מרכבים
ערך זה עוסק בחברה לייצור רכבי תחבורה ציבורית. אם התכוונתם למשפחה של צמחים, ראו  | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| תקופת הפעילות | 1946–הווה (כ־78 שנים) |
| חברת אם | מאיר חברה למכוניות ומשאיות |
| מיקום המטה |
 ישראל |
| משרד ראשי | גרניט 22, פארק תעשייה קיסריה |
| בעלות | מאיר (74%), וולוו (26%) |
| מוצרים עיקריים | תחבורה ציבורית |
| עובדים | כ-700 |
| www.merkavim.co.il | |
מרכבים היא חברה ישראלית לייצור רכבי תחבורה ציבורית ובפרט מיניבוסים, אוטובוסים נמוכי רצפה, אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים תיירותיים, אוטובוסים ממוגני ירי, ואף אוטובוסים להובלת אסירים בבתי הכלא בישראל. חברת מרכבים שייכת לחברת מאיר חברה למכוניות ומשאיות הישראלית וחברת וולוו העולמית. המפעל הראשי שלה נמצא באזור התעשייה של קיסריה.
חברת מרכבים בונה אוטובוסים מדגמי שלדות הבאים: וולוו, מרצדס-בנץ, מאן, דאף וסקאניה. החברה מייבאת את השלדות מחו"ל ובונה את המרכבים בישראל.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1946 באזור התעשייה רמת סיב בפתח תקווה בשם "מגן-צ'טווד", כשותפות בין חברת "מפעלי מגן" לייצור כספות מברזל ומפלדה שהקים התעשיין יעקב גולדמן, והחברה הבריטית לכספות "צ'טווד" (Chatwood)[1]. הקמת המפעל נמשכה כשנה וחצי במהלכם יובא ציוד וחומרי גלם ממפעלי "צ'טווד" בבריטניה, כולל מבנה המפעל ששימש להרכבת טנקים בזמן מלחמת העולם השנייה. המפעל תוכנן לייצר, בנוסף לכספות, גם ריהוט משרדי ממתכת ושלדות של אוטובוסים[2]. המפעל החל לפעול בפברואר 1948[3].
במפעל "מגן-צ'טווד", הורכבו אוטובוסים של חברת "ליילנד" הבריטית[4] וייצרו קרונות משא עבור רכבת ישראל[5].
בשנת 1956 עבר המפעל לבעלות קונצרן כור תעשיות, זרוע התעשייתית של חברת העובדים של ההסתדרות ושם החברה שונה ל"מרכבים"[6]. הרכישה לא כללה את קו הייצור לכספות, אותו המשיך להחזיק יעקב גולדמן בשם חדש - "מגן גולדמן"[7]. גולדמן נפטר בשנת 1969[8] ומפעל "מגן גולדמן" פשט את הרגל בשנות ה-80[9].
בשנת 1996 מכרה כור תעשיות 49% ממניות החברה לחברת וולוו העולמית, ויבואנית וולוו מאיר חברה למכוניות ומשאיות[10] בשנת 1999 מכרה כור תעשיות את יתרת מניותה בחברה למאיר חברה למכוניות ומשאיות[11]. חברת וולוו העולמית המשיכה להחזיק 26% ממניות החברה[12].
בשנת 2000 עבר המפעל לפארק תעשייה קיסריה[13].
דגמי אוטובוסים
אוטובוסים בינעירוניים
- מארס - אוטובוס לקווי תחבורה ציבורית בין עירוניים ולהסעות פרטיות.
אוטובוסים עירוניים
- MAN NL323F - נמוך רצפה
- פיוניר - נמוך כניסה (רצפה גבוהה באזור המושבים האחוריים), שלדת וולוו B12B LE או B7RLE, ודגם פיוניר נמוך כניסה, על שלדות SCANIA ופיונירים נוספים על שלדות VDL ומרצדס על שלדת OC500LE ומאן A69 18.290 HOCL NL גיר VOITH D854.5 ומאן RC2 19.290 HOCL גיר Voith GmbH וולוו B8RLE על גיר ZF Ecolife.
- אוטובוס מפרקי - שלדת MAN-NG-363F יורו 6, מכיל עד 133 נוסעים בו-זמנית (53 בישיבה ו-80 בעמידה)
- מרקורי נמוך רצפה: שלדת וולוו B7L יורו 3, גיר Voith למרקורי שתי גרסאות.
אוטובוסים תיירותיים
- אפולו פרימיום - שלדות מתאימות: וולוו מאן, מרצדס וסקאניה
- אפולו VIP לנסיעות עסקים.
אוטובוסים ממוגני ירי
- מארס דיפנדר - סרן אחורי כפול
מיניבוסים
- City 22 - מיניבוס עירוני נמוך כניסה (רצפה גבוהה בחלקו האחורי) עם שלדת מרצדס ספרינטר.
- Topical - מיניבוס בינעירוני עם שלדת מרצדס ספרינטר.
שינויי הלוגו של החברה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרכבים- ערוץ היוטיוב של מרכבים
הערות שוליים
- ^ "מגן-צ'טווד" - מפעל ארצישראלי - אנגלי, הבוקר, 19 במאי 1946
- ^ סיור בבתי־חרושת בפתח־תקוה, קול העם, 18 בדצמבר 1947
- ^ ביה"חר "מגן-צ'טווד" למשכנו החדש בפתח־תקוה, המשקיף, 1 בפברואר 1948
- ^ 90 אוטובוסים הוזמנו באנגליה, על המשמר, 3 במרץ 1954
- ^ בניית קרונות נמסרה ל"מגן-צ'טווד", על המשמר, 15 בפברואר 1953
קרונות רכבת ייוצרו בארץ הגיעו קרונות במסגרת השילומים, דבר, 15 בנובמבר 1955 - ^ נוסדה חברת ,מרכבים", על המשמר, 22 בפברואר 1956
חברת "כור" מסבירה את רכישת מניות "מגן-צ'טווד", דבר, 2 בפברואר 1956 - ^ סולל בונה רוכש את צ'טווד, מעריב, 1 בפברואר 1956
- ^ י , גולדמן ז"ל, חרות, 16 באפריל 1965
- ^ בקשה להכריז על מגן גולדמן- פושט רגל, מעריב, 16 בנובמבר 1989
כתב אישום בפרשת המירמה בחב' מגן גולדמן, מעריב, 6 ביוני 1986 - ^ קרן צוריאל, וולבו ומאיר ירכשו את מניות כור במרכבים תמורת 5.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 ביולי 1999
- ^ קרן צוריאל, יבואנית וולוו רכשה מכור השליטה במרכבים תמורת 17.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
- ^ דניאל שמיל, "אוטובוסים לבדם אינם פתרון מלא לתחבורה ציבורית", באתר הארץ, 6 במאי 2008
- ^ אלעזר לוין, מפעלים שכרו 1,950 מ"ר בקיסריה ב-12 דולר למ"ר, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
