חידון התנ"ך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אוהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה 1985

חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ כאן. בשנת 2010 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל[1].


היסטוריה

חידון התנ"ך הראשון

במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, התקיים ביוזמת פרופ' חיים גבריהו, ראש החברה לחקר המקרא, ואורה הרצוג[2], מזכ"לית ועדת העשור, חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בישראל. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, הבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב, והמחנך וכותב ספרי הלימוד מנשה דובשני[3].

בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בהיכל התרבות בתל אביב, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול חליפה מחבר. הצעיר, עמוס חכם שמו, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש (במקום השני זכה יצחק שלו ובשלישי - הרב יחיא אלשיך שזכה 3 שנים מאוחר יותר בתואר חתן התנ"ך העולמי).

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי", שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא-יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון "ידיעות אחרונות" יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו, ורבים האזינו לשידור. על פי סקר של המכון למחקר חברתי שימושי האזינו לשידור כ-66% מהציבור היהודי בישראל[4].

המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו לגיבורים וכוכבים בינלאומיים. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת, סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהן כמעט ללא קושי, והפך ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".

בעקבות החידון הראשון

חידון התנ"ך העירוני בהשתתפות בתי ספר מרחבי העיר קריית גת

בעקבות הצלחת חידון התנ"ך התפתחה מסורת של קיום חידוני תנ"ך בכל רחבי ישראל, בבתי ספר וברשויות מקומיות. התקיימו חידונים נוספים למבוגרים והתקיים חידון צה"ל לחיילים. בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות, חידון התנ"ך היוקרתי ביותר.

חידונים אחרים

חידוני התנ"ך למבוגרים עד שנות השמונים

בשנת 1959 התקיים בישראל חידון תנ"ך ארצי שני, בו זכה ד"ר יהושע השל ייבין, אף על פי שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות[5]. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. באותה שנה התקיים פעם נוספת חידון בינלאומי וכדי לקבוע מי יהיה נציג ישראל התקיים מבחן מכריע בין ייבין ואלשייך, בו גבר אלשייך[6], שלאחר מכן זכה בחידון הבינלאומי, כשגבר בשאלה מכריעה לאחר תיקו בגמר החידון, על נציגת ברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה[7].ולמקום השלישי הגיע עו"ד טוביה גולדמן מירושלים שייצג את ארצות הברית.

יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך ברוך בן-יהודה.

בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב[8][9]. אף על פי שקרסניאנסקי לא ניצח הוא לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[10], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון[11]. בשנת 1969 נערך חידון התנך הבינלאומי הרביעי. בחידון זה זכה בתואר נציג ישראל יעקב חומרי, פועל במפעל למוצרי גומי בן 44 מנתניה. היה הוא הזוכה השלישי מישראל בחידון הבינלאומי והשני יליד תימן. לאחר זכייתו לא התקיימו חידונים למבוגרים במשך 12 שנה. ב-1981, נערך חידון התנך הבינלאומי החמישי[12]. בחידון זה זכה נציג ישראל הרב אהרן בן שושן[13]. הרב בן שושן היה עיוור וראש הממשלה, מנחם בגין, חרג מכללי הטקס וניגש אליו כדי לתת לו את התעודה. החברה הישראלית למדליות ולמטבעות הנפיקה לכבוד החידון מדליה[14]. לאחר מכן פסק החידון לכשלושה עשורים.

חידוש חידוני התנ"ך למבוגרים

לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל בעקבות הפצרותיו הנשנות של הנשיא לשעבר יצחק נבון, הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט[15], ובחנוכה תשע"א התקיים חידון תנ"ך ארצי למבוגרים מגיל 18 ומעלה[16], שבו זכה רפאל מיוחס מנתניה. בין המשתתפים היה המורה שאדי אבו עראר, ערבי ראשון מישראל שהשתתף בחידון, מתוך רצון לגשר בין העמים[17]. שאדי השתתף במחוז דרום, גרף תוצאות מצוינות בסיבוב הראשון ועלה לסיבוב השני.

