טיוטה:אביזרייהו
אביזרייהו הוא כינוי לחלק מאיסור תורה, שאינו עיקר האיסור אלא מסתעף ממנו. לרוב, השימוש במונח מתייחס לשלוש העבירות החמורות ואף עליו נאמר הדין של יהרג ואל יעבור.
אטימולוגיה
בספר יד רמה[1] כתב שהוא מהמילה "אבזר" בארמית, דהיינו תבלין. ורש"י פירש דאביזר משמעותו דבר המחובר ומשתייך אל דבר אחר.
בעבודה זרה
איסור חיבוק ונישוק של עבודה זרה, וכן שאר עניני כבוד, הרי הם בכלל אביזרייהו דעבודה זרה[2].
אסור לאדם לגרום לאחרים להשמיע שם עבודה זרה, אבל אין איסור זה בכלל אביזרייהו[3].
איסור מסית, הרי הוא בכלל אביזרייהו דעבודה זרה[4].
איסורי כישוף וקסמים, יש מי שכתב שהרי הם בכלל אביזרייהו דעבודה זרה[5].
המהרש"ל חידש, שאמירת הלכה שאינה נכונה במודע, גם היא בכלל אביזרייהו דעבודה זרה, שהרי זו כפירה בתורה מן השמים[6]; ויש מי שחלק עליו[7]. ומכל מקום, מותר לאדם לומר מפני הסכנה שאינו יודע מהו דין התורה, גם כשהוא יודע[8]
בגילוי עריות
כל קירבה לעריות, כולל חיבוק ונישוק ודיבורי חשק, ואפילו הסתכלות בערוה דרך תאוה, הרי הם בכלל אביזרייהו דגילוי עריות[9]. ויש אומרים שאין חיוב למסור הנפש על אביזרייהו דג"ע, מלבד כאשר הסכנה נגרמה מחמת תאותו לעבירה[10].
עריות שיש חיוב מסירת נפש על ביאתן, נחלקו הפוסקים[דרושה הבהרה] אם גם יחוד עמהן בכלל אביזרייהו[11].
בשפיכות דמים
רבי עקיבא איגר[12], למד מדברי הרמב"ם[13] שהריגת עוברים היא בכלל אביזרייהו של שפיכות דמים. ובדומה לזה כתב מהר"ם שיק שהריגת עוברים נחשבת לחצי שיעור ברציחה. מאידך, דעת המהרי"ט[14] שבעוברים אין דין רציחה כלל.
האחרונים כתבו, שמסירה היא מאביזרייהו של שפיכות דמים[15], וכן הבערת אש על מנת להרוג נידונת גם היא כאביזרייהו. גם מקרים אחרים בהלכות רציחה שבהם נאמר פטור מעונש בית דין, כגון "היכוהו עשרה בני אדם", נידונים כאביזרייהו.
בספר שדי חמד[16] כתב, שאיסור הוצאת שכבת זרע לבטלה הוא בכלל אביזרייהו דשפיכות דמים.
ובספר אור גדול כתב, שבשפיכות דמים כלל לא שייך דין אביזרייהו, מכיוון שהטעם ששפיכות דמים הוא מהמצוות שיהרג ואל יעבור עליהן הוא משום סברת ”מאי חזית דדמך סמיק טפי”, ולכן במקרה שלא שייכת הסברה, שוב לא יהיה בזה דין יהרג ואל יעבור.
אביזרייהו בדרבנן
נחלקו הפוסקים אם גם איסורים דרבנן ששיכים לשלוש העברות החמורות נחשבים לאביזרייהו:
- לדעת הריב"ש[17], רק איסורי תורה נכללים באביזרייהו. וכן כתב הגר"א[18],
- לדעת הש"ך גם איסורים דרבנן הם בכלל אביזרייהו[דרוש מקור: אם אפשר בבקשה לציין איפה הש"ך. תודה].
ובספר אור גדול[19] כתב להוכיח מהרמב"ן שלדעתו אף דרבנן בכלל אביזרייהו, ומהשאילתות ומספר האשכול הוכיח שאיסורי דרבנן אינם בכלל אביזרייהו.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך א', אביזריהו, טור נ"ה-נ"ו
קישורים חיצוניים
- הערך אביזריהו במיקרופדיה תלמודית שבאתר ויקישיבה
- הרב מרדכי גרוס, היחס בין אביזרייהו דע"ז לאביזרייהו דעריות, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ סנהדרין עד
- ^ מנחת חינוך, מצוה רצו ס"ק ט'; דרכי תשובה יו"ד סי' קנז ס"ק מז.
- ^ רמב"ן, מלחמות ה', מסכת עבודה זרה כז עמוד ב'.
- ^ מנחת חינוך, מצוה תסב.
- ^ רדב"ז, ח"א סימן תפה.
- ^ ים של שלמה, מסכת בבא קמא, פרק רביעי סימן ט'
- ^ יד אליהו מלובלין, סימן מז.
- ^ רא"ש, מסכת עבודה זרה פרק ב' סימן ד'.
- ^ ר"ן, מסכת פסחים ריש פרק ב.
- ^ רדב"ז, ח"ד סימן ב.
- ^ שם אריה, אבן העזר סימן לג; טוב טעם ודעת, סימן קצב; נס להתנוסס, סימן כז.
- ^ על מסכת אהלות, פרק ז', משנה ז'.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק רוצח ושמירת הנפ"ש, הלכות א'–ט'.
- ^ שו"ת מהרי"ט חלק א', סימן צ"ט.
- ^ אבני נזר, חושן משפט סימן ב; מנחת חינוך
- ^ מערכת הו' סימן כ'
- ^ סימן קנ"ה.
- ^ על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז סעיף קטן.
- ^ לרבי ירוחם פרלמן, סימן א' עמוד י"ג.