חוק הגיוס
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
| |
| ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
חוק הגיוס הוא כינוי שניתן להצעת חוק לתיקון חוק שירות ביטחון[1] שנועדה להגדיר את חובת השירות הצבאי של חיילי הסדיר והמילואים בצה"ל, וכן להסדיר את פטור תורתו אומנותו. הצורך בחוק נוצר בעקבות פקיעת תיקונים קודמים לחוק שירות הביטחון ביולי 2023 שהביאו למצב שבו עשרות אלפי בני ישיבות דוחים שירות ללא כל אסמכתא חוקית ותוך פגיעה בעיקרון של שוויון בנטל וצרכי מערכת הביטחון גדלו משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
רקע
ערך מורחב – גיוס בני ישיבות
חוק טל
- ערך מורחב – חוק טל
ב-1 באוגוסט 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002", המכונה "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. חוק זה איפשר המשך דחיית גיוס בני ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.
ב־1 באוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל ועל פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על בני ישיבות.[2] צה"ל בדק אפשרות להעביר גם חרדים תהליך מיון מלא[3] ואף גיבש תוכנית לגיוס כללי של חרדים, אשר תצריך תוספת תקציב בשל תשלומי המשפחה המגיעים לחיילים נשואים.[4] בדיון בבג"ץ ב־15 בנובמבר 2012 הודיעה המדינה שהיא מתחילה בהליכים לגיוס תלמידי ישיבות עד גיל 19, והעתירות שהוגשו נותרו תלויות ועומדות לגבי גיוסם של תלמידים שגילם בין 19 ו־30.[5]
בג"ץ חוק הגיוס
- ערך מורחב – בג"ץ חוק הגיוס
ב-12 בספטמבר 2017 פרסם בג"ץ פסק דין בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון (ידוע בכינויו: "בג"ץ חוק הגיוס"), לפיו ההסדרים שבתיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, העוסקים בזמני ההמתנה עד קבלת הפטור ובדחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות – אינם חוקתיים, בשל פגיעתם הבלתי מידתית בזכות לשוויון. במשך השנים שעברו ממתן פסק הדין, ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק, בטענה שהמצב הפוליטי, מערכות הבחירות הרצופות ומגפת הקורונה בישראל לא מאפשרים לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא.
ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון.[6] לקראת מועד זה החליטה הממשלה ב-25 ביוני 2023 לקדם הצעת חוק שתעגן הסדרים הנוגעים לשירות בצה"ל, בצפי שהחקיקה תסתיים עד סוף מושב החורף במרץ 2024 כשבינתיים לא ייאכף גיוס תלמידי ישיבות.[7] נגד החלטה זו הוגשו עתירות לבג"ץ. בתחילת יולי 2023 עתרה התנועה לאיכות השלטון, בבג"ץ 6198/23, נגד החלטת הממשלה. לטענת התנועה, החלטת ממשלה זו מנוגדת להוראות חוק שירות בטחון והיא יוצרת הסדר פטור גורף חדש בחוסר סמכות ברור ובניגוד לעקרון שלטון החוק, וכן מנוגדת להלכת בג"ץ אשר נקבעה ב"בג"ץ רובינשטיין", לפיה שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ויש להכריע בסוגיה בהחלטת מחוקק בלבד.[8]
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לעדכן את משך הגיוס של לוחמי הסדיר ומערך המילואים. במקביל לאחר שלא חוקק חוק גיוס חדש עד מרץ 2024 נוצר מצב בו החל מ-1 באפריל 2024, יהיה על הממשלה לאכוף גיוס חרדים.
לקראת סוף פברואר 2024, לקראת דיון בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון, ביקשו והצטרפו לעתירה כ-400 קצינים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון (בצה"ל, בשב"כ, ב"מוסד" ובמשטרת ישראל).[9]
בסוף פברואר 2024 הוציא בג"ץ צו למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות.[10] בתחילת אפריל 2024 קבע בג"ץ כי העתירות בעניין חוק הגיוס יישמעו ב-2 ביוני 2024, בהרכב של תשעה שופטים. בשלב זה הצטרפו לעתירות "אחים ואחיות לנשק" וקבוצת אימהות לחיילים כשבעתירות נטען כי חוק שירות הביטחון קובע הליך שוויוני כלפי כל מי שמיועד לגיוס, וכי החלטת ממשלה הפוטרת אוכלוסייה מסוימת באופן גורף מנוגדת לשלטון החוק.[11] לקראת הדיון התחייבה המדינה בפני בג"ץ להשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, על בסיס הצעת חוק מהכנסת הקודמת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה ולעמדתם של השר בני גנץ ושל שר הביטחון יואב גלנט.[12]
ב-25 ביוני 2024 קיבל בג"ץ את העתירה וקבע פה אחד בהרכב של 9 שופטים כי: "בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי" והדגיש: "בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד ומחייבת פתרון". עוד קבע כי "בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון". בהתאם לכך "לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות עבור תלמידים שהם מיועדים לשירות ביטחון, ולא קיבלו דחיית שירות או פטור כדין".[13] על פי פסק הדין, מימון המדינה לבני הישיבות צפוי להסתיים ב-9 באוגוסט 2024, עם היציאה לחופשת בין הזמנים.