בחנוכה תשע"ב התקיים החידון המחודש למבוגרים בשנית, וזכה בו שמואל עמרוסי מאלעד. בשנת תשע"ג לא התקיים חידון ארצי, אלא רק חידון עולמי, בו השתתפו הזוכים בחידון הארצי של ישראל משנים קודמות. זכה בחידון העולמי, רפאל מיוחס מנתניה, זוכה החידון הארצי בשנת תשע"א. בשנת תשע"ד זכה מנחם שמשי מאלון מורה בתואר חתן התנ"ך הארצי[18]. בשנת תשע"ה התקיים חידון עולמי נוסף בהשתתפות שני הנציגים הישראלים שזכו בחידון הארצי בתשע"ד, ובו זכה חננאל מלכה מאור עקיבא. בשנת תשע"ו התקיים חידון ארצי, ובו זכו ביחד הרב לוי סודרי מבית שמש ויפית סלימן מכפר יעבץ. בחידון העולמי שנערך בשנת תשע"ז זכו במקום הראשון במשותף יפית סלימן מישראל ויאיר שחק מארצות הברית.

בשנת תשע"ח זכה ידידיה מיוחס, מחנך בבית ספר יסודי, ממודיעין מכבים רעות בחידון הארצי ובשנת תש"ף זכה בחידון העולמי. ידידיה הוא אחיו של רפאל מיוחס שזכה בשנת תשע"א.

בשנת תשע"ט נערך החידון בפורמט 'אלוף האלופים', בו המתמודדים היו זוכים בחידוני תנ"ך קודמים. בחידון זכה אליאור בביאן וסגניתו הייתה צורית מולה.

בשנת תשפ"ב זכו לירון בן משה ויאיר גוגנהיים בחידון העולמי.

בשנת תשפ"ג זכו שני חתני תנ"ך שלמה מונדשיין ושמשון ג'יקוב, בחידון הארצי.[19]

חידון התנ"ך לילדים

שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"ט

בעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין[20].

בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר - התנ"ך - לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".

חידון התנ"ך של צה"ל

החל משנת 1960 עד 1972 התקיים מדי שנתיים חידון התנ"ך של צה"ל, לרוב בערב חג שבועות. החידון אורגן על ידי הרבנות הצבאית ושפטו בו הרב הצבאי וסגנו. לחידונים של שנות ה-60 הגיע נשיא המדינה, זלמן שזר[21][22].

חידוני התנ"ך של צה"ל התקיימו גם בשנות ה-80, הפעם באמצע הקיץ בסביבות ט"ו באב[23]. בתקופה זאת השתתפו בחידוני התנ"ך של צה"ל משתתפים רבים מחידון התנ"ך העולמי לנוער והזוכים היו לרוב חתני תנ"ך עולמיים לנוער, בהם נריה פנחס (1984, חתן לנוער ב-1980), יואב שלוסברג (1988, חתן לנוער ב-1986) ויחזקאל שץ (1990, חתן לנוער ב-1987).

חידוני התנ"ך של צה"ל
שנה מקום חתן התנ"ך סגנים
תש"ך[24][25] היכל התרבות בנימין אליאסף מרדכי שוורץ, יעקב ספיר
תשכ"ב[26] ירושלים חיים פנחס יחזקאל כהן, חנוך לינדנמן, אביבה דובשני
תשכ"ד[27][28] תיאטרון חיפה מאיר פורי פתל מצליח, שמואל בן ששון
תשכ"ו[29] קולנוע גילת, באר שבע יעוד גליבטר שלמה חיבה ונתן שכטר
תשכ"ח[30] בית העם, ירושלים משה כהן אליהו מועלם, חיים כהן
תש"ל[31] בית העם, ירושלים רפי נוירט עמי גלוסקה, יגאל אשרי
תשל"ב[32] בית העם, ירושלים אבנר כהן רפאל תורג'מן, יגאל כהן
תשמ"ד[23] הרובע היהודי נריה פנחס
תשמ"ו אמפיתיאטרון צמח יעקב שץ רון קליימן, נפתלי מכלוף
תשמ"ח[33] מויזאון ארץ ישראל, תל אביב יואב שלוסברג יחזקאל שץ, נפתלי מכלוף
תש"ן אמפיתיאטרון הר הצופים יחזקאל שץ אורן כץ, לוי סודרי

חידון התנ"ך לנוער

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות. חומר הלימוד לחידון התנ"ך לנוער כולל לרוב למעלה מ-400 פרקים, מתוך 929 הפרקים שבתנ"ך. רשימת הפרקים מוחלפת בכל 3 שנים.

