יעקב ליוור

יעקב ליוור

לידה	9 דצמבר 1923 בנדין, פולין
פטירה	1 מאי 1969 (בגיל 45) תל אביב, ישראל
ענף מדעי	מקרא והיסטוריה
עיסוק	חוקר ומרצה
תרומות עיקריות
חקר המקרא עריכת האנציקלופדיה המקראית

יעקב ליוור (9 בדצמבר 1923 – 1 במאי 1969) היה פרופסור, חוקר מקרא, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. היה אחד מהעורכים העיקריים של האנציקלופדיה המקראית ועורכם של קבצים מדעיים שונים.

יעקב ליוור

ביוגרפיה

יעקב ליוור (מימין) עם דב לוין (משמאל), סטודנטים לוחמים על הר הצופים, ירושלים.

יעקב ליוור נולד בא' בטבת תרפ"ד, 9 בדצמבר 1923 בבנדין שבדרום פולין ועלה לארץ כפעוט. בן ללאה ושלמה ליוור, ממייסדי המושבה מגדיאל. בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 17 בלבד, התנדב לצבא הבריטי על מנת להילחם בנאצים. לאחר ארבעה חודשים, במהלך הקרב על כרתים (1941) נפל בשבי והיה כלוא ארבע שנים במחנה שבויים בגרמניה. בשבי, זכה לכינוי "הפרופסור", זאת משום שהיה מעביר את רוב זמנו בקריאה.

ב-1945 חזר ארצה, שם למד מדעי בחוגים למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל בהאוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העצמאות נמנה בין הסטודנטים הלוחמים במצור על הר הצופים. ב-1952, התחתן עם חדוה ליוור (כהן) ונולדו להם שלוש בנות; נעמי, אפרת ושלומית.

יעקב התחיל לעבוד באנציקלופדיה המקראית בראשית שנות 50'. לראשונה, כעוזר מדעי (1954), אחר כך כעורך משנה (1962) ולבסוף כעורך (1968). יעקב התמנה להיות העורך הראשי החל מכרך ו', אך נפטר בתחילת עבודתו כעורך ראשי.

יעקב היה ממייסדי החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. מ-1960 היה מרצה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב, ומ-1963 ועד מותו בטרם עת ב-1969 כיהן כראש החוג.

עבודתו המחקרית

יעקב נמנה עם חוג תלמידיו של פרופסור בנימין מזר. מבחינה מדעית גישתו הייתה סינתטית: מחקר המקרא הקלאסי המשולב בגישה היסטורית שקולה, וידע של התקופה העתיקה והריאליה. מחקריו המרכזיים היו בתקופת שיבת ציון וראשית ימי הבית השני, בהם גלש גם לתקופות מאוחרות יותר. מבחינה זו חרש ליוור בקרקע לא זרועה במחקר הישראלי, שהזניח תקופה לא זוהרת זו, החשובה כל כך להתפתחות יהדות הבית השני. מכאן, גלש גם לפרשות בחקר תעודות מדבר יהודה. ולא משך ידו גם מתחומים אחרים בחקר המקרא, כעולה מרשימת פרסומיו.

ספר יובל לכבודו

בשנת תשל"ב (1971) יצא לזכרו ספר יובל, ובו מחקרים במקרא ובספרות ימי בית שני. הספר נערך בידי בנימין אופנהיימר ויצא לאור על ידי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

בהקדמה לספר נכתב:

קובץ זה מוקדש לזכרו של חבר וידיד יקר שהלך מאתנו ללא עת, יעקב ליוור ז״ל. הוא נפטר ביום י״ג באייר תשכ״ט אחרי מחלה קשה. ...לפי השכלתו ונטייתו היה יעקב ליוור היסטוריון אמפירי, אשר התייחס בחשדנות כלפי כל תיאוריה כוללנית ואשר שיקע את עצמו בחקרם של פרטים, שכן מחוור היה לו כי כל תיאור היסטורי נאות הוא פסיפס של עובדות בדוקות המשובצות במערכת הכללית בהתאם למשקלם הסגולי. מחקריו הקיפו תחומים רבים ושונים, ביניהם העיון ברשימות יחס, בחומר אפיגראפי, בפרשיות ספרותיות והיסטוריות של המקרא וכיוצא בזה. שני ספריו ומאמריו המרובים מעידים על כושר סינתטי ועל חדירה עמוקה לפרטים ולפרטי פרטים. בערכים הגדולים שהוא כתב למען האנציקלופדיה המקראית הוא התגלה, נוסף לכך, כמי שמסוגל, תוך כדי סיכום עבודת המחקר של שני דורות, להצביע על העיקר ולהביע את דעתו המאוזנת והשקולה הן ע״י עצם עריכת החומר הן על ידי רמזים ביקורתיים דקים שיש בהם כדי להוביל את הקורא ביד בטוחה במבוך זה של דעות והשערות, אשר בו הפרוץ מרובה על העומד. אלה התכונות שבזכותן הוא היה לחוקר גדול בישראל. יהי זכרו ברוך!

