כללי טיסת מכשירים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טיסה לפי כללי טיסת מכשיריםראשי תיבות: כט"מ; באנגלית: Instrument flight rules; בראשי תיבות: IFR) היא טיסה שבה הטייס לא צריך להסתמך על תנאי הראות, והוא יכול לנהל את הטיסה גם מבלי לראות את פני השטח כלל.

בזמן טיסת המכשירים הטייס מסתמך על מכשור המטוס כדי לנווט. מכשור זה כולל בדרך כלל מקלטי VOR, NDB ו-GPS. בזמן הנחיתה הוא יכול להשתמש גם במערכת נחיתת מכשירים (ILS).

על מנת לטוס טיסת מכשירים הטייס חייב לעבור הכשרה מיוחדת, ולהחזיק ברישיון מסוג "הגדר מכשירים". כמו כן המטוס גם חייב להיות מצויד במכשור המתאים.

מפה המיועדת לטיסת מכשירים באזור נמל התעופה בן-גוריון[1]. נתיבי הטיסה מסומנים בשחור וכוללים את ציון גובה הטיסה בנתיב. הקווים הירוקים מציינים את גבולות אזור בקרת TMA של השדה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו- ATS) מהוות חלק בלתי נפרד מהפמ"ת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0