החל משנת תש"ע (2010), חידון התנ"ך הארצי לנוער נערך במתכונת חדשה, לפיה מתמודדים בחידון תלמידים מזרם החינוך הממלכתי ומזרם החינוך הממלכתי - דתי בנפרד. זאת כדי לעודד תלמידי בתי ספר ממלכתיים להשתתף בחידון. מאותה שנה, ארבעת נציגי מדינת ישראל לחידון העולמי היו שניים מהחינוך הממלכתי ושניים מהחינוך הממלכתי דתי.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עפרי אילני, היום לפני 50 שנה: אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו, באתר הארץ, 29/11/2009
  2. ^ ענבר טויזר, מסורת בכחול לבן: ההיסטוריה של אירועי יום העצמאות, באתר ynet
  3. ^ סופרי דבר, ויבינו במקרא, דבר, 1 באוגוסט 1958.
  4. ^ למעלה ממיליון איש הקשיבו לחידון התנ"כי, חרות, 25 באוגוסט 1958
  5. ^ ד"ר יהושע ייבין הוכתר חתן התנ"ך, דבר, 22 באוקטובר 1959
  6. ^ הרב אלשייך - חתן התנ"ך תשכ"ב, דבר, 28 בספטמבר 1961
  7. ^ http://www.jta.org/1961/09/21/archive/non-jewish-woman-wins-bible-contest-in-brazil-will-go-to-israel
  8. ^ א. מרדכי, פגישה עם חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 24 בספטמבר 1964
  9. ^ יצחק דיש, כתר התנ"ך נדד לאוסטרליה. מעריב 27 בספטמבר 1964
  10. ^ בקשה למחוק תביעת חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 29 ביוני 1965
  11. ^ בג"ץ 2769/04 ח"כ שאול יהלום נ' שרת החינוך והתרבות - הגב' לימור ליבנת, סעיף 6
  12. ^ חתן התנ"ך הבין לאומי יוכתר הערב, דבר, 2 בספטמבר 1981
  13. ^ נציג ישראל חתן התנ"ך הבין לאומי, דבר, 3 בספטמבר 1981
  14. ^ מדליה ממלכתית לחידון התנ"ך, דבר, 3 בספטמבר 1981
  15. ^ חתן חידון התנ"ך: ספיר מלכא, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2009
  16. ^ חידון התנ"ך למבוגרים, אתר משרד החינוך
  17. ^ שאדי יתמודד בחידון התנ"ך: "למען הדו-קיום", באתר ynet, 10 במאי 2010
  18. ^ ישי קרוב, חתן התנ"ך למבוגרים: מנחם שמשי - וידאו, באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2013
  19. ^ שני מנצחים בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים: שלמה מונדשיין ושמשון ג'יקוב, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2022
  20. ^ רות בונדי, ראשון מתוך רבבה, דבר, 30 בינואר 1959
  21. ^ הערב חידון התנ"ך של צה"ל, דבר, 30 במאי 1960
  22. ^ חידון התנ"ך של צה"ל בראשית סיון, הצופה, 10 במאי 1966
  23. ^ 23.0 23.1 אבינעם בר יוסף, פנחס נריה מהשריון חתן התנ"ך בצה"ל, מעריב, 14 באוגוסט 1984
  24. ^ על חודה של נקודה, דבר, 3 ביוני 1960
  25. ^ ב. אליאסף חתן התנ"ך בצה"ל, הארץ, 31 במאי 1960
  26. ^ רב"ט חיים פנחס מההדרכה אלוף התנ"ך של צה"ל לתשכ"ב, דבר, 30 במאי 1962
  27. ^ 14 חיילים יתמודדו ביום ה' על תואר חתן התנ"ך של צה"ל, הצופה, 10 במרץ 1964
  28. ^ סמל פורי מאיר חתן תנ"ך צה"ל, הצופה, 13 במרץ 1964
  29. ^ רב"ט יעוד גליבטר חתן התנ"ך של צה"ל, הצופה, 24 במאי 1966
  30. ^ מ. כהן חתן התנ"ך של צה"ל, דבר, 29 במאי 1968
    יהושע ביצור, נצחון נוסף לחיל האוויר: טוראי מ. כהן חתן התנ"ך, מעריב, 29 במאי 1968
  31. ^ סמ"ר רפי נוירט מחיל הקשר, מעריב, 25 ביוני 1970
  32. ^ טר"ש אבנר כהן חתן התנ"ך בצה"ל, דבר, 18 במאי 1972
  33. ^ למתחרה בחידון התנ"ך נולד בן בשלב הגמר, מעריב, 29 ביולי 1988
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0