פתח ביב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתח הביב (בלועזית: קלואקה, cloaca) הוא פתח היציאה האחורי בגופם של בעלי חיים שונים ואצל חלקם הוא הפתח היחידי המשמש את מערכות העיכול, הרבייה והשתן. כל העופות, הזוחלים, הדו-חיים וכן יונקי הביב ויונקי הכיס הם בעלי פתח ביב כזה, דרכו מופרשים הן השתן והן הצואה. אצל יונקי הכיס ועופות מסוימים מערכת הרבייה נפרדת מפתח הביב.

ביונקי שליה, לעומת זאת, יש שני פתחים נפרדים לשתן ולצואה.

רבייה

ישנן דרכים שונות לרבייה באמצעות פתח הביב.

בדו-חיים חסרי זנב, ההפריה היא לרוב חיצונית, בה תאי הרבייה של שני המינים מופרשים מפתח הביב. בדו-חיים בעלי זנב ובדו-חיים חסרי רגליים, ההפריה היא לרוב פנימית. בעופות, הזכר והנקבה מופרים באמצעות השקה של פתחי הביב שלהם.

לרוב הזוחלים הזכרים נמצא איבר הרביה בפתח הביב ובאמצעותו מתבצעת ההפריה.

שימושים שונים נוספים

עופות מסוימים משתמשים בפתח הביב לקירור גופם, על ידי הפרשת שתן או צואה על רגליהם. התאדות הנוזלים גורמת לקירור הגוף, כמו בהזעה. תופעה זו נקראת יורוהידרוזיס (Urohydrosis)[1].

חלק מהצבים, במיוחד אלו המתמחים בצלילה, משתמשים בפתח הביב לנשימה כשהם צוללים, באמצעות שתי שלפוחית אוויר המחוברות לפתח הביב וקולטות חמצן מהמים[2][3][4]. תופעה דומה מוכרת גם במלפפוני ים.

בני אדם

לבני אדם יש פתח ביב עוברי, המתפצל במהלך ההתפתחות העוברית של מערכות ההפרשה והרביה. ישנם מומים מולדים מסוימים הגורמים לתינוק להוולד עם פתח ביב אחד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פתח ביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32667612פתח ביב