תוכן הצעת החוק
משך השירות הצבאי
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוצע חוק אשר יאריך את תקופת השירות לחיילים גברים בשירות סדיר ל-36 חודשים (שלוש שנים), אחרי כמעט 9 שנים שבהן משך השירות הסתכם ב-32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים). אורך השירות לנשים לא ישתנה. בהמשך צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים. בנוסף, גיל השחרור משירות מילואים יעלה מ-40 ל-46 לחיילים, ול-50 לקצינים. כמו כן, גיל ההתנדבות למילואים יעלה ל-66.[14][15]
הצעת החוק כוללת תגמול מיוחד למשרתים שירות שמעבר ל-28 חודשים, כך שחייל החל מהחודש ה-29 ועד סיום שירותו יקבל תגמול נוסף על שכרו. גובה התגמול ייקבע בצה"ל ובאישור שר הביטחון. התגמול יהיה דיפרנציאלי בהתאם למערך, ליחידה, לתפקיד ולמקצוע, ואף מוצעת אפשרות שהתגמול יגדל ככל שמספר חודשי השירות יעלה מעבר לחודש ה-28. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להגדיל את תגמול המינימום של אנשי המילואים לכ-310 ש"ח ליום, כפי שנעשה במלחמת חרבות ברזל.[16]
פטור 'תורתו אומנותו'
על פי מתווה החוק, בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור החרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי.[17]
ב-24 במרץ 2024 פורסם כי לפי טיוטת הצעת החוק שממשלת ישראל צפויה להניח על שולחן הכנסת, החוק יכלול פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדים, שיידרשו להישאר בישיבה עד גיל 35 ולא עד גיל 26 כפי שנקבע בחוק עד אז, וזאת במטרה לתמרץ חרדים שאינם לומדים להתגייס כדי לאפשר להם לעבוד בגיל מוקדם יותר.[18] למחרת, הממשלה חזרה בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל-35 בהצעת החוק.[19] בהמשך תוקנה לשון הצעת החוק, כך שגיל הפטור מגיוס יירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה, ובהמשך יתקבע על 23, וזאת במטרה לתמרץ חרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 כפי שהיה עד אז.[20]
ב-11 באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו לקביעת יעד של 25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק. משמעות הדבר היא שבמחזור הגיוס הראשון שלאחר תחולת החוק יגויסו כ-3,000 חרדים לשירות צבאי או לאומי.[21]
לוח הזמנים לחקיקה
על פי התכנון, ב-27 במרץ 2024 טיוטת הצעת החוק אמורה היתה להיות מובאת לאישור הממשלה, אולם בשל אי הסכמות ביחס לסוגיות שונות הקשורות לתוכן החוק, ישיבת הממשלה נדחתה.[22] לאחר שהיועמ"שית התנגדה לבקשת דחייה נוספת מצד הממשלה, זו החליטה כי לא תבקש דחייה מבג"ץ לגבי הגשת תשובת המדינה לעתירות נגד חוק הגיוס, וההכרעה בעניין תעבור לידי בג"ץ.[23] למחרת בג"ץ הוציא צו ביניים המורה למדינה להפסיק את תקצוב הישיבות החרדיות אשר תלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל. עוד נקבע כי תקציב חלקי יימשך עד לסוף שנת הלימודים.[24] פסיקה זו עוררה התנגדות של שרים בממשלה ושל חלקים מקרב הציבור המסורתי והחרדי בישראל וקמו התארגנויות אזרחיות להשלמת המימון לתלמידי הישיבות[25]
על פי לוח הזמנים שגיבשה הממשלה, עד 21 באפריל יוגש תזכיר החוק. עד ה-19 במאי הצעת החוק תאושר בממשלה, ועד 29 ביוני החוק יובא לאישור הכנסת.[26][27][28] לוח זמנים זה לא מומש, ועד 30 ביוני לא אושר בכנסת חוק הגיוס. כתוצאה מכך, החליטה הממשלה לנסות להעביר את חוק הגיוס עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת בסוף יולי 2024.[29]
ב-15 במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.[30] למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את החוק מאחר שהצעת החוק "נעדרת תשתית עובדתית ומתעלמת מעמדת שר הביטחון".[31] עם הפרסום הבהיר יוזם החוק, גנץ, ש"החוק לא רלוונטי למציאות של אחרי 7/10" וש"מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים".[32] בעקבות ערר של המחנה הממלכתי על ההחלטה בטענה שאינו עונה עוד על הדרישות עקב המלחמה ולקראת ישיבת ממשלה על הערר, אמר שר הביטחון שמדובר באתגר לאומי שהמדינה מתמודדת איתו כבר שנים רבות, המצריך לדבריו עוד חיילים בכל התפקידים. בנוסף, לדברי שר הביטחון לאחר פרוץ המלחמה חלקים גדולים מהציבור החרדי מביעים רצון לקחת חלק במאמץ המלחמתי.
