טיוטה:רבי אהרן הכהן פרחיה
 | |||||
| לידה |
בסביבות 1627 בסביבות ה'שפ"ז סלוניקי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1697 כ"ג בשבט ה'תנ"ז סלוניקי | ||||
| מקום פעילות | האימפריה העות'מאנית | ||||
| תחומי עיסוק | רב | ||||
| תפקידים נוספים | דיין, ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי חסדאי הכהן פרחיה | ||||
| בני דורו | מהר"ם בן חביב, | ||||
| חיבוריו | פרח מטה אהרן, פרחי כהונה, זכרון דברים, בגדי כהונה | ||||
| |||||
רבי אהרן הכהן פרחיה (או פרחיא) (סביבות ה'שפ"ז (1627) – כ"ג בשבט ה'תנ"ז (14 בפברואר 1697)) היה רב, דיין דרשן וראש ישיבה, כיהן כרבה הראשי של סלוניקי[2], מפורסם בעיקר בעקבות חיבורו שו"ת פרח מטה אהרן. מחשובי הדרשנים במאה ה-17[3].
קורות חייו
נולד בסלוניקי שביוון (האימפריה העות'מאנית) לרבי חיים אברהם מחכמי העיר[4], נכדו של רבי פרחיה הכהן ראש שושלת כהן פרחיה המיוחסת, אמו היתה בתו של רבי אהרן בן חסון שהיה ראש ישיבה ודיין, מחכמי סלוניקי, גם הוא ממשפחת רבנים מיוחסת, (נפטרה ד' בסיון ה'תכ"ג).
למד בישיבת "קהל קודש אראגון", שהייתה בראשות רבי אשר הכהן בן ארדוט.
רבו המובהק היה רבי חסדאי הכהן פרחיה (מחבר הספר "תורת חסד") קרוב משפחתו, שגדלו כאב[דרושה הבהרה]. מרבה לצטט את פסקיו וחידושיו בספריו, ולעיתים קרובות דן בהם ארוכות[5]. למד גם אצל המהרח"ש (רבו של רבי חסדאי). נישא לביתם של רבי אליהו ופלקונה עוזיאל[6]. רבי אהרן היה עשיר גדול[7].
משנת ה'תל"ו החל לחתום בהסכמות הקהל.
בשנת ה'תמ"ה, עם פטירתו של רבה הראשי של סלוניקי רבי משה חיים שבתי (בן המהרח"ש), כונה "הרב הגדול"[8], בפועל החל בתפקיד זה בכסלו ה'תמ"ט, עם פטירתו של רבי אליהו קובו[9].
התכתב בהלכה עם רבים מחכמי דורו כדוגמת רבי משה מרגלית (מחבר פירוש "פני משה" על הירושלמי) ועוד. רבי אהרן זכה לאהדה רבה בקרב חכמי דורו והדורות שאחריו, רבי חיים אלפנדרי כותב "לענין מעשה אליו תשמעון כי הוא גדול האחרונים בזמן ראשם בחשיבות ומי כמוהו מורה"[10]. החיד"א כותב עליו שמתשובותיו ניכר תוקף גדולת תורתו, ומתאר את מראהו "כמלאך ה'"[11].
בפולמוס מינויו של רבי אפרים הכהן מוילנה לרב באופן. לאחר שהתקנה הייתה שלא למנות רב שיש לו קרובי משפחה בעיר, היו שטענו כי התקנה לא חלה עליו מחמת שהקשר המשפחתי נוצר רק לאחר המינוי[12], רבי אהרן שנשאל בעניין, הצטרף לדעת רבו רבי חסדאי [13] שאין להמשיך את כהונתו מחמת החרם[14].
בזמן שהות הסולטן מחמוד הרביעי במשך חורף ה'ת"ל בעיר סלוניקי, חוייבו יהודים רבים למסור את בתיהם לאלפים מראשי השלטון ומלווי המלך שנכחו בעיר, בין הבתים שהוחרמו היה ביתו של רבי אהרן, שכתב על כך "אנחנו מטולטלים מבית לבית ומחצר לחצר ואין ספרינו אתנו כי ביתנו לנכרים חיל המלך ירום הודו הבאים לשכון בארצנו בזה החורף".
על מצבתו נכתב:
יח"ב יע"ם[15] פה נגנז ארון קדש/ וכתוב זאת לזכרון
על אבן אדמת קדש/ אשר על הארון
חוקיו ומשפטיו חידש/ לרוב כנחל קדרון
הוקבע לדור צום וקדש/ יום בו נאסף אהרן
הכהן ראשון לכל קדש/ לא נשאר בלתו אחרון
וממרחק מהררי קדש/ יספדוהו בשברן
כי נשבה ארון הקדש/ מרביץ תורה בכשרון
יסודותו כשרפי קדש/ צדיק ישמח וגם ירון
בבואו אל הקדש/ עם ישני חברון
תנו את ארון הקדש/ בית מנוח לאהרון
המורה צדק מדבר קדש/ הרב הגדול מלך ויתרון
כ"מ הר"ר אהרן בכמהר"ר חיים אברהם הכהן פרחיה תנצב"ה נתבקש/ בישיבה העליון
כ"ג שבט שנת לאמר לירושלים תבנה וגם תרון
— בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הספידוהו רבי שמואל לניאדו ורבי שמואל דוויך הכהן[16]. נכדו היה רבי יוסף נחמולי מחבר הספר "אשדות הפסגה" ו"אשד הנחלים", רבה של לאריסה (נפטר בסביבות שנת ה'תקמ"ה).
