טיוטה:ארגמון חד קוצים
ארגמון קהה קוצים (שם מדעי: Hexaplex trunculus) הוא חילזון ימי טורף ממשפחת הארגמוניים. לחילזון חשיבות מבחינה היסטורית והלכתית מכיוון שבמחקר מיוחס לו שימוש להפקת הצבעים ארגמן.בנוסף החילזון משמש למאכל באיטליה, ספרד, יוון ופורטוגל.
תפוצה
הארגמון נפוץ בעיקר בחופי הים התיכון והים השחור, וכן במערב האוקיינוס האטלנטי (בעיקר בספרד, פורטוגל, מרוקו, האיים הקנריים והאיים האזוריים). הארגמון נפוץ במים רדודים בחופים מוגנים (כגון נמלים ומפרצים).
צורת הקונכייה
לקונכיית הארגמון צורת חרוט רחב ואורכה בין 4 ל-10 ס"מ גודל ממוצע 8 ס"מ, ויש לה צריח גבוה עם 7 פתולים (בפרטים צעירים ישנם פחות) כשהסיבוב האחרון רחב יותר. לרוחב הקונכייה יש פסים כהים המשתנים בצורה ובצבע בקונכיות שונות. לעיתים גדלים מעין קוצים על דפנות הקונכייה ומשווים לה מראה מחוספס.
תזונה
הארגמון ניזון מרכיכות, חלזונות, צדפות, דגי גרם ודגי סחוס מתים, מסרטני נזיר וממגוון של בשר ממקורות ימיים או יבשתיים. תזונה זו מסבירה את תפוצתו הנרחבת בנמלי דיג ומעגנים שבהם נזרקות למים שאריות מהדיג. הארגמון משתק את טרפו באמצעות נוזל המיוצר בבלוטה תת-זימית המכילה מורקסין (אותו נוזל משמש לייצור צבע התכלת). כדי לאכול חלזונות הוא קודח חור בקונכייתם בעזרת המגרדת וחומר שהוא מפריש שמרכך את הקונכייה, בשביל להפריד קשוות של צדפות הוא משתמש בשרירי הרגל. פליניוס הזקן בספרו תולדות הטבע,[1] כותב שהיו צדים את הארגמון על ידי הורדת רשת מלאת רכיכות למים, הארגמון היה מריח את הרכיכות ונצמד לרשת.
רביה
נקבת הארגמון מטילה את ביציה במקבץ – תטולה – המזכירה בצורתו ספוג רחצה. לאחר הבקיעה התטולה הריקה נסחפת בים ולפעמים נפלטת אל החוף.
שימוש לצביעה
בעולם העתיק
ערכים מורחבים – תעשיית ייצור וצביעת הארגמן בחופי ארץ ישראל, תכלת וארגמן בעולם העתיק
אריגים הצבועים בתכלת וארגמן נחשבו למצרך יוקרה בעולם העתיק, ובתקופות מסוימות הוטלה הגבלה על ייצורם והפצתם. ככל הנראה המינואים גילו לראשונה את העובדה שניתן להפיק צבע מהנוזל שמיוצר בבלוטה התת-זימית. על ידי הרתחה בת מספר ימים התקבל הצבע. חוזק קרינת השמש במהלך התהליך קבעה אם הצבע יהיה תכלת או ארגמן, קרינה חלשה הייתה נותנת ארגמן וקרינה חזקה הייתה נותנת תכלת[2][3]. האריגים שנצבעו נקראו בפי היוונים והרומאים פּוּרְפּוּרָה (purpura). תעשיית הצבע התפשטה בכל המזרח התיכון ובמיוחד הצטיינו בכך הפיניקים.
ממצאים המצביעים על ייצור צבע מהארגמון בידי הפיניקים והכנענים נמצאו לאורך חופי ארץ ישראל ולבנון, בין השאר בתל מור, תל אבו הואם, עכו, צור ואפולוניה. בחלק מהמקומות הקונכיות נחתכו באזור בלוטת הצבע ובחלק הם רוסקו. ראויים לציון מיוחד הממצאים באזור צור שהייתה מובילת תעשיית התכלת בעולם העתיק- ערימה ענקית (100 מ' אורך, 2.5 רוחב ו- 2-3 מ' גובה) של קונכיות ארגמונים חתוכות באזור בלוטת הצבע ומופרדות משאר סוגי הקונכיות[4], כמו כן נמצאו באזור בתי צביעה רבים. נמצאו עדויות לצביעה גם במספר מקומות נוספים במזרח התיכון, בין השאר באי ג'רבה.
הפסקת השימוש בארגמון קרתה, ככל הנראה, במספר שלבים. בשנת 424 הרומאים ששלטו בתעשיית התכלת הלאימו אותה, בשנת 638 כבשו הערבים את החלק המזרחי של האימפריה הביזנטית ותעשיית התכלת הצטמצמה לאזור קושטא. הכיבוש הצלבני (1185) ולאחר מכן הטורקי (1461), של האימפריה הביזנטית חיסל את התעשייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משה רענן, היבטים מדעיים וכלכליים בגידול חלזונות לצביעת פתיל תכלת שבט תש"ס
- גאיוס פליניוס סקונדוס על חלזונות הארגמן. תרגם מלטינית ד"ר מאיר שָׂש.
- פליניוס הזקן על חלזונות הארגמן, תולדות הטבע כרך ט', פרק 60 ופרק 61
- אהוד שפניר וישראל זיידרמן, התכלת והארגמן, פאר תעשיית הטקסטיל בעת העתיקה, מתוך "מדע"- עיתון מדעי לכל.
- שירות הידען, מחקר חשף שלושה אריגים נדירים בני 2000 שנה אשר נצבעו בחילזון הארגמן, באתר "הידען", 31 בדצמבר 2013
- משה רענן, ארגמון קהה קוצים - "תכילתא", באתר "פורטל הדף היומי"
- אוסף מידע על הארגמון
הערות שוליים
- ^ ראו: פליניוס הזקן על חלזונות הארגמן, תולדות הטבע כרך ט', פרק 60 ופרק 61.
- ^ O Elsner - Dyes in History and Archaeology, 1992
- ^ ברוך סטרמן, המדע של התכלת (עמ' 10), 1996 (באנגלית)
- ^ האנציקלופדיה העברית, הערך: ארגמן צורי.
[[קטגוריה:חלזונות]] [[קטגוריה:ארגמוניים]] [[קטגוריה:פאונת החוף הסלעי]]