוקופטר AS365 דופין.

פיתוח

במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 חיפש משמר החופים של ארצות הברית מסוק למשימות חיפוש והצלה, וב-1979 בחר בAS366 דופין, גרסה G1 כמסוק לחילוץ ימי בטווחים קצרים, במקום המסוקים שהיו ברשותו עד אז, מסוקי סיקורסקי HH-52 סיגארד. משמר החופים רכש 99 מסוקי דופין, שהותאמו במיוחד למשימות החיפוש וההצלה וסומלו HH-65A דולפין. בניגוד למסוקים מדגם HH-52, שהיו בעלי יכולת ציפה במים, ל-HH-65 אין יכולת כזו ומשימות החילוף מתבצעות כאשר המטוס נמצא במצב ריחוף. למסוק צוות בן ארבעה אנשים: טייס, טייס משנה, מכונאי מוטס ושחיין חילוץ. המסוק יוצר על ידי חברת איירוספסיאל (שבהמשך מוזגה לתאגיד יורוקופטר) במפעל שהוקם בגרנד פריירי בטקסס. להנעת המסוק נבחרו מנועי טורבו ציר מתוצרת טקטסרון לייקומינג, מדגם LTS101-750B-2. את מערכות האלקטרוניקה של המסוק ייצרה חברת רוקוול קולינס בעיר סידר רפידס, באיווה.

החלפת המנועים הצרפתיים המקוריים, טורבומקה אריאל, במנועים מתוצרת ארצות הברית הייתה עקב דרישות החוק להתקנת מרכיבים מתוצרת מקומית. ואולם, הסתבר שהמנועים מתוצרת ארצות הברית סובלים מבעיות רבות, ואלו החמירו ככל שעלה משקלו של המסוק, עד למקרים של איבוד כוח מנוע במהלך טיסה. גם שדרוג המנועים לדגם 850 לא הביא לפתרון הבעיה. בשל כך הודיע משמר החופים ב-1994 על מכרז לבחירת מנוע חדש, וב-2004 הוכרז על בחירת מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG, שכבר הותקנו במסוקים אחרים ממשפחת מסוקי הדופין, יורוקופטר EC-155. שדרוג המסוקים החל באותה שנה, והמסוק המשודרג הוכיח עצמו כבטוח יותר ובעל יכולות רבות יותר. בנוסף לשדרוג המנועים הותקנו במסוקים מערכות אוויוניקה חדשות ושיפורים נוספים, וסומלו מחדש HH-65C.

תכונות

דרישות הבסיס של משמר החופים הייתה למסוק שיבצע את כל המשימות שביצעו מסוקים קודמים, במשקל שלא יעלה על 4,535 ק"ג (10,000 ליברות). 75% ממרכיבי המסוק, כולל הרוטור וגוף המסוק, עשויים בחומרים מרוכבים עמידים בשיתוך. מרכיב ייחודי נוסף היא מערכת בקרת הטיסה, המאפשרת למטוס ריחוף יציב בגובה 15 מטרים ללא התערבות הטייס וטיסה בנתיבים שהוזנו מראש. תכונה זו מקלה על הטסת המטוס בתנאי חשכה ומזג אוויר גרוע, ומאפשרת לאנשי הצוות עיסוק במשימות נוספות. המסוק הוא הראשון לזכות ברישיון לטיסה לפי כללי טיסת מכשירים.

מאפיין ייחודי של המסוק הוא רוטור הזנב הבנוי בתצורת פנסטרון (סוג של מניפת גליל, duct fan). הרוטור בנוי מ-11 להבים המסתובבים בתוך מעטה מעגלי, בבסיס זנב המסוק, ויוצרים אפקט הנוגד את מומנט כוח הנוצר על ידי הרוטור הראשי.

שירות מבצעי

רוטור הזנב של מסוק HH-65C, בתצורת פנסטרום. רוטור זה הוא מן הגרסה המוקדמת, ובו 11 להבים

משמר החופים של ארצות הברית מפעיל 102 מסוקי HH-65 למשימות חילוץ בטווח קצר (Short Range Recovery, בראשי תיבות: SSR). המסוקים פרוסים ב-17 ערים לחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, מפרץ מקסיקו, הימות הגדולות והוואי. בנוסף להפעלה מבסיסים יבשתיים ניתן להפעיל את המסוק גם מספינות של משמר החופים. המסוק מופעל על ידי משמר החופים למשימות סיור, תובלה, מניעת הברחת סמים, חיפוש והצלה, ניטור ומעקב זיהום אוויר וכוננות למשימות צבאיות. כאשר מופעל המסוק מעל סיפונן של שוברות קרח בשירות משמר החופים משמש המסוק לאיתור נתיבים שבהם הקרח דק יותר ונוח יותר לניווט. המסוקים משמשים גם להעברת אספקה ליישובים שנותקו עקב מזג אוויר גרוע, ולהטסת מדענים לתחנות מחקר מבודדות.

