יוכבד מרקס
| תחום יצירה | קדרות, פיסול |
|---|---|
יוכבד מרקס (נולדה ב-25 באוקטובר 1927) היא פסלת וקדרית ישראלית.
ביוגרפיה
יוכבד מרקס נולדה בשנת 1927 בקיבוץ דגניה א. הוריה, אליעזר וינר ונחמה לבית קצ’מן, היו חלוצים ילידי האימפריה הרוסית, שעלו לארץ ישראל בשנת 1920. במחצית שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ללמוד תכשיתנות אצל חיים פז בירושלים.[1] עד מהררה פרשה מן הלימודים ועברה ללמוד קדרות אצל הדוויג גרוסמן. שם, למדה בניית כלים בבניית-יד בעזרת חוליות. לאחר כשנה עברה ללמוד קדרות על אובניים אצל חנה חר"ג צונץ בחיפה.
ב-1960 בקירוב הכירה את יהודית מאיר, והשתיים עברו להתגורר בבאר שבע, שם ביקש דוד טוביהו להקים מרכז לקרמיקה סביב מפעל "חרסה". בתחילה קיבלו השתיים מחסן קטן במרכז התעשייה, שהפך לסטודיו שלהן. הן רכשו תנור חשמלי מאדם מנדל, שזה היה התנור הראשון שבנה בישראל, והחלו לעבוד עם חומר חרסית מאדמת הנגב שעורב בקש,, בהשראת הקדרות הערבית, וכן לס מקומי, ושאריות נחושת מעובדת מתמנע.[2] השתים מכרו את עבודותיהן תחת השם "כדן". לאחר כשנה נטשו את השם והחלו לחתום על עבודותיהן בנפרד. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 רכשו השתיים בית עות'מאני מראשית המאה ה-20, ששימש כמבנה מנהלה של הצבא הבריטי בכיבוש א"י וכמבנה מגורים. במבנה הקימו השתיים חדרי סטודיו נפרדים. בשנת 1966 הציגו השתיים תערוכה בגלריה "בת שבע" בתל אביב-יפו, ובשנת 1971 ב"מוזיאון הקרמיקה" (כיום ביתן הקרמיקה) בקריית מוזיאון הארץ.
בעזרת אדריכלים כדורה גד וארתור גולדרייך, קיבלו השתיים הזמנות למנורות, כדים וכלים דקורטיבים אחרים עבור מלון הילטון, הכנסת ועוד.[3]
בשנות ה-80 של המאה ה-20 עבר מרכז פעילותה של מרקס להוראה במסגרת המרכז לאומנויות בבאר שבע. הייתה מיוזמי ואוצרי הביאנלה לקרמיקה באר-שבע בשנת 1990, וכיו"ר עמותת הביאנלה, הייתה שותפה לניהול ואוצרות הביאנלות בשנת 1993 ו-1997. לאחר מכן פרשה לגמלאות. כיום היא חיה בעומר.
גלריה
-
"גלים גלים" (1983), קיר קרמיקה, חדר האוכל, דגניה א' -
"גלים גלים" (1983), קיר קרמיקה, חדר האוכל, דגניה א' (פרט)
קישורים חיצוניים
- יוכבד מרקס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- יוכבד מרקס באתר סקר אמנות הקיר בישראל
- יעקבסון, מיכאל, סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א', באתר "חלון אחורי"
- מבאר-שבע ל"בת-שבע", דבר, 1 בדצמבר 1966
- אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
- ש. גבעון, הן שורפות את מעשי-ידיהן, מעריב, 7 באוקטובר 1966
הערות שוליים
- ↑ ראו: אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
- ↑ ראו: ברקוביץ, מיכל, "על החתום יוכבד מרקס", 1280°c, גיליון 42, דצמבר 2021, עמ 38-37
- ↑ ראו: אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
יוכבד מרקס40536633Q55293864