טנק המבצעים של חב"ד

טנק המבצעים (או "טנק מצוות" או "ניידת חב"ד") הוא כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות והפצת מבצעי הרבי מחב"ד.

כיום, לצורך זה נעשה שימוש במעונוע שמעוצב מבפנים כמעין 'בית-כנסת' הכולל ארונות ספרים, פינת צפייה בסרטי וידאו משיחותיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון וסרטונים נוספים בנושאי יהדות וחסידות, ומקום למסירת שיעורי תורה. וכמו גם פינת מטבח, ישיבה, ושינה.

היסטוריה

הרעיון הראשוני להקמת 'טנק מבצעים' הועלה בשנת 1974 (ה'תשל"ד) על ידי חסידי חב"ד בניו יורק. לקראת סיום מלחמת יום הכיפורים, קרא רבי מנחם מנדל שניאורסון לחסידי חב"ד לצאת ל"מבצעים" של הפצת יהדות ולעורר יהודים להנחת תפילין, קביעת מזוזה בפתח הבית, לימוד תורה, קניית ספרי קודש לביתם, נתינת צדקה והדלקת נרות שבת, מבצע שגם הוא נשא קונוטציה 'צבאית' תחת ראשי התיבות נש"ק - נרות שבת קודש.

תחילתו הייתה בטנדרים, שבתא המטען שלהם הונחו ספסלים שולחנות ממרכז חב"ד העולמי. בהמשך הותקנו שלטים צבעוניים עם "תוכן יהודי", ורמקולים שבהם הושמעו ניגונים חסידיים.

מסופר כי בלילה שלאחר תחילת מימוש הרעיון, הביט הרבי מחב"ד על הטנדרים בעת שובו לביתו מבית מדרשו והתבטא כי אלו הם ה'טנקים' של צד הקדושה. הוא אמר גם כי ראשי התיבות טנ"ק הם טהרות, נזיקין, קדשים (שלושה מששת סדרי המשנה), והם יהוו את חוד החנית במלחמה נגד ההתבוללות. בהזדמנות נוספת התבטא האדמו"ר, שעד לעת החדשה לא היה צורך ב'טנק מבצעים' כשם שבצבא לא היה טנק, אך מכיוון שבמאה האחרונה נעשה שימוש בצבא הגשמי להשתמש בכלי זה, לכן כיום גם ברוחניות יש צורך בטנקים.

פעילות עולמית

בניו יורק יוצאים פעמים רבות שיירות 'טנקים' כאלו למסע ברחבי העיר, והם פועלים רבות עם היהודים שנפגשים בהם במהלך המסלול. לעיתים, יוצאים 'טנקים' במספר המסמל משמעות מסוימת בחב"ד באותה שנה^[2].

בתי חב"ד רבים ברחבי העולם מפעילים 'טנקים' הפועלים עם היהודים עמם הם נפגשים. לעיתים מתאגדים מספר בתי חב"ד ויוצאים בשיירה מאורגנת של כמה 'טנקים'^[3].

באוקראינה, משנת 2017 כל קיץ יוצאים תלמידי ישיבות תומכי תמימים בעולם, למסע בין עריה הקטנות של המדינה בחיפוש אחר יהודים מקומיים. בשנת 2019, מסע 'טנק המבצעים' האוקראיני הוכר על ידי הרישום הלאומי של שיאי אוקראינה, כמסע חינוכי-דתי עם ההיקף הגדול ביותר במדינה^[4].

הפעילות בישראל

בשנת ה'תשל"ו, כשנתיים לאחר שהחל רעיון ה'טנקים' בניו יורק, יצר הרב זמרוני ציק שניהל את בית חב"ד בבת ים 'טנק' משלו. בתי חב"ד נוספים הצטרפו אליו במהלך השנים. בנוסף, חסידי חב"ד ושלוחים רבים הופכים את מכוניותיהם ל'טנקים' לזמן מה, על ידי הוספת מדבקות ומערכת הגברה לרכב בעת יציאתם להפצת יהדות^[5].

ארגון ניידות חב"ד

בשנת ה'תשל"ז הקים הרב דוד נחשון את הארגון 'ניידות חב"ד בצפון'. באמצע שנות השמונים, החל הארגון לפעול בכל חלקי הארץ וכיום נקרא 'ניידות חב"ד בארץ הקודש'. ה'טנקים' שיצר ביקרו במאות יישובים ברחבי הארץ, ופעלו להפצת היהדות בקרב יהודי המקום^[6]. כמו כן ביקרו ה'טנקים' במוצבי צה"ל ברחבי הארץ, ופעלו על מנת להביא להם את שמחת חגי ישראל^[7].

הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד כתב בשנת ה'תש"נ כי לארגון 'ניידות חב"ד' מעמד עצמאי, ופעולותיהם אינן כפופות לצעירי חב"ד^[8].

כיום פועלים 20 טנקים של הארגון^[9], ונעשה בהם שימוש נרחב, בעיקר בערבי שבתות וחגים. הם משמשים לביקורים בבסיסי צה"ל, בעיירות פיתוח ובקיבוצים, בהם מוצע לאנשים להניח תפילין, חלוקת נרות שבת, חלוקת חומר הסברה ביהדות, ועוד. כן נעשה בהם שימוש בארגון כינוסי ילדים במסגרת תנועת הנוער 'צבאות השם' של הארגון. בחג סוכות, נעשה בטנקים שימוש בברכות על ארבעת המינים על ידי סוכה ניידת המצורפת לטנק. בחנוכה מצורפות לטנקים לחנוכיות גדולות על נגררים והם יוצאים בשיירה ארוכה ברחבי הארץ הנקראת 'שיירת הטנקים לקבלת פני משיח צדקנו' לפרסום נס החנוכה.

טנק המבצעים במלחמות צה"ל

בעקבות קריאתו של הרבי מחב"ד להתמקד בהנחת תפילין, יצאו ה'טנקים' וחסידי חב"ד להניח תפילין ולעודד את חיילי צה"ל, במיוחד לאלו שבאזורי הקרבות.

במלחמת לבנון הראשונה, ארגון "ניידות חב"ד" ביקשו את אישור צבא ההגנה לישראל להתלוות אל הפלוגות הלוחמות, וקיבלו אישור מיוחד הכולל חיוב לבישת מדים צה"ליים. הטנקים יצאו לחזיתות יחד עם חיילי צה"ל. החסידים הניחו לחיילים תפילין, רקדו והתפללו עמם.
במלחמת לבנון השנייה, יצאו חסידי חב"ד וטנק המבצעים לפעילות עם חיילי צה"ל, הניחו להם תפילין, רשמו אותם ל"אות בספר התורה" (לפי בקשת הרבי מחב"ד שלכל יהודי תהיה אות בספר התורה וכך יתאחדו כל עם ישראל בספר-תורה אחד), חילקו להם ספרי תהילים לשמירה והגנה ומטבעות צדקה ושימחו אותם.

במבצעים הצבאיים: עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן יצא צוות שכלל כ-10 פעילים וטנק המבצעים לפעילות רחבת היקף לאורך גבול רצועת עזה^[10]. גם הפעם, הניחו לחיילים תפילין, חילקו להם מטבעות לצדקה כשליחות מצווה^[11], נתנו להם שתייה קרה וחטיפים ושימחו את לבם.