משימה נוספת שבה מופעל המסוק היא לסיור סביב וושינגטון די. סי., באזור האווירי שסביב הבירה בו מוגבלת התעבורה האווירית. שבעה מסוקים מדגם MH-65C נרכשו במיוחד עבור משימה זו.

שירות בחיל הים הישראלי

מסוק דולפין של חיל הים הישראלי בנחיתה על ספינת טילים

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 חיפש חיל הים הישראלי מסוק ימי למשימות הגדלת אופק המכ"ם של כלי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות. יכולת זו נדרשה בעקבות הצטיידות חיל הים בטילים נגד ספינות ארוכי טווח מסוג "הרפון", המסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות הטילים של חיל הים. נבחנו מספר דגמי מסוקים, בהם ווסטלנד ווסקס וסיקורסקי S-60 סיהוק, וב-1983 הודיע חיל הים על הבחירה במסוקי HH-65 דולפין. מכיוון שהתקציב לרכישת המסוקים היה קטן, הוחלט על רכישת מספר מצומצם של מסוקים כדי לרכוש ניסיון. המסוקים נרכשו מתקציב חיל הים והופעלו מבצעית על ידו, כאשר תחזוקת המסוקים והטסתם נעשים על ידי צוותי אוויר וקרקע של חיל האוויר הישראלי. המסוקים נועדו לפעול מספינות הטילים מסדרת סער 4.5 חוחית שבהן מנחת מסוקים.

בהתאם, נרכשו מחיל הנחתים שני מסוקים (מספרי זנב 901 ו-905) שהיו אבות הטיפוס של הדגם. צוות לקליטת המסוק הוקם בחיל האוויר בראשית 1983, ושני המסוקים סופקו ב-26 ביולי 1985. תחילה הופעלו המסוקים על ידי טייסת 124 ("החרב המתהפכת") בבסיס פלמחים. המסוקים, שזכו לשם דולפין, הופעלו בגף נפרד שהפך ב-12 באוגוסט 1987 לטייסת נפרדת, טייסת 193 ("מגיני המערב").

משימות הטייסת כללו השתתפות בקרב ימי על ידי גילוי וזיהוי כלי שיט עבור ספינות חיל הים והכוונת ספינות החיל אל המטרות, לוחמה נגד צוללות, חיפוש והצלה ימיים, תובלה אווירית ימית, השתתפות בפעילות ביטחון שוטף בגזרה הימית, וכן הכשרת צוותי האוויר, הקרקע והים בתפעול ואחזקת המסוק. בתחילה פעלו המסוקים בצבעי אדום ולבן, צבעי משמר החופים, אך בהמשך נצבעו מחדש בצבעי כחול ואפור. צוות המסוק כלל טייס וטייס משנה, ובעת הפעלה מספינת טילים גם מכונאי מוטס, שהיה היחיד שהוסמך לבצע תיקונים במסוק בעת הצורך. בעת משימות ימיות כלל צוות המסוק גם קצין חיל הים, בתפקיד קצין סיוע למסוקים, קס"ם.

הפעילות המבצעית הראשונה של הטייסת הייתה במבצע "איש הגשם 2", באפריל 1989. במבצע זה השתתף מסוק במשימת חיפוש אחר מחבלים בים. המסוק פעל בשיתוף עם ספינת חיל הים אח"י גאולה ומטוס "שחף" מטייסת 120 ("הבינלאומית").

ב-20 בדצמבר 1989 הוחלט בדיון מטה בראשות מפקד חיל האוויר האלוף אביהו בן-נון, לסגור את הטייסת, ולהחזיר את זוג המסוקים שלה לטייסת 124 בבסיס פלמחים שם יופעלו במסגרת של גף החל מיולי 1990. ואולם, לאחר סגירת טייסת 190 ("מגע הקסם") כטייסת מסוקי MD500 דיפנדר ("להטוט") בבסיס רמת דוד הוחלט לפתוח מחדש את טייסת 193 בבסיס רמת דוד ולהעביר אליה את מסוקי הדולפין.

ב-16 בספטמבר 1996, במהלך אימון לילי משותף עם שני סטי"לים, התרסק מסוק דולפין מספר 905 בים התיכון, כ-12 מייל (כ-19 קילומטרים) ממערב לחופי נהריה. בהתרסקות נספו שלושת אנשי הצוות: מפקד הטייסת, הקברניט סא"ל בן-ציון (בנצי) בכר, טייס המשנה, סרן שחק סלע, וקצין הסיור המוסק (קס"מ) של חיל הים, סרן ערן גרביה. בחיפושים שנערכו נמצאה עוד באותו לילה גופתו של סרן שחק. כעבור ארבעה חודשים, בינואר 1997, אותרה גופתו של סא"ל בכר. גופתו של סרן גרביה לא נמצאה.

