טראוצ'י מסטאקה
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1852 האן, צ'ושו, יפן |
|---|---|
| פטירה | 3 בנובמבר 1919 (בגיל 67) |
| מדינה | יפן |
| מפלגה | עצמאי |
|
| |
טראוצ'י מסטאקה (ביפנית: 寺内 正毅; 5 בפברואר 1852 - 3 בנובמבר 1919) היה קצין ופוליטיקאי יפני. הוא היה פילדמרשל בצבא יפן וראש הממשלה ה-18 של המדינה.
ראשית חייו
טראוצ'י נולד בהאן צ'ושו (כיום מחוז ימאגוצ'י) למשפחת סמוראים. בצעירותו השתתף במלחמת בושין כנגד שוגונות טוקוגאווה, ולאחר מכן קיבל דרגת לוטננט בצבא יפן. במהלך מרד סצומה ב-1877, נפצע טראוצ'י בקרב ואיבד את ידו הימנית, אך הדבר לא מנע ממנו להמשיך בקריירה צבאית, ולאחר מכן אף פוליטית.
קריירה צבאית
טראוצ'י נשלח לצרפת ב-1882, שם למד באקדמיה הצבאית ושימש נספח צבאי. לאחר שובו ליפן ב-1898 היה למפקח הכללי של החינוך הצבאי. הוא התמנה לשר הצבא ב-1901, במהלך כהונתו הראשונה של קאצורה טרו כראש ממשלת יפן. בזמן כהונתו בתפקיד שר המלחמה ניצחה יפן את האימפריה הרוסית במלחמת רוסיה-יפן, וכאות הכרה על פועלו קיבל טראוצ'י את תואר הקזוקו "דאנשאקו" (ברון). ב-1911 קיבל קידום לתואר "האקושאקו" (רוזן).
מושל קוריאה
טראוצ'י התמנה למושל השלישי, והאחרון, של קוריאה, לאחר ההתנקשות בחייו של המושל הראשון, איטו הירובומי. במסגרת תפקידו, חתם טראוצ'י על אמנת הסיפוח של קוריאה ליפן ב-1910, שבעקבותיה הפכה קוריאה לקולוניה יפנית.
הסיפוח, וכמו כן החוקים שחוקקה הממשלה החדשה, נתקלו בהתנגדות חלקים גדולים באוכלוסייה המקומית, וטראוצ'י השתמש בכוח כדי לדכא כל תסיסה. הוא השתמש בקשרים היסטוריים בין שתי המדינות כדי להצדיק את המטרה הסופית, שהייתה הטמעתה המוחלטת של קוריאה בתרבות היפנית. אף על פי שמאמצי היפנים העלו אחוז האוריינות במדינה והביאו לשיפור ברמת החינוך, נסבו מרבית הלימודים סביב השפה וההיסטוריה היפנית, במטרה לטפח בתושבי קוריאה נאמנות לאימפריה היפנית.
פעולות אחרות של טראוצ'י נעשו מתוך כוונות טובות, אך היו בעלות השפעות הרסניות. למשל, בקוריאה נדרשה רפורמה אגררית. שיטת בעלות האדמות הייתה מיושנת ובעלת מגרעות רבות. טראוצ'י ערך קדסטר, וחילק את הקרקעות על פי הוכחות לבעלות על האדמה. למרבית המעמד הנמוך לא היו מסמכים שהעידו על בעלותם על הקרקע, וחלקם ישבו על אדמות שאותם עיבדו באופן מסורתי, אך לא היו הבעלים הרשמיים שלהן. אף על פי שהרפורמה שיפרה את תנאי בעלי האדמות ואת מערכת המיסים, היא גרמה התמרמרות בקרב מרבית האוכלוסייה, שראתה את קרקעותיה נלקחות ממנה ונמכרות ליזמים יפנים.
קריירה פוליטית
טראוצ'י נבחר לראשות הממשלה ב-1916, ובאותה שנה קיבל קידום לדרגת פילדמרשל. מכיוון שהוא לא סמך על פוליטיקאים אזרחיים, כללה ממשלתו אך ורק פקידים ביורקרטים. במהלך כהונתו כראש ממשלה, מילא טראוצ'י גם את תפקידי שר החוץ ושר האוצר.
טראוצ'י נקט בגישה אגרסיבית בניהול יחסי החוץ של האימפריה היפנית. הוא אישר הלוואות כספים למצביא הסיני דואן צ'ירוי בתמורה לתמיכתו בדרישות היפניות לשליטה על מחוז שאנדונג ולהרחבת שליטתם במנצ'וריה, וחתם על הסכם לאנסינג-אישיאי, שהסדיר את הבעלות על שטחים בסין עם ארצות הברית. במסגרת ההתחייבות בברית האנגלו-יפנית, הצטרפה יפן למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה, ושלחה את ספינות הצי הקיסרי היפני לאוקיינוס השקט, במטרה לכבוש את הקולוניות הגרמניות שם. לאחר המלחמה הצטרפו כוחות יפנים לכוח המשימה האמריקני בסיביר, לתמיכה בצבא הלבן כנגד הצבא האדום הבולשביקי במלחמת האזרחים ברוסיה.
טראוצ'י התפטר מתפקידו בספטמבר 1918 בעקבות מהומות האורז של 1918, שפרצו בשל האינפלציה שהתרחשה לאחר המלחמה. הוא נפטר בשנה שלאחר מכן.
גם בנו של טראוצ'י, היסאיצ'י היה פילדמרשל, ופיקד על קבוצת ארמיות המשלוח הדרומית של הצבא הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה.
לקריאה נוספת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טראוצ'י מסטאקה |
- Jansen, Marius B.The Making of Modern Japan. Harvard University Press, 2002. מסת"ב 9780674009912.
25538530טראוצ'י מסטאקה