המכון למחקר חברתי שימושי
המכון למחקר חברתי שימושי הוא מכון מחקר בנושאי חברה וסוציולוגיה שהתקיים בישראל בשנים 1949-1996.
המכון למחקר חברתי שימושי הוקם בשנת 1947 ומחקרו הראשון אמור היה להיות בירור אחוזי ההאזנה לקול ישראל המחתרתי של ההגנה. המחקר לא יצא אל הפועל בגלל עוצר שהטילו שלטונות המנדט. לקראת סוף 1949 הוחלט על הקמה רשמית של המכון על ידי ממשלת ישראל, ובעקבות זאת משרדיו הועברו לירושלים. מנהלו המדעי היה לואי גוטמן[1]. מנהלו התפעולי היה ד"ר אוריאל פואה[2][3]. עד שנת 1955 ניזון המכון מתקציב משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה. בשנת 1955 עבר המכון להתנהל באופן עצמאי וניזון ממענקי מחקר בעולם ותשלום עבור הסקרים שביצע[4]. בשנות ה-50 עבדו במכון, בין השאר, משה זנבר ויהודית שובל. בשני העשורים הראשונים לקיומו ערך המכון מחקרים חד פעמיים במגוון של נושאים על פי הזמנת משרדי הממשלה וגופים אחרים. משנת 1968 הוחל במכון לנהל סקרים חברתיים תקופתיים שוטפים[5].
לאחר מותו של גוטמן, בשנת 1987, הועמד בראש המכון, ששמו שונה ל"מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי", אליהוא כ"ץ, והוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1996[6].
מ-1998 פועל המכון בשמו החדש, "מרכז גוטמן לסקרים" במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה[7]. בשנת 2003 הועלו הסקרים של המכון לאתר אינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה[8].
לקריאה נוספת
- גבי וימן, הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל - המכון למחקר חברתי שימושי 1997-1947, הוצאת צבעונים, 2015.
הערות שוליים
- ^ הוקם מכון למחקר חברתי שימושי, על המשמר, 22 בדצמבר 1949
- ^ הקמת המכון למחקר חברתי שימושי, הצופה, 22 בדצמבר 1949
- ^ מי ומי, על המשמר, 25 באוגוסט 1952
- ^ מה דעתך על, מעריב, 13 במאי 1964; המשך
- ^ המכון למחקר חברתי שימושי עובר לעריכת סקרים שוטפים, דבר, 25 בינואר 1968
- ^ חנה אדוני, ענת פירסט, מחקר התקשורת והוראתה, הוצאת מאגנס, 2006, עמוד 38
- ^ דנה בלאנדר, דעת הקהל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, באתר "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 2 ביולי 2008
- ^ אתר חדש מציג סקרי דעת קהל בישראל, וואלה, 24 בדצמבר 2003
27881992המכון למחקר חברתי שימושי