במהלך שירותם בחיל סבלו מסוקי הדולפין מתקלות רבות, ולכן הוחלט על החלפתם. בשנת 1994 אישר הרמטכ"ל רב-אלוף אהוד ברק רכישת מסוק ימי מתקדם יותר מסוג יורוקופטר AS-565 פנתר, והראשנים שבהם הגיעו לישראל ב-12 באוגוסט 1996. במהלך חודש ספטמבר 1997 עברה הטייסת ביקורת כשירות של מחלקת מבצעים בהצלחה, והוכרזה מבצעית. במקביל הוצא מסוק ה"דולפין" היחיד שנותר (מספר 901) מהשירות ונמכר למשמר החופים האמריקאי שם קיבל את מספר זנב חדש - 6958 והוסב לדגם HH-65B ואחרי זה הוסב בשנית לדגם HH-65C.

גרסאות

תרגיל חילוץ במסוק MH-65

שני מסוקי HH-65 של משמר החופים, שבסיסם בעיר מיאמי בטיסת מבנה מעל האוקיינוס האטלנטי, 11 בנובמבר 2007

HH-65A	הדגם הראשון עבור משמר החופים של ארצות הברית. שני מנועי טורבו ציר לייקומינג LTS101-750B-2, משקל מקסימלי להמראה 4,000 ק"ג.
HH-65B	שדרוג שנעשה לחלק מהמסוקים בעיקר בתחום האוויוניקה, וכלל בין השאר, אמצעי ראיית לילה, צגים שטוחים רב תכליתיים, ועוד. השדרוג נעשה במרכז השיקום והאספקה של משמר החופים באליזבת סיטי, צפון קרולינה, ושדרוג המסוק הראשון הסתיים במרץ 2001.
HH-65C	מסוקי HH-65A ו-B עם מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG בעלי הספק של 934 כוח סוס, הגבוה ב-40% מזה של המנועים הקודמים ובעל ביצועים טובים יותר. בנוסף שודרגה התמסורת בזנב המסוק, החרטום ובו מערכות האוויוניקה הוארך, משקל ההמראה המקסימלי הוגדל ל-4,300 ק"ג, וביצועי המסוק שופרו. שדרוג המסוק הראשון הושלם באוקטובר 2004.
MH-65C	דגם שתוכנן לכתחילה עבור הקוטרים הרב תכליתיים (Multi-Mission Cutter) של משמר החופים, והיה למעשה שדרוג של דגם C. השדרוג כלל רוטור זנב שקט יותר בעל 10 להבים, העברת מערכות האוויוניקה למיקום אחר ונשיאת חימוש הכולל רובה בארט M82 בקוטר 12.7 מ"מ ומקלע M240 בקוטר 7.62 מ"מ. המסוק נמצא בשימוש מעל הקוטרים הרב תכליתיים וכן בטייסת המסוקים לאמנעה טקטית (Helicopter Interdiction Tactical Squadron, בראשי תיבות - HITRON) של משמר החופים.
MH-65D	דגם C עם מערכת בקרת טיסה משודרגת, מד גובה מבוסס מכ"ם מתוצרת האניוול, שתי מערכות ניווט אינרציאלי מבוססות GPS ושני צגים רב תכליתיים. המסוק הסדרתי הראשון הושלם ב-20 בינואר 2011. 97 מסוקים מדגמי HH-65C ו-MH-65C ישודרגו לדגם זה.
MH-65E	דגם עם קוקפיט זכוכית, מערכת בקרת טיסה דיגיטלית במקום המערכת האנלוגית הקיימת ומכ"ם מזג אוויר דיגיטלי. על פי התכנון, מסוקים מדגם זה עתידים להימסר למשמר החופים ב-2017.

מפעילות

• , משמר החופים של ארצות הברית

• , חיל הים הישראלי/חיל האוויר הישראלי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יורוקופטר HH-65 דולפין בוויקישיתוף

• יורוקופטר HH-65 דופין באתר משמר החופים של ארצות הברית
• Airbus Helicopters HH-65 Dolphin Short Range Recovery / MEDEVAC / Search & Rescue Helicopter באתר militaryfactory.com
• HH-65 Dolphin Multi-Mission Helicopter, United States of America באתר naval-technology.com
• יורוקופטר HH-65 דולפין, באתר חיל האוויר הישראלי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יורוקופטר HH-65 דולפין35305342Q972242