קטפולטה

ערך זה עוסק בכלי מצור ששימש להעפת סלעים למרחקים גדולים. אם התכוונתם למתקן להזנקת מטוסים בנושאת מטוסים, ראו מעוט.

קַטַפּוּלְטָה (יוונית: καταπέλτης; "קטה"- כלפי מטה, ו- "פולטוס"- נשק מגן) היא כלי מצור עתיק ששימש להעפת סלעים למרחקים גדולים על חומות מבצר או עיר.

לרוב, היו בונים את הקטפולטות באתר המצור, והצבא סחב עמו רק יחידות בודדות שלהן מכיוון שחומרי הגלם לבנייתן, העצים, היו שכיחים מאוד.

סוגים

ניתן לסווג את הקטפולטות על פי העיקרון הפיזיקלי (בליסטיקה) שעומד מאחורי הדרך לאגירת האנרגיה ושחרורה על מנת להעיף את הקליע.

הקטפולטות הראשונות היו קטפולטות שהתבססו על מתח, וכללו מספר סוגים.

בליסטרה: רובה קשת גדול. השם בליסטרה מקורו מהמילה היוונית Ballistes שפירושה "לזרוק". נחשבת להמצאה יוונית ששונתה מאוחר יותר על ידי הרומאים. הבליסטרה הייתה הסוג הראשון של קטפולטה ויועדה לירות חץ גדול או מספר חצים קטנים בדיוק רב והיה לה כוח מועט יחסית לעומת המנגונל והטרבושה.
מנגונל: רבים מבחינים בכלי זה כשם נרדף ל"קטפולטה". השם מנגונל מקורו במילה הלטינית "Manganon", שפירושה "מנוע של מלחמה". הומצא על ידי הרומאים במאה השלישית לפני הספירה. המנגונל היה בנוי מזרוע ארוכה שבסופה לולאה או דלי שהכילו קליעים. הוא היה חזק יותר מהבליסטרה והקליעים הוטלו עד ל-400 מטר בקרוב.
טרבושה: פותח בסין הקדומה, כ–2,300 שנה לפני זמננו. הטרבושה הובא לאירופה במאה ה-6 לספירה. זהו החזק מבין סוגי הקטפולטות ויועד להטלת סלעים וקליעים ונעשה בו שימוש בעיקר להרס חומות ערים וטירות.