— מתוך ההקדמה מאת בנימין אופנהיימר

המקרא ותולדות ישראל, מחקרים לזכרו של יעקב ליוור

כתביו

ספרים

• ימי עזרא ונחמיה, ירושלים תשי"ג (עיונים י-ד).
• תולדות בית דויד מחורבן ממלכת יהודה ועד לאחר חורבן בית שני, ירושלים תשי"ט.
• תולדות ארץ-ישראל מגלות בבל עד מרד החשמונאים, (יחד עם מ' שטרן), הוצאת מטכ"ל תש"ך.
• פרקים בתולדות הכהונה והלוייה, ירושלים תשכ"ט.
• חקרי מקרא ומגילות מדבר יהודה, ירושלים תשל"ב.

מאמרים

1. לבעיית הכרונולוגיה של חירם מלך צור, ידיעות י"ז (תשי"ג). עמ' 94-86.
2. .The Chronology of Tyre at the Beginning of the First Millenium B.C, Israel Exploration Journal III (1953), pp. 112-120
3. דמותו של בלעם במסורת המקראית, ארץ-ישראל, ג' (תשי"ד), עמ' 97–100.
4. היסטוריה והיסטוריוגרפיה בספר דברי הימים, ספר בירם, ירושלים תשט"ז, עמ' 152–161.
5. לבעיית היוחסין של בית דויד אחרי תקופת המקרא, תרביץ כ"ו (תשט"ז), עמ' 229–254.
6. המשיח מבית דויד במגילות מדבר יהודה, עיונים במגילות מדבר יהודה (בעריכת י' ליוור), ירושלים תשי"ז, 76-55.
7. ראשיתה של שיבת ציון, ארץ ישראל ה' (תשי"ט), עמ' 119-114.
8. The Doctrine of the Two Messiahs in Sectarian Literature in the Time of the Second Commonwealth, Harvard Theological Review, LII (1959), pp. 149-185.
9. בירורים בפרשת הגבעונים, ספר טור-סיני, ירושלים תש"ך, עמ' 60–76.
10. אופי המקורות בספר יהושע מבחינת משמעותם ההיסטורית, עיונים בספר יהושע (קובץ), ירושלים תש"ך, עמ' 42–70.
11. קורח, דתן ואבירם, מולד י"ט (תשכ"א), עמ' 65–75.
12. Korah, Dathan and Abiram, Scripta Hierosolymitana, VII (1961), pp. 189-217.
13. פרשת מחצית השקל, ספר היובל ליחזקאל קויפמן, ירושלים תשכ"א, עמ' נד-סז.
14. מחצית השקל במגילות כת מדבר יהודה, תרביץ ל"א (תשכ"ב), עמ' 18–22.
15. The Half-Shekel Offering in Biblical and Post-Biblical Literature, Harvard Theological Review, LVI (1963), pp. 173-198.
16. The Literary History of Joshua IX, Journal of Semitic Studies, VII (1963), pp. 227-243.
17. Exile and Return, The Illustrated History of the Jews, ed. B. Mazar-M. Davis, New York 1963, pp 77-96.
18. וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל, עז לדוד (ספר בן-גוריון), ירושלים תשכ"ד, עמ' 486–499.
19. מלחמות ישראל ואדום, היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא (בעריכת י' ליוור), תל אביב, תשכ"ד עמ' 190–205.
20. מלחמותיו של מישע מלך מואב עם ישראל, היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא (בעריכת י' ליוור), תל אביב, תשכ"ד, עמ' 221–240.
21. לבעיית סדר מלכי פרס בספרי עזרא ונחמיה, ספר סגל, ירושלים תשכ"ה, עמ' 127–138.
22. "בני צדוק" שבכת מדבר יהודה, ארץ ישראל ח' (ספר סוקניק), ירושלים תשכ"ז, עמ' 71–81.
23. ספר דברי שלמה, הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, כרך א', ירושלים תשכ"ז, עמ' 25–27.
24. המקרא והמקומות ההיסטוריים שבו, ההיסטוריה של עם ישראל, כרך ב', האבות והשופטים, תל אביב תשכ"ז, עמ' 24–39.
25. שבטי ישראל, ההיסטוריה של עם ישראל, כרך ב', תל אביב תשכ"ז, עמ' 247–262.
26. The Wars of Mesha, King of Moab, Palestine Exploration Quarterly 99 (1967), pp. 14-13.
27. The "Son of Zadok the Priests" in the Dead Sea Sect, Revu de Qumran 21 (1967), pp. 3-30.
28. The Book of the Acts of Solomon, Biblica 48 (1967), pp. 75-101.
29. פרשת המרגלים ובעיית החדירה לכנען מן הדרום, ספר שמואל ייבין, ירושלים תש"ל, עמ' 216–241.
30. The Bible and its History Sources, The World History of the Jewish People. Vol II, The Patriarchs, Tel Aviv 1971, pp. 35-62
31. The Tribes of Israel, ibid, Vol. III, The Judges [in print]., Tel Aviv 1971