ב-27 במאי 2024 החליטה הממשלה לדחות את הערר ולקדם את הצעת החוק מ-2022 תוך כוונה להשלים את חקיקת החוק עד סוף כנס הקיץ.[33][12]
בתגובת היועצת המשפטית לממשלה לעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד אי גיוס החרדים הבהירה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והעברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. וכי "לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל".[34] דיון בעתירות אודות גיוס בני הישיבות וחקיקת חוק הגיוס התקיים בבג"צ ב-2 ביוני 2024.
ב-12 ביוני 2024 החליטה הכנסת להחיל דין רציפות על הצעת החוק מ-2022. בעקבות ההחלטה הועברה הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.[35] הדיון הראשון בהצעת החוק התקיים בוועדה ב-25 ביוני 2024, מספר שעות לאחר החלטת בג"צ שבה נקבע כי "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון". בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, כי חוק הגיוס "יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל".[36] בישיבת ועדת החוץ והביטחון מה-1 ביולי 2024, הביע שר הביטחון גלנט עמדה בעד ויתור על חוק גיוס וקביעת תקנות ממשלתיות בעניין זה.[37]
דיון ציבורי בהצעת החוק
ב-14 במרץ 2024 פורסם כי מפלגת יהדות התורה לא שוללת באופן עקרוני קביעת יעדי גיוס עבור חרדים שאינם תחת הסטטוס 'תורתם אומנותם'.[38]
אגף התקציבים באוצר העריך במרץ 2024 כי החוק יגרום נזק של יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור למשק, ולא יאפשר לצה"ל להתמודד עם הצרכים הביטחוניים. אגף התקציבים קרא להפסיק את הפטור משירות צבאי לגברים חרדים ולגייס את כולם, פרט לעילויים.[39]
תגובות להצעה להעלאת גיל הפטור ל-35
ב-24 במרץ, לאחר פרסום ההצעה להעלאת גיל הפטור ל-35, גורמים במשרד האוצר מתחו ביקורת על ההצעה וטענו כי היא עלולה לגרום נזק למשק של לפחות ארבעה מיליארד ש"ח בשנה בשל עיכוב כניסת החרדים לשוק העבודה ובשל הרחבת היקפי התמיכות בהם בשנים שבהן הם יישארו מחוץ לשוק העבודה.[40] בנוסף, ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שלח מכתב בהול לראש הממשלה ולשר הביטחון בו התריע מפני העלאת גיל הפטור ל-35 כפי שהוצע.[41]
השר בני גנץ הודיע כי אם החוק יחוקק במתכונתו, הוא יפרוש מממשלת האחדות שהוקמה בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[42]
מחאה ציבורית
- ערך מורחב – המחאה למען שוויון בנטל
המחאה למען שוויון בנטל התעוררה לאחר יולי 2023, בעקבות פקיעת תוקפם של התיקונים הקודמים לחוק שירות הביטחון[43] והגשת הצעת חוק יסוד לימוד תורה על ידי מפלגת יהדות התורה שלפיה לימוד תורה יוגדר כשווה ערך לגיוס לצה"ל.[44] היוזמה לחקיקת חוק זה, שהתלוותה ונתמכה בפעילות "הרפורמה המשפטית", עוררה כעס בציבור שכיוון אליה חלק מפעילויות המחאה כנגד המהפכה המשפטית. כתוצאה מהמחאה הודיע הליכוד במועד הגשת הצעת החוק כי היא לא תקודם.[45] על רקע זה התקיימו מספר הפגנות בבני ברק בקריאה "לא נאפשר כפייה דתית, הדרת נשים ואי שוויון בנטל בחסות ההפיכה".[46]
ב-2023, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם "מטה המילואימניקים לשירות שווה" על ידי יאיא פינק[47] ו"פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" בראשות האלוף במיל׳ נעם תיבון. במהלך מסיבת עיתונאים שכינס הפורום וארגון "אחים ואחיות לנשק", טען האלוף במיל' נעם תיבון כי "בתרחיש של שתי חזיתות, חסרות לצה"ל שלוש אוגדות, 10,000 חיילים"[48][49] בהמשך למסיבת העיתונאים התקיימה הפגנה למען שוויון בנטל בהשתתפות מעל 10,000 משתתפים.[50]
בחודשים מרץ - מאי 2024 התקיימו מספר הפגנות על ידי מתנגדים לגיוס חרדים תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".[51] [52][53] במקביל לדיון בבג"ץ בתאריך 2 ביוני 2024, חסמו כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי את כביש 4, ארבעה נעצרו.[54][55] ב-30 ביוני 2024 התקימה הפגנה בירושלים בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצה"ל, קידום צעדי חקיקה בסוגיה ושיתוף פעולה עם צה"ל.[56]
ראו גם
קישורים חיצוניים
שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- יהודה גל, מסלולו המתפתל של הפטור מגיוס לחרדים | סיור למיטיבי לכת, באתר כיכר השבת, 27 במרץ 2024
