טיוטה:רבי ישראל צבי רוטנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל צבי רוטנברג
לידה 1889
י"ט בתשרי ה'תר"ן
ניר מאדה הונגריה הונגריההונגריה
פטירה ג' בסיון ה'תש"ד (בגיל 55 בערך)
גטו בברגסז
מקום פעילות קוסון
תחומי עיסוק אדמו"ר
תפקידים נוספים אב"ד, ראש ישיבה
רבותיו אביו ורבי אליעזר צבי ספרין
חיבוריו אור מלא
אב רבי יהוסף רוטנברג
חותן אחיו רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון, רבי שלום אליעזר הלברשטאם
אדמו"ר מקוסון ורבה של קוסון ה־שלישי
ו' בטבת ה'תר"פג' בסיון ה'תש"ד
→ אחיו וחותנו רבי חיים שלמה רוטנברג
עומד במרכז
כותרת נייר המכתבים שלו ועליה הבלנק הרשמי של ישיבתו

רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג (מכונה ה"אור מלא" על שם ספרו; י"ט בתשרי ה'תר"ן, 1889 - ג' בסיון ה'תש"ד) היה האדמו"ר השלישי מקוסון, שימש גם כאב"ד וכראש ישיבה בקוסון. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

נולד בניר-מאדה, הונגריה, לרבי יהוסף ושרה יטל בת רבי משולם פייש לאווי מטאהש. בברית נקרא "צבי" על שם סבו רבי צבי הירש מזידיטשוב, בגיל 5 חלה, ובהוראת רבו של אביו, רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה הוסיף לו אביו את השם "ישראל".  

כבר כילד בלט בהתמדה בתורה, בקדושה וטהרה ובפרישות. למד תורה וחסידות מאביו. ובגיל 8 התקרב לרבי אליעזר צבי מקומרנה. בגיל 15 התפרסם כבקי בתורת הקבלה, בשנים אלו התבטא עליו אביו שישנם רבים שגדולים בתורת הקבלה אך אינם מגיעים לבקיאותו המופלגת של בנו.

נשא את מינדל בת אחיו הגדול רבי חיים שלמה רוטנברג (ה'שמועה טובה') מקוסון. בה'תרע"ט נפטרה אשתו ונישא לאחותה רחל מלכה, בה'תרפ"ה נפטרה היא ונשא את אדל בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט.

אדמו"רות

לאחר פטירת חותנו - אחיו בו' בטבת תר"פ הפצירו בו חסידי קוסון שימלא מקום אביו ואחיו ברבנות ואדמו"רות, לאחר שהתייעץ ברבי ישכר דב רוקח מבעלזא קיבל עליו את האדמו"רות והרבנות בעיר קוסון.

הוא החשיב את רבו מילדותו רבי אליעזר צבי מקומרנה לרבו המובהק. הוא היה מקורב לרבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב.

הקים את ישיבת "עטרת צבי" על שם סבו מזידיטשויב, ועמד בראשה. בין בוגריה נמנים רבי דוד בן ציון קליין ורבי יהוסף חיים שיינפלד.

נודע כבעל מופת. מדי בוקר לאחר טבילה במקוה נהג לומר תרי"ג מצוות[1]. התנגד להקמתה של אגודת ישראל.

בשואה

בשבת זכור ובפורים של שנת תש"א התבטא לחסידיו: ”רבותי חורבן גדול ממשמש ובא על העולם, יש זמן שגוזרים גזירה מן השמים ומודיעים לצדיקים שיבטלו אותו, ויש שגוזרין גזירה מן השמים ומסתירים אותה מן הצדיקים, אבל הצדיקים נודעים ממנה בעקיפין, ומרעישים עולמות ומבטלין את הגזירה, אבל יש עת שגוזרין גזירה ואין ידוע לשום צדיק ואינם יודעים מאומה, וגם יש שגוזרים גזירה ומודיעים לצדיקים ויודעים ממנה אבל אין יכולין לעשות דבר נגד הגזירה בשום אופן, ואין תקנה רק דבר אחד והוא התשובה אולי אולי ירחם, על כן רבותי נשוב בתשובה שלימה, כי בא חורבן שלא היה עוד כזה בעולם”, ופרץ בבכי שסחף את הנוכחים.

עם פלישת הנאצים להונגריה, הצליחו חסידיו להשיג עבורו אשרת יציאה מהונגריה, אך הוא לא רצה להיפרד מתלמידיו וחסידיו ובחר להישאר בקוסון. באסרו חג פסח תש"ד הקיפו הנאצים את העיר קוסון והובילו את התושבים לגטו בברגסז, שם עונה קשות, בהמשך נלקח למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נרצח יחד עם חסידיו וכל בני משפחתו, בג' בסיון תש"ד.

ספריו

דברי תורתו נדפסו בספר אור מלא, מנהגיו בספר הליכות קודש יצאו לאור על ידי תלמידו צבי פלברבוים.

תלמידיו

משפחתו

מזיווג ראשון:

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • הרב צבי נחמן הלוי ראטטענבערג, "זכר צדיק", בתוך גליון יסודות, עמ' 12 פרשת בחוקותי, תשע"ט, ניו יורק
  • עזריאל וויינער, "שנות דור ודור", בתוך דער איד, עמ' 19, פרשת בחוקותי, תשע"ט, ניו יורק

הערות שוליים

  1. ^ הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, תשנ"ט, עמ' קטו, הלכות חג השבועות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ עליו, באתר זיכרון בספר

קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:אדמו"רים הונגרים קטגוריה:הונגריה: אבות בתי דין קטגוריה:ראשי ישיבה הונגרים קטגוריה:רבנים מקובלים קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים קטגוריה:משפחת הלברשטאם קטגוריה:רבנים שנספו במחנה ההשמדה אושוויץ קטגוריה:חסידות קוסון