ערכים באנציקלופדיה המקראית

1. כרך א', (הדפסה שנייה), ירושלים תשט"ו [הוספות ותיקונים]: אביה (טור 795); אביעזר (795); אחיטוב (טור 799); אשבעל (טורים 806–807).
2. כרך ב', ירושלים תשי"ד: ברק (טורים 364-363); גדליה, גדליהו (טור 440); גדליה (ו) בן אחיקם (טורים 442-440); גלות בבל (טורים 605-603); גלית (509-508); 2. דבורה (טורים 584-582); הדו (טורים 792–795, 752 - בשיתוף עם מ' שפיצר); הושע (טור 800); הושעה בן אלה (טורים 802-800); זרבבל (טורים 938–941).
3. כרך ג', ירושלים תשי"ח: חטוש (טורים 107-106); חי (טור 107); חירום, חירם .(טורים 124-122); חלקיהו (טורים 162-161); 1. חמור (טור 166) חן (טור 201); 4. חצור (טור 270); חרים, חרם (טורים 288-287); חרים (289-288); טלמון, טלמן (טור 391); יאשיה (417-416); יאשיהו [מלך יהודה] (טורים 424-417); יבוס (טורים 448-447); ידבש (טור 465); ידוע (טורים 467-465); יהוחנן, יחונן (טורים 520-518); יהוידע, יוידע (521-520); יהוידע [הכהן הגדול] (טורים 522-521); יהויכין (טורים 526-521); יהויקים (טורים 527-526); יהויקים מלך יהודה (טורים 530-527); יהונדב, יונדב (טור 532) יהונתן, יונתן בן שאול (טורים 535-533); יהושע, ס' יהושע, פרק ט' (טורים 556-553); יהושפט, יושפט (טור 565); יואח (טורים 574-573); יועץ (טורים 619-618); יחזקיהו (טורים 656-655); יחס (טורים 671-663); יטור (טורים 675-673); יסד המעלה ( טורים 707-706); יקטן (טורים 763-762); יקשן (טורים 767); יקתאל (טורים 768-767); 1. ירחמאל (טורים 861-860); 2. ירחמאל, ירחמאלי (טורים 863-861); ישבח (טור 890); ישבי לחם (טורים 892-891); ישבעם (טור 892); ישבק (טורים 893-892); 2. ישוע (טור 895); ישוע בן יהוצדק (טורים 896-895); ישמעאל (טורים 902-901); ישמעאל, ישמעאלי (906-902); ישעי (טור 908).
4. כרך ד', ירושלים תשכ"ג: כוב (טור 45); כורש (טורים 64-55); כוש (65-64); כוש, כושי (טורים 70-65); כלב (טורים 110-106); כנען במקרא (טורים 204-202); כסלחים (טורים 224-223); כרח (טור 497); כתובים (טורים 394-391); לבני (טור 430); להבים (טור 435); לטושם (טור 497); מגדיאל (טורים 633-632); מגילה, חמש מגליות (639-638); מדין, מדיני (טורים 691-688); מדינה (טורים 783-782); (טורים 723-707); מדבר מואב (טור 723); ערבות מואב (טור 723); מזכיר (783-782); מחוים, המחוים (טורים 788-787); מחצית השקל (טורים 811-808); מטבע (טורים 816–825 - בשיתוף מ' אבי-יונה); מטרי, המטרי (טור 834); מיכא, מיכה (טורים 880-878); מיכיהו (טור 891); מיכיהו (טורים 893-891); מיכל (טורים 894-893); מישור, ארץ המישור (טורים 920-919); מכי (טורים 960-959); 1. מכיר (טור 960) 2. מכיר (טורים 961-960); מכרי (טור 966); מלאכי, ס' מלאכי (טורים 1034-1027); מלוך (טור 1052); מלך (טור 1080); מלך, מלוכה (טורים 1112-1080); מלכה (טור 1118); מלכיאל (טור 1128); מלכיה (טורים 1129 -1128); מלכים, ס' מלכים (טורים 1154-1129); מלכי-צדק (טורים 1157-1154); מליכרם (טור 1157); מלכם (טורים 1158-1157); מלכת, המלכת (טור 1158).
5. כרך ה', ירושלים תשכ"ח: מנחם (טורים 33-30); מנימין (טור 36); 2. מנשה (טורים 45-41); מעדיה, מועדיה (טור 187); מעון, מעונים (טורים 190-188); מעונתי (טור 190); מעזיה, מעזיהו (טור 191); 3. מעכה, מעכתי (טורים 194-193); מעשיה, מעשיהו (טורים 204-203); מרדכי (טורים 450-449); מדרכי בלשן (טור 450); מרמות, מרמת (טור 473); מש (טורים 481-480); משא (טור 481); משורר, משוררים (טורים 506-498); משיזבאל (טור 507); משיח (טורים 526-507); משיחה (531-526); משלם (טורים 567-566); משלמות (טור 567); משלמיה, משלמיהו (טורים 568-576); משלמת (טור 568); משמר, משמרות כהונה ולויה (טורים 580-569); משפחה (588-582); משא (טור 639); מתן (טור 673); מתני (טור 676); מתניה, מתניהו (טורים 677-676); מתתיה, מתתיהו (טור 678); נגיד (טורים 755-753); נשיא (טורים 983-978); סנבלט (טורים 1057–1061).
6. כרך ו', ירושלים תשל"א: עבדיה, ס' עבדיה (טורים 30-27); עדה (טורים 89-83); עלי (טורים 231-230); עלי, בן עלי (טורים 233-231); עם (טורים 239-235); עמנואל (טורים 295-292); ענני (טורים 311-310); 1. ענניה (טור 311).
7. כרך ז', ׁקהל (טורים 66–70).