- ואלה תולדות הפטור מגיוס, באתר mako
הערות שוליים
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ לילך שובל, יהודה שלזינגר ושלמה צזנה, החל מהיום: גיוס לכולם - לפחות לפי החוק, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2012.
- ^ תוכנית ליום שאחרי חוק טל: כל החרדים יעברו מיון, באתר ynet, 31 ביולי 2012
- ^ יובל אזולאי, צה"ל מגבש תוכנית לגיוס החרדים: יבקש כחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2012
- ^ בג"ץ 5823/12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון ואח', ניתן ב-15 בנובמבר 2012
- ^ קובי נחשוני, עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון, באתר ynet, 2 ביולי 2023
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס תלמידי ישיבה, באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ^ התנועב למען איכות השלטון בישראל, עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לא לאכוף גיוס של בני ישיבות, 2023-07-05
- ^ גלעד מורג, מאות בכירי מערכת הביטחון לשעבר מצטרפים לעתירות הדורשות שוויון בנטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, הדיון בבג"ץ על חוק הגיוס נקבע ל-2 ביוני בהרכב של תשעה שופטים, באתר גלובס, 10 באפריל 2024
- ^ 12.0 12.1 גלעד מורג, מורן אזולאי, הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-25 ביוני 2024;
תקציר פסק הדין - ^ יואב זיתון, 3 שנים חובה גם למי שאמור להשתחרר, פי 4 יותר מילואים - והפטור לחרדים נמשך | חוק הגיוס החדש, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
- ^ יהודה שלזינגר, סערת חוק הגיוס: הקרב הבא של הציונות הדתית, באתר ישראל היום, 29 בפברואר 2024
- ^ אריאל היימן, עידית שפרן גיטלמן, הצעות חוק הארכת שירות חובה והמילואים – פברואר 2024 – מורה נבוכים, מבט על, גיליון 1831, 26 בפברואר 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ^ בנצי רובין, הממשלה הניחה את טיוטת חוק הגיוס: פטור עד גיל 35, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2024
- ^ חזקי ברוך, הממשלה מוותרת על העלאת גיל הפטור ל-35, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024
- ^ יקי אדמקר, "חוק אנטי-יהודי"? אז נצביע בעד: מה כולל חוק הגיוס - ומדוע החרדים תומכים בו, באתר וואלה!, 10 ביוני 2024
- ^ בהסכמת החרדים: אלה יעדי הגיוס בחוק הפטור שהממשלה מקדמת, באתר מאקו, 11 באפריל 2024
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, משבר חוק הגיוס: הממשלה דחתה את הדיון באישור הטיוטה, נתניהו ייפגש שוב עם החרדים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ מוטי קסטל, הממשלה לא תבקש דחיה בעניין חוק הגיוס – ההכרעה תעבור לבג"ץ, באתר עכשיו 14, 27 במרץ 2024
- ^ בג"ץ בהחלטה דרמטית: צו ביניים להקפאת התקציבים לישיבות החל משבוע הבא, באתר כיפה, 28 במרץ 2024
- ^ ישראל רובין, אמסלם: "בלי לימוד תורה - אין קיום לעם היהודי", באתר רדיו קול חי, 2024-03-31
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, עקב מחלוקות על הנוסח - ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, הממשלה צפויה לאשר: גיוס החרדים יידחה עד יולי - לצד הצהרה על קידום חוק גיוס, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
- ^ עטרה גרמן, מסתמן: חקיקת חוק הגיוס תידחה לקיץ, בעיתון מקור ראשון, 14 במרץ 2024
- ^ בקואליציה נחושים להעביר את חוק הגיוס - פגרת הקיץ לא תעצור אותם
- ^ אנה ברסקי, התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
- ^ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
- ^ מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, נתניהו: אקדם את חוק הגיוס שאושר בכנסת הקודמת. גנץ: צריך חיילים, לא תרגילים, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ הממשלה דחתה את הערר נגד חוק הגיוס; גלנט תקף: "קרקס פוליטי" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-05-27
- ^ חני אדרי, היועמ"שית מבהירה: חובה לגייס את כל בני הישיבות, באתר "סרוגים", 30 במאי 2024
- ^ אייכנר, איתמר (2024-06-13). "אחרי קידום הפטור מגיוס: התכנון לשינוי מהותי בוועדה והתקווה ל"מרד" בקואליציה". Ynet. נבדק ב-2024-06-25.
