רבי חיים יצחק ירוחם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים יצחק ירוחם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים יצחק ירוחם
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 בנובמבר 1864
י"א בחשון תרכ"ה
מיילץ, גליציה
פטירה 30 בספטמבר 1942 (בגיל 77)
י"ט בתשרי תש"ג
אלשטאדט, אוקראינה
תפקידים נוספים רבה של אלטשאדט (סטארי סמביר)
בת זוג רחל דינה (גולדברג)
אב שרגא זאב
אם מרים

הרב חיים יצחק ירוחם (י"א בחשוון ה'תרכ"ה, 10 בנובמבר 1864י"ט בתשרי ה'תש"ג, 30 בספטמבר 1942) היה רב גליציאני, רבה של אלטשאדט (סטארי סמביר) ופוסק הלכה נודע. מחבר שו"ת "ברכת חיים". נספה בשואה.

ביוגרפיה

נולד במיילץ, גליציה, בי"א בחשוון ה'תרכ"ה (10 בנובמבר 1864), בן יחיד למרים (נפטרה בי"ז בטבת תרנ"ח, 1898) ושרגא זאב (נפטר בי"ט בכסלו תרנ"ב, 1891), במשפחה שהושפעה מהחסידות. למד בחדר בעירו ונתגלה כעילוי. בהיותו בן 10 נשלח לישיבתו של הרב נפתלי צבי סג"ל גולדברג (מחבר "בית לוי") בטורנה (טרנוב). נסמך לרבנות בידי רבו, חמיו, הרב יצחק שמלקיש, המהרש"ם והרב אריה לייבוש הורוביץ (עם שלושת האחרים גם התכתב בהלכה).

לאחר נישואיו לרחל דינה בכ"א באדר ה'תרמ"ג (1883), בהיותו בן 18, החל לשמש כרב בטימבורג (אנ'), עיירה סמוכה ללימנובה (לימונוב), וכן כסגן חותנו הרב נתן הלוי גולדברג בלימנובה. עם זאת, באותה עת עבודתו ברבנות הייתה קלה למדי. נסע לעתים לרב יהושע רוקח מבעלז, לאדמו"ר הדברי יחזקאל מצאנז ולרב שלמה הלברשטאם מבאבוב. היה מקורב לחסידות בעלז וזידיטשוב.  

בשנת ה'תרמ"ח, בהיותו בן 23, החל לשמש כאב"ד של לימנובה (לימונוב), תחת חותנו הרב הראשי.

אלשטאדט

באדר ה'תרס"ז (1907) החל לשמש כרבה של אלשטאדט (סטארי סמביר), עיר שמספר תושביה היה כפול מלימונוב.[1] עם בואו הקים ישיבה בעיר ולימד בה. בסוף ה'תרע"ד (1914), בזמן מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את העיר שהייתה למוקד קרבות בין אוסטריה לרוסיה[2] ונדד ממקום למקום. באותה תקופה נפטרה בתו הבכורה בלידתה,[3] מאורע אשר השפיע עליו ועל אשתו עמוקות. בכסלו ה'תרע"ז (1916) התיישב בווינה לצד גולים רבים מיהודי גליציה.

באותה תקופה הוכר מעמדו של הרב ירוחם כפוסק מרכזי ביותר עבור יהודי גליציה. עמד בראש "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה". לאחר המלחמה נותר בווינה ועסק בלימוד, הרבצת תורה ומענה הלכתי רחב היקף. באופן רשמי, שימש כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה".[4] לצד זאת ביקר מדי פעם בעירו אלשטאדט, לעתים במשך מספר חודשים רצופים, ופיקח על מצבה הדתי. לדברי בנו, הרב ירוחם הוזמן בידי קנאי ירושלים לעמוד בראש עדתם, אולם לאחר שנודע על הפולמוס הפוליטי בעיר סירב לקבל את המשרה.

אחרית ימיו

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ביקשו מקורביו להבריחו לאנגליה, בלגיה או ארץ ישראל,[5] אולם הרב ירוחם סירב לעזוב את בני משפחתו. לצד זאת, בשל חומרת המצב, התיר לחלל שבתות לשם בריחה מהסכנה. בשלהי ה'תרצ"ט (1939) שב לאלשטאדט, שנפלה בתחילת ה'ת"ש בידי הגרמנים. לאחר סבל רב, נפטר הרב ירוחם בגטו בעיר בי"ט בתשרי ה'תש"ג (30 בספטמבר 1942). בשנת ה'תש"ע (2010) שופץ קברו.[6]  

הרב ירוחם כתב אלפי תשובות הלכתיות וחיבורים תורניים רבים. מעט מזעיר מתשובותיו שרדו את השואה ונדפסו אחריה בידי בנו בספר "ברכת חיים".  

חיים אישיים

בהיותו בן 18 נישא לרחל דינה (ג' בכסלו ה'תרכ"הב' בתשרי ה'תרצ"ח; 18641938), בתו של הרב נתן הלוי גולדברג רבה של לימונוב, אחיו של הרב נפתלי צבי סג"ל גולדברג (נפ' ה'תרס"ט, 1909), רבו של הרב ירוחם ששידך בין השניים כשהיו בני 11. לבני הזוג נולדו שבע בנות ושני בנים. רבים מבני המשפחה נספו בשואה.

