יהודית מאיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אמן ריקה

מבנה הסטודיו (2017)

יהודית מאיר (19274 בינואר 2025) הייתה אמנית קרמיקה ישראלית. יקירת העיר באר שבע (2001).

ביוגרפיה

יהודית מאיר נולדה בבודפשט, הונגריה, בשנת 1927 ליהודית ומיכאל מאיר. אביה, שהיה רופא במקצועו, היה פעיל ב"תנועת המזרחי" בהונגריה.

בשנים 19361935 התגוררה המשפחה בבאר שבע, שם קיבל אביה מבנה מנדטורי על מנת שישמש כמרפאה לתושבים הבדויים. בשנת 2005 הפך מבנה זה ל"בית האמנים בנגב". בשנת 1945 הצטרפה לקיבוץ משואות יצחק בגוש עציון. בתקופת מלחמת העצמאות נשבתה עם שאר חברי הקיבוץ, ושוחררה לאחר כחודש.

המפגש הראשון של מאיר עם הקרמיקה היה בסטודיו של גיסתה ג'ין מאיר בעין השופט. בעקבות זאת נרשמה לשיעורי קדרות אצל חנה חר"ג צונץ בחיפה. בשנת 1952 למדה אצל הדוויג גרוסמן בירושלים. גרוסמן השפיע עליה בנטייה לשאוב מן הנוף המקומי ומהתרבות הערבית, בשימוש בגוונים טבעיים.[1] לאחר כשנה שבה לחיפה ולהמשך לימודים אצל חר"ג צונץ. בשנים 19581956 למדה קרמיקה בבית-הספר לאמנויות "קמברוול", לונדון (אנ') ובבית המלאכה של פרנסיו דל פייר בפריז.

בשנת 1958 חזרה מאיר לישראל והכירה, דרך הדוויג גרוסמן, את יוכבד מרקס. הן עברו להתגורר בבאר שבע, שם ביקש דוד טוביהו להקים מרכז לקרמיקה סביב מפעל "חרסה". בתחילה קיבלו השתיים מחסן קטן במרכז התעשייה, שהפך לסטודיו שלהן. הן רכשו תנור חשמלי מבעל בית מלאכה מקומי והחלו לעבוד עם חומר חרסית מאדמת הנגב שעורב בקש וחומרים אחרים, בהשראת הקדרות הערבית. השתים מכרו את עבודותיהן תחת השם "כדן".

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 רכשו השתיים בית עות'מאני מראשית המאה ה-20, ששימש כמבנה מנהלה של הצבא הבריטי בכיבוש א"י וכמבנה מגורים. במבנה הקימו השתיים חדרי סטודיו נפרדים.

בעזרת אדריכלים כדורה גד וארתור גולדרייך, קיבלו השתיים הזמנות למנורות, כדים וכלים דקורטיבים אחרים עבור מלון הילטון, הכנסת ועוד.[2]

שמשה במשך כחמש שנים כרכזת החברה להגנת הטבע בבאר שבע.

סגנונה של מאיר מאופיין במבניות כבדה, בהימנעות מעיטורים חיצוניים ובשימוש בגווני אדמה. ברבים מן הכלים נעשה שימוש באדמות הנגב לשם יצירת הכלי והזיגוג. לצד כלים, יצרה גם כמה קירות עיטוריים כגון בבית גבריאל, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועוד.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודית מאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ראו: יהודית מאיר: מחומר הנגב, [חמו"ל], באר שבע, 2020, עמ' 18–19
  2. ראו: אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודית מאיר40426493Q55284351