- ^ אדלשטיין על חוק הפטור מגיוס: "או שזה יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-06-25
- ^ גלנט הפתיע בכנסת: "עדיף תקנות - ולא חוק גיוס" | ההסכמות עם החרדים
- ^ חוק הגיוס: החרדים יסכימו לראשונה על יעדים ומכסות?, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2024
- ^
מירב ארלוזורוב, אגף התקציבים באוצר מטיל פצצה: לגייס את כל החרדים פרט לעילויים, באתר הארץ, 24 במרץ 2024
- ^ גד ליאור, באוצר מזהירים מהעלאת גיל הפטור לגיוס חרדים: "הפסד של מיליארדים למשק", באתר ynet, 24 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, אזהרת ראש אגף התקציבים: "חוק הגיוס המוצע גם יפגע בכלכלה וגם לא יעלה את שיעור החרדים בצה"ל", באתר ישראל היום, 24 במרץ 2024
- ^ אנה ברסקי, גנץ מציב אולטימטום: "אם חוק הגיוס יעבור - לא נהיה בממשלה", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ נחשוני, קובי (2023-07-02). "עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון". Ynet. נבדק ב-2024-06-25.
- ^ "יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי": יהדות התורה הגישה חוק שישווה לימוד תורה לשירות צבאי - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2023-07-25
- ^ נחשוני, קובי; אזולאי, מורן (2023-07-25). "הוגש חוק "לימוד תורה - שירות משמעותי", הליכוד הבהיר שלא יקודם". Ynet. נבדק ב-2024-06-25.
- ^ אבי כהן, "צעדת השוויון" בבני ברק, באתר ישראל היום, 2023-08-24
- ^ "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?": ה"פשקווילים" של מחאת המילואימניקים בבני ברק - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-03-13
- ^ מרב סבר, בארגון אחים לנשק מחריפים את המחאה: "ב-7.10 זה נגמר, מה שהיה לא יהיה", באתר ישראל היום, 2024-03-12
- ^ מחאת המילואימניקים ומשפחות הלוחמים לגיוס חרדים: "75 שנות אי-שוויון הסתיימו" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-03-12
- ^ ההפגנה למען השוויון בנטל: יותר מעשרת אלפים משתתפים מחו בת"א, באתר www.maariv.co.il, 2024-03-14
- ^ רבן, דן; קוטב, אדם (2024-05-02). "בעקבות הפגנת חרדים קיצונים: כביש 4 נחסם ונפתח בהמשך, 4 נעצרו". Ynet. נבדק ב-2024-06-25.
- ^ אבי כהן, מרב סבר, הפגנת החרדים במחאה על חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 2024-04-01
- ^ בשיא העומס חרדים חסמו את כביש 4 והשוטרים לא עשו דבר. ״עוד מעט הרב יקרא להם״, באתר המקום הכי חם, 2024-03-04
- ^ חנן גרינווד, הדיון הדרמטי על חוק הגיוס: מ"מ הנשיא פוגלמן - "אנחנו מתכוונים להכריע בעתירות", באתר ישראל היום, 2 ביוני 2024
- ^ תמרי, לירן; רובינשטיין, רועי; שאולוב, רוני גרין; נחשוני, קובי (2024-06-02). "עימותים קשים בכביש 4 ובי-ם, המשטרה: "השחיתו תמונות חללים, קראו לנו נוחבות"". Ynet. נבדק ב-2024-06-25.
- ^ אלפי חרדים הפגינו נגד חוק הגיוס לצה"ל; רכבו של גולדקנופף נרגם באבנים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-06-30