בנו הרב אהרון (ארטשה) ירוחם (י"ב בסיוון ה'תרס"דה'תש"ל)[7] הוציא לאור את "ברכת חיים", ספר השו"ת השני של אביו.[8] כן פירסם את הספרים "האם בישראל" לזכר אמו, ציריך תרצ"ט; "אהל רחל" (על שם אמו), ניו יורק תש"ב, ובו השלמות לחידושי הרמב"ן לתלמוד, ועוד; "שובה ישראל" על שבר השואה, תש"ז; "לא תשכח" על שתיקת הגויים בתקופת  השואה, תש"ט (ביידיש); ועוד. בן נוסף הוא הרב שרגא זאב פיבל ירוחם (ה'תרנ"ט – ה'תש"ג) והחל מתרפ"ט ישב על כסאו ברבנות האלשטש. נספה בשואה.[9]

חתנו הוא הרב ישראל דוד רוקח (ה'תר"מ, 1880 – נספה בשואה), שהחל מתרס"ה שימש כרב בקאטוב ולאחר מלחמת העולם הראשונה כרב ואדמו"ר בדרוהוביץ'.[10] בתו חיה יוכבד נישאה לרב פנחס יוסף תאומים, ולאחר מכן לרב יוסף תאומים, רב בלונדון ובארצות הברית, מחבר תורני וראב"ד אגודת הרבנים.[11]

ספרו

  • ברכת יצחק – שו"ת, ווינה תרפ"ג. הספר נקטע בסוף סימן יד, תוך תכנון להדפיס בעתיד את ההמשך.
  • ברכת חיים – שו"ת בארבעה חלקי השולחן ערוך (כולל את "ברכת יצחק"), באורים על הש"ס, הגהות למסכת כתובות, חידושים על פרשות התורה, ועוד, ניו יורק תשט"ז
  • ברכת חיים – שו"ת, מהדורא תנינא, ניו יורק תשכ"ו

לקריאה נוספת

  • הרב אהרון ירוחם (בנו), 'עלים בוכים' – מסה פיוטית וסקירה ביוגרפית על מסכת חייו של הרב ירוחם, בתוך: ברכת חיים, ניו יורק תשט"ז, עמ' 5–34
  • 'ספר שאלות ותשובות ברכת חיים', שבילין טז-יז, חשוון תשכ"ז, עמ' קיט
  • יוסף נפתלי ווגשל, דברי חנה השלם, אנטוורפן תש"ן, עמ' עט-פב ( 'הגאון מאלשטאדט')
  • 'ר' חיים יצחק ב"ר שרגא זאב ירוחם', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 277–282

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ הרב חיים יצחק ירוחם, תודה למברכים, קול מחזיקי הדת, 6 במרץ 1907; לולבים ורמחים, המצפה, 23 באוקטובר 1908; בחירת רב, המצפה, 3 בינואר 1908; אהרן מאנער מפרעמישלא, שנת תרס"ח ותוצאותיה, מחזיקי הדת, 27 בנובמבר 1908
  2. ^ לדוגמה: מאת הציר האוסתרי, החרות, 26 באוקטובר 1914
  3. ^ עליה, על בעלה, הרב ישראל דוד ועל ילדיה ראו: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, ירושלים תשנ"ז, עמ' 883–884
  4. ^ על בית הכנסת ועל הרב ירוחם ראו: שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, ירושלים תשע"ז, עמ' 205
  5. ^ בקשות עליה של רבנים מהונגריה, צ'כוסלובקיה ואוסטריה, באתר ארכיון המדינה
  6. ^ דרמה בסמבור: ביום מסתתרים, בלילה משפצים…, באתר "אגודת אהלי צדיקים"; תמונת קברו, בפורום "אידישע וועלט פארומס"
  7. ^ עליו ראו: 'הרב ר' אהרון ירוחם שליט"א, בתוך: אשר זלקא רנד, תולדות אנשי השם, חלק א, ניו יורק תש"י, עמ' 65; ר' אהרון (ארטשה) ב"ר חיים יצחק ירוחם', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 276–277; ר' אהרון ירוחם, באתר "זיכרון בספר"
  8. ^ ראו: "בקשה ומודעה" – להעביר מכתבי הרב ירוחם לבנו: המאור יט, [ג, ג], כסלו תשי"ב, עמ' 21
  9. ^ 'ר' שרגא זאב פיבל ב"ר ר' חיים יצחק ירוחם', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 282
  10. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ב, מוסד הרב קוק תשמ"ו, עמ' תקצ; הרב ישראל דוד רוקח הי"ד, באתר "תורתך לא שכחתי"
  11. ^ רבי יוסף תאומים (ניו יורק), באתר "אישי ישראל"
  12. ^ ראו: 'הנסיונות להקים בית ספר עברי', נוביני קרקובסקיה 129, חשוון תשע"ח, עמ' 3
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35687144חיים יצחק ירוחם