טיפול יונים לצהבת
טיפול יונים לצהבת, היא צורה של רפואה עממית יהודית למחלת הצהבת. לטיפול אלטרנטיבי אין בסיס מדעי והוא עלול לסכן את החולה. יש המחשיבים טיפול זה כסגולה.
מקור
שימוש ביונים לצהבת מופיע לראשונה בספרות היהודית אצל הרב החסידי-הונגרי רבי יצחק אייזיק וייס (סבליאבה), בספרו דברי יצחק (ליקוט שמועות וסגולות מתלמידי הבעל שם טוב), סגולה זו נעתקה בשמו בספר סגולות ישראל (רבי שבתאי ליפשיץ) ובספר טעמי המנהגים.
צורת הריפוי היא על ידי תלישת נוצות היונה באזור פתח הביב והצמדתו לטבור החולה, כתוצאה מכך חלק מן היונות מתות. לטענת המטפלים היונה 'שואבת' את הצהבת מהחולה ולכך היא מתה.
"קבלתי רפואה בדוקה לחולי ירקון שקורין 'געלי זוכט' [שיבוש של Gelbsucht, צהבת] שיקח יונה-זכר, לזכר. ונקבה, לנקבה. ויושיבנה על טבורו וישאוב היונה כל הירקות שבו עד גמירא, והיונה תמות. וזה בחון ובדוק"
— דברי יצחק, ליקוטי ענינים, רפואות וסגולות. עמוד נ"ט בני ברק תשנ"ו
פרופ' פרד רוזנר(אנ') מצא בכתב יד (מהמאה ה-16 או ה-17) מקור עברי קדום לטיפול בצהבת על ידי העברת המחלה לדג. בנוסף הוא מצביע על תפיסת 'העתקת המחלה' -העברת המחלה לבעל חיים אחר, ששימשה בקרב הרפואה בעולם העתיק, ומביא דוגמאות נוספות לשיטה זו מספרי רפואה שונים.[1]
תומכים ומתנגדים
בקרב אנשי הרפואה הקונבנציונאלית ישנה התנגדות לשימוש בשיטה זו מאחר שלא הוכחה מדעית, כמו כן קיים חשש להידבקת החולה במחלות יונים והחמרת מצבו של החולה עקב אי טיפול.
מקרב הרבנים הביעו התנגדות הרב שלמה זלמן אוירבך[2], שלדבריו מדובר בהבל ואמונה טפלה, והרב צבי טאו, שתולה את תמותת היונים על ידי חניקתם בידי המטפל. הרב שלמה אבינר[3], אף רואה בטיפול זה איסור הלכתי מטעם "דרכי האמורי"[4]. לעומתם יש רבנים אחרים שתומכים ומתירים את פעולה זו, בהם הרב יוסף בא-גד, שהקדיש לכך פרק בספרו (נחלי בא גד)[5], והרב זמיר כהן, שמסתמך בין היתר על מחקר שלדבריו אישש את יעילות טיפול זה[6][7].
בהיבט של איסור צער בעלי חיים בהלכה, עבור רפואה 'סגולית' שאיננה בדוקה, מספר רבנים דנו בטיפול והתירוהו.[8] יש שכתבו שאינו מתיר חילול שבת[9].
קישורים חיצוניים
- דליה מזורי, "נוסיף להשתמש ביונים-על-הטבור לריפוי הצהבת", מעריב, 23 באוקטובר 1984, עמ' 12
- יעל אודם, הרב "מרפא צהבת" - ע"י הרג יונים, באתר מאקו, 9 ביוני 2013
- שימוש בשיטה זו במצריים, סרטון באתר medical videos
לקריאה נוספת
- פרד רוזנר, Pigeons as a remedy (segulah) for jaundice בתוך Jewish Bioethics עמ' 59
הערות שוליים
- ^ Pigeons as a remedy (segulah) for jaundice
- ^ קונטרס ההגהות, בסוף ספר "ויצחק יקרא" עמוד ה'. מובא גם באנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך כבד.
- ^ הרב שלמה אבינר, רפואה חלופית באתר ספריית חווה
- ^ הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, ספריית חוה, תשע"ג, עמ' 157
- ^ חלק ב עמוד תקע"ז ובספרים נוספים
- ^ ראו, הרב זמיר כהן, הטבור פתוח או נעול?, באתר הידברות
- ^ כך גם ממליץ הרב מאיר מאזוז, ספר אסף המזכיר (ספר סגולות בני ברק תשע"ד עמוד שפ"ב).
- ^ בהם הרב משה שטרן (דברצן), שו"ת באר משה, חלק ח', סימן קכ"ד; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ט', סימן ל"ב;שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן שי"ב; ועוד.
- ^ הרב יצחק זילברשטיין, חישוקי חמד מסכת סנהדרין דף יז, עמוד ב.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
