חטיפת נסים טולדנו ורציחתו
ב-13 בדצמבר 1992, שוטר משמר הגבול רס"ב נסים טולידנו נחטף בלוד על ידי חולייה של ארגון החמאס. למרות שבתחילה ארגון החמאס דרש את שחרורו של מנהיג החמאס שייח אחמד יאסין בתמורה לטולידנו, לבסוף טולידנו נרצח על ידי שוביו.
רקע
בשנת 1987, במהלך האינתיפאדה הראשונה, ארגון החמאס ביצע את פיגוע הטרור הראשון נגד מטרות ישראליות אשר במסגרתו נחטפו ונרצחו החיילים הישראלים אבי סספורטס ואילן סעדון. בתגובה כוחות צה"ל עצרו באופן מיידי את מייסד ארגון החמאס השייח' אחמד יאסין ודנו אותו למאסר העולם על תכנון פיגועי טרור.[1] כתוצאה מכך ארגון החמאס החל לתכנן חטיפה של חייל ישראלי במטרה לשחרר את יאסין בעסקת חילופי שבויים.
החטיפה והרצח
בסביבות 04:30 בבוקר של ה-13 בדצמבר 1992[2] חוליית מחבלים מארגון החמאס חטפה את שוטר משמר הגבול רס"ב נסים טולידנו בן ה-29 מלוד בעת שטולידנו יצא מביתו בדרך למשרד בו שירת במטה מג"ב בלוד.[1][3]
מספר שעות לאחר החטיפה החוטפים יצרו קשר עם הרשויות בישראל ובעקבות כך ישראל החלה לנהל משא ומתן עם החוטפים בעבור שחרורו של טולידנו.[4] החוטפים דרשו שהשייח' אחמד יאסין ישוחרר עוד באותו היום עד השעה 09:00 בערב בתמורה לטולידנו. כמו כן, שוביו של טולידנו איימו לרצוח אותו במידה ויאסין לא ישוחרר.[5] ישראל סרבה לנהל משא ומתן עד שלא תקבל הוכחה לכך שטולידנו חי.[5]
למרות שהמשא ומתן היה בשלבים מתקדמים הם רצחו לבסוף את טולידנו.[2] ב-15 בדצמבר 1992, גופתו של טולידנו התגלתה ליד כפר אדומים כפותה ודקורה.[5] ממצאים פתולוגיים הצביעו על כך שטולידנו נרצח בין שעתיים עד שש שעות לאחר שהאולטימטום פג. בנוסף, הממצאים הצביעו על כך שפצעי הדקירה והחניקה לא בוצעו באתר שבו התגלתה הגופה.[6]
ניסים טולידנו בנם של אודט ויהודה, נולד בקריית טבעון, אשר בה גם גדל והתחנך, עד שסיים בהצטיינות את לימודיו בביה""ס התיכון בפנימיית ""אחוזת ילדים"" בחיפה, במגמת חשמל. ניסים אהב מאד נגרות וכדורגל, והיה בחור צנוע ושקט. התגייס למשמר הגבול ושירת כלוחם. בתעודת השחרור צוין ניסים כחייל מסור במיוחד, עם התנהגות טובה מאוד. מפקדיו העריכו אותו כחייל טוב וממושמע, יעיל ומסור, אחראי מאד בעבודתו. את שירות הקבע עשה במסגרת בסיס מג""ב בלוד, שם הכיר את רבקה לה נישא, ונולדו להם שני ילדים נטלי ושי, לימים המשיך בנו בדרכו של אביו, והתגייס למשטרת ישראל, ואף אשתו רבקה התגייסה לשירות בתי הסוהר.
אחרית דבר
מספר חודשים לאחר המקרה כוחות צה"ל הצליחו ללכוד את ארבעת חברי החולייה שחטפו ורצחו את טולידנו – מחמוד עיסא בן ה-25 ומג'יד אבו קטיש בן ה-23, תושבי היישוב ענאתא, מחמוד עטואן בן ה-23 מהיישוב צור באהר, ומוסא עקארי בן ה-22 משועפאט.[7] חברי החולייה נשפטו בהמשך ונידונו כל אחד ל-3 מאסרי עולם. אף על פי כן, ב-18 באוקטובר 2011 ארבעתם שוחררו לחופשי במסגרת עסקת שליט.[8]
בתגובה לרצח של טולידנו[2], במהלך מצוד נרחב שבוצע ברצועת עזה ובגדה המערבית עצרו כוחות צה"ל כ-1,200[5] מבוקשים פלסטינים (אשר רובם היו פעילי החמאס והג'יהאד האיסלמי, בנוסף ל-22 פעילים שהשתייכו לגדודי עז א-דין אל-קסאם). על מנת להעמיק את הפגיעה בתשתית של החמאס, ישראל החליטה בצעד חסר תקדים לגרש מתוכם 415 פעילי טרור פלסטינים בולטים ללבנון לתקופה של שנתיים.
ב-17 בדצמבר 1992 ישראל גירשה 415 פעילי חמאס וג'יהאד האיסלמי בולטים למרג' א-זוהור, מעבר לרצועת הביטחון שבדרום לבנון.[9][10] בין הפעילים הפלסטינים הבולטים ביותר שגורשו היו מחמוד א-זהאר, עבד אל-עזיז א-רנתיסי, איסמעיל הנייה, סעיד סיאם, עז א-דין שיח' ח'ליל, עבדאללה קוואסמה, עזיז דוויק ונאיף רג'וב. פרסום הגירוש הוביל לכך שממשלת לבנון התכוננה לכך מראש ומנעה מהמגורשים להיכנס ללבנון, ובעקבות כך אילצה את המגורשים להישאר ברצועת חיץ שוממה בין לבנון וישראל, שם המגורשים הקימו מחנה אוהלים שמיקד את תשומת לב התקשורת העולמית. בלחץ ארצות הברית, הוחלט לבסוף במהלך ינואר 1993 לקצר את תקופת הגירוש לשנה אחת בלבד. מרבית המגורשים חזרו לגדה המערבית ורצועת עזה לאחר שתקופת הגירוש הסתיימה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אביבה שאבי ורוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, הוצאת כתר, 1994, עמודים 11 - 21
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Archives: Boston Herald". Pqasb.pqarchiver.com. 14 בדצמבר 1992.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 הכאב האישי של רבקה טולידנו
- ^ "Los Angeles Times: Archives". Pqasb.pqarchiver.com. 14 בדצמבר 1992.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 20 שנה לנפילתו של שוטר משמר הגבול שנחטף - משטרת ישראל
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 The Telegraph-Herald - Google News Archive Search
- ^ "Islamic Terror Abductions in the Middle East - Shaul Shay - Google Boeken". Books.google.com.
- ^ ISRAEL ARRESTS 4 IN POLICE DEATH - New York Times
- ^ יואב זיתון, מבצע בית השואבה - כל הפרטים על שחרור שליט, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- ^ The News - Google News Archive Search
- ^ By CLYDE HABERMANPublished: 19 December 1992 (19 בדצמבר 1992). "400 Arabs Ousted by Israel Are Mired in Frozen Limbo - New York Times". Nytimes.com.
{{cite web}}: (עזרה)
