טייגה

ערך זה עוסק בסביבה אקולוגית באזורי צפון אסיה וצפון אמריקה. אם התכוונתם לראפר אמריקאי, ראו טייגה (ראפר).

מיקום סביבת הטייגה הוא בקווי הרוחב הצפוניים של כדור הארץ.

טייגה (מהשפה המונגולית) - "יער ללא סוף" היא ביומה האופיינית ביערות המחטים שלה, באסיה ובצפון אמריקה.

הטייגה נמצאת במיקום צפוני תת-ארקטי, בסביבה ביוגאוגרפית קרה מאד ולחה, בה רוב הצמחים הם מחטניים כמו אשוחית, ארזית, אורן ואשוח, המותאמים לאקלים הקר. ישנם בה גם עצים רחבי עלים כמו תרזה, צפצפה רעדנית וערבה. אדמת ביצה על צמחייתה האופיינית רווחת גם היא באזור, והיא מכסה שטחים פנימיים בקנדה ובצפון רוסיה. אזורי הטייגה הם אחד ממקורות החמצן הגדולים של כדור הארץ.

בטייגה חיים מינים רבים של ציפורים (בהם הקיכלי הסיבירי, קיכלי לבן וקיכלי שחור צוואר) הנודדות לאזור כדי לנצל את ימי הקיץ הארוכים בו ומזון החרקים השופע בעונה זו.

בטייגה חיות ציפורים אוכלות זרעים וציפורים אוכלות כול, הניזונות מפגרים או מטרף חי אשר נשאר באזור בחורף. נמנים עמן מיני צלוב מקור, עיט זהוב, עורבים ועקב מכנסיים (Buteo lagopus).

עם החורפים הקשים באזור יכולים להתמודד יונקים מעטים יחסית, בהם האייל הקורא, האייל הסיבירי, צפיר הקורדילרים, כבש דאלי, כבש השלג, מושק סיבירי, שונר צפוני, שונר קנדי, הבונה, ארנבת השלג, הלמינג, הקאריבו ומספר מינים של משפחת הסמוריים כמו הגרגרן ודלק האורן.

יערות האורנים רחבי הידיים הם הומוגניים מאוד, כיוון שכאשר מחטי האורן נופלות הן "חונקות" את האדמה ולא מאפשרות מעבר חמצן, ובכך נמנעת התפתחות צמחים אחרים. קיימת סברה שבשל החומציות שבמחטי האורן, צמחים נוספים לא גדלים על הקרקע סביבו, אך זוהי טענה חסרת בסיס.^[^{דרוש מקור]}

כמות המשקעים עומדת על 400–850 מ"מ בשנה בצורת גשם, שלג וערפל.