ערכים באנציקלופדיה העברית

1. כרך כ', ירושלים ותל אביב תשל"א [כהן, כהנה: הכהנה בישראל], (ב) התקופה הפרסית (טורים 593–594).

ערכים באנציקלופדיה יודאיקה (1971)

David, House of [David], Genealogies (Biblical), Hiram, Hosea (King), Jehoiachin, Jehoiakim, Kingship (Biblical), Korah, Manasseh (King), Menahem, Priestly and Levitical Courses, Sheshbazzar.

דברי ביקורת

1. Rudolph, Chronikbucher, בית מקרא א', (תשט"ז), עמ' 33–35.
2. א' אורבך, המדבר וארץ הבחירה, מולד ט"ז (תשי"ח), עמ' 339–343.
3. Van der Waude, Die messianischen Vorstellungen der Gemeinde von Qumran, קרית ספר, ל"ד (תשי"ט), עמ' 55–58.
4. אופנהיימר, חזונות זכריה, תרביץ ל"ב (תשכ"ג), עמ' 301–311.
5. M. Noth, Die Ursprunge des alten Israel im Lichte neuer Quellen, Israel Exploration Journal XIII (1963), pp. 67-66

עריכה

1. עיונים במגילות מדבר יהודה, לזכר א"ל סוקניק, ירושלים, תשי"ז.
2. היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תשכ"ד.
3. ספר היובל למ"צ סגל, ירושלים תשכ"ה (יחד עם פרופ'. י"מ גרינץ).
4. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ואילך (חבר המערכת).

בעקבותיו

1. ישעיהו השני / לפי הרצאותיו של י' ליוור, שנת תשכ"ד, ערכה ורשמה רבקה ירקוני.
2. ספר ירמיהו לפי הרצאותיו של ליוור, תל אביב, מפעל השכפול, תשל"א.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב ליוור בוויקישיתוף

• יעקב ליוור, לקסיקון הספרות העברית החדשה
• ביבליוגרפיה של כתבי יעקב ליוור, לקסיקון הספרות העברית החדשה
• יעקב ליוור, הספרייה הלאומית
• Jacob Liver, Abe Books
• המקרא ותולדות ישראל : מחקרים במקרא ובספרות ימי בית שני לזכרו של יעקב ליוור, בעריכת בנימין אופנהיימר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח, תשל"ב 1971.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31337961יעקב ליוור