יחסו לכת שבתי צבי
בתקופה שלאחר מות שבתי צבי, לאחר גירושם של אלמנתו יוכבד ואחיה יעקב פילוסוף מאיזמיר, שבו לעיר מולדתם סלוניקי, יעקב, שכונה "קירידו", הצהיר על עצמו שהוא משיח בן יוסף. רבי אהרן יחד עם שאר רבני העיר רבי משה חיים שבתי, רבי אליהו קובו, רבי אברהם די בוטון (השני) ורבי בנימין עשאל נידו אותו ואת בני בריתו. בעקבות זאת קירידו יחד עם אביו יוסף פילוסוף ושלמה פלורינטין שנמנו בין החכמים החשובים שבעיר [17] ועמם כשלוש מאות משפחות התאסלמו ויסדו את כת הדונמה.
בנוגע לקבלת בני כת הדונמה חזרה לחיק היהדות, דעתו של רבי אהרן היתה שדי "בתשובה שלימה", ולא פסלם מלבוא בקהל[18]. נחמיה חיון קיבל ממנו המלצה להתמנות כרב בסקופיה[דרוש מקור].
ספריו
רבי אהרן לא חיבר ספרים בחייו, לאחר פטירתו נדפסו כתביו ותשובותיו.
- פרח מטה אהרן חלק א, באתר היברובוקס פרח מטה אהרן חלק ב, באתר היברובוקס – שני חלקי שו"ת, המפורסם שבספריו, נדפס על ידי בנו רבי עזריאל באמשטרדם בשנת ה'תס"ג.
- פרחי כהונה, באתר היברובוקס – חידושים על מסכתות הש"ס (בבא קמא ובבא מציעא כתובות גיטין עבודה זרה וקידושין), נדפס על ידי בנו רבי עזריאל באמשטרדם ה'תס"ט. בין הדפים קה - קיב הובאו חידושים על פרק אלו מציאות מישיבת רבי אהרן ששון [דרושה הבהרה].
- זכרון דברים, באתר היברובוקס – שו"ת, הלכה ומנהגים. נדפס על ידי רבי שמואל פלורינטין ורבי רפאל אליעזר נחמיאס מחבר הספר הון רב, בסלוניקי בשנת ה'תקי"ג, השניים הוסיפו הקדמה לספר.
- בגדי כהונה, באתר היברובוקס – דרושים (רובם לימים נוראים), והספדים. נדפס על ידי רבי שמואל פלורינטין בסלוניקי בשנת ה'תקי"ג. בין הנספדים: אביו (דרוש ד), אמו (דרוש כב), אחיו ר' משה הכהן (דרוש יא), רבי אליהו קובו, רבה הכולל של סלוניקי (דרוש יט), רבי אהרן בן חיים, אב"ד איזמיר, שנהרג ברעידת האדמה בשנת ה'תמ"ח (דרוש לה). בספר מוזכר התקפת הצי של ונציה על חופה של סלוניקי בשנת ה'תמ"ח (דרוש לד). הקדמות לספר מאת נכדו רבי יוסף נחמולי ורבי רפאל אליעזר נחמיאס.
לקריאה נוספת
- קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם – ד.
- יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי, חלק ב ,ירושלים תשכ"ח, עמ' 491-494.
- Michael Molho, la famille Perahia a thessaloniki 1938, p. 37
הערות שוליים
- ^ בשנות דור ודור כתוברבי שלמה אמריליו
- ^ כונה "הרב הגדול", שפירושו: בכיר הרבנים בסלוניקי.
- ^ שלוניקי עיר ואם בישראל עמוד 27.
- ^ כונה "הרב הכולל", שפירושו: אחד מארבעת הרבנים הבכירים בסלוניקי.
- ^ בכרך א סימן ב פרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמה ובסימן סב פרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) ובעוד מקומות רבים בספרו. וראה גם הספד אודות אשתו הרבנית בספר בגדי כהונה דרוש כד בגדי כהונה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ הספד על חמותו בספר בגדי כהונה דרוש כז.
- ^ שם הגדולים.
- ^ שפירושו בכיר הרבנים בסלוניקי.
- ^ רבי אליהו קובו כונה "הרב הכולל", בהספד עליו בספר בגדי כהונה דרוש יט.
- ^ מוצל מאש סוף סימן סב.
- ^ שם הגדולים.
- ^ שער אפרים סימן סז; סח. תורת משה סימן יד, עבודת הגרשוני סימן ב.
- ^ תורת חסד סימנים לב; לג.
- ^ פרח מטה אהרן כרך ראשון סימן מד.
- ^ "יהי חלקו בחיים ינוח על משכבו", או "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם".
- ^ כת"י ירושלים, בניהו ח' 175, דף 59ב.
- ^ פלורנטין מחבר הספר "דורש משפט", ופילוסוף מצוטט בכבוד בכמה ספרי שו"ת של גדולי דורו.
- ^ פרח מטה אהרן כרך א סימן קכה דף ריט עמוד א.