בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (חוק הגיוס)
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט העליון |
| תאריך החלטה | 12 בספטמבר 2017 |
| החלטה | |
| |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | מרים נאור, אליקים רובינשטיין, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, אורי שוהם, ניל הנדל, נעם סולברג. |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | מרים נאור, אליקים רובינשטיין, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, אורי שוהם, ניל הנדל. |
| דעות נוספות | נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את העתירות וכי טרם בשלה העת להכריע כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי. זאת משום שהנגעים העיקריים שבחוק יכולים למצוא מזור בביקורת שיפוטית על יישומו. |
בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים[1] המוכר גם בשם בג"ץ חוק הגיוס, שנפסק ב-12 בספטמבר 2017 הוא פסק דין העוסק בחוקתיותם של תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, המסדירים את סוגיית גיוס בני ישיבות לצה"ל. בפסק הדין נקבע שההסדר החדש שבתיקונים 19 ו-21 אינו חוקתי בשל פגיעתו הבלתי מידתית בזכות לשוויון.
פסיקה וחקיקה שהובילו לעתירה
ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ ש"חוק טל" אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. בעקבות זאת אישרה הכנסת ב-2014 את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון,[2] שקודם על ידי הקואליציה ובהובלתה של השותפה השנייה בגודלה בממשלה, מפלגת יש עתיד, שראתה בתיקון הגשמה של קריאתה ל'שוויון בנטל'. בתיקון נקבע כי זמני ההמתנה עד קבלת הפטור ישתנו, על כך התווסף לחוק פרק ג1 הקובע את שילובם בצה"ל של בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים. על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, אושר בנובמבר 2015 תיקון 21 לחוק,[3] שבין היתר האריך בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים.
פסק הדין
בג"ץ חוק הגיוס, שניתן ב-12 בספטמבר 2017,[1] פסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים את הסדר הגיוס על פי התיקונים הנ"ל. את העתירה נגד שני התיקונים לחוק הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל, ומפלגת "יש עתיד" עתרה נגד התיקון השני לחוק, אך השופטים פסלו את ההסדר כולו.[4] היה מדובר בהסדר שנוצר בעקבות התיקון השני ולא הראשון.[5]
בעתירה דן הרכב מורחב של 9 שופטים. הנשיאה מרים נאור, שכתבה את חוות הדעת המרכזית של שופטי הרוב, קבעה כי הסדר הגיוס פוגע בשוויון בצורה הפוגעת בזכות לכבוד האדם.[1] לדעתם, על הכנסת לקבוע הסדר שיביא שוויון מלא בהקדם. על ההסדר לצמצם את ההפרשים בצורה מדורגת וכך ליצור שינוי חברתי. לדעתה של הנשיאה נאור החוק מאפשר פטור מגיוס לאוכלוסייה נרחבת מדי ובנוסף מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. עוד בעיה בהסדר היא הזמניות שלו, מפני שהוא אמור להסתיים ב-2023 בלי שנקבע הסדר שיחול אחר כך. המסקנה של נאור הייתה שההסדר לא מצמצם את אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי, ולא יוצר שינוי מהותי בנושא.
השופט נעם סולברג היה היחיד שהתנגד לביטול התיקון וסבר שיש לדחות את העתירות.[1] הוא טען שלא ניתן לדעת בבירור אם החוק אינו חוקתי ולכן לא ניתן להחליט על ביטולו. סולברג ציין שהפגיעה בשוויון במקרה זה איננה קלאסית, כדוגמת קבוצה המופלית לרעה ביחס לאחרות, אלא של קבוצה המופלית לטובה בעוד האחרות אינן נפגעות או אף מושפעות. הוא מוסיף שהוויכוח הנוקב בנושא בחברה הישראלית אינו משפטי אלא נובע מתפיסות עולם שונות. אחת רואה את הגיוס כחובה מוסרית בעוד האחרת רואה בו כ"גזירת שמד".
כל השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה שופטים בהרכב קבעו כי הפגיעה בשוויון איננה מידתית ולכן ההסדר איננו חוקתי. הוחלט ברוב דעות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם", ביטול שיכנס לתוקף שנה אחרי מועד מתן פסק הדין, זמן שנועד לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן. מלבד זאת, בוטלה הסמכות של שר הביטחון לפטור משירות את הדוחים[דרושה הבהרה].
בעקבות פסק הדין
במשך השנים שעברו ממתן פסק הדין ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק, בטענה שהמצב הפוליטי, מערכות הבחירות הרצופות ומגפת הקורונה בישראל לא מאפשרים לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא.
בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ. ביוני פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק וסנקציות כלכליות במקרה שהיעדים לא ימולאו. ב-3 ביולי 2018 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה.[6] הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "יש עתיד" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש, בנימין נתניהו, והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019.[7] בדצמבר הודיע יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, שבקריאה שנייה ושלישית סיעתו לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019.[8] בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019.[9] לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת הייתה הצעת החוק סלע מחלוקת שמנע הקמת קואליציה, והוביל להחלטה של הכנסת העשרים ואחת על פיזורה.[10]
פסק הדין נכלל גם הוא בדיון הציבורי בחברה הישראלית לגבי סמכותו של בג"ץ ויכולתו לבטל חוקים אותם חוקקה הכנסת.
ב-13 במאי 2020 נחתמו ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש. בין השאר נכללה בהסכם התחייבות לשמור על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה, וכן תיקון חוק הגיוס "ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה".[11][12]
ב-3 בנובמבר 2020 דחה בג"ץ את בקשת המדינה להארכה נוספת במועד התיקון לחוק, הארכה השמינית במספר, ובעקבות זאת ביטול הסדר הגיוס אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2021.[13] המדינה ביקשה דחייה על סמך חוק יסוד: הכנסת ומערכת הבחירות באותה העת.[14]
בג"ץ הודיע כי קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה מועד פקיעת חוק הגיוס ידחה לשלושה חודשים לאחר השבעת הכנסת העשרים וארבע, ופקיעת תוקף החוק נדחתה ל-6 ביולי 2021.[15] לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, ביקשה המדינה דחייה נוספת בחצי שנה,[16] ואושרה דחייה ל-6 בינואר 2022.[17] קווי היסוד של הממשלה כללו תמיכה במתווה משרד הביטחון כפי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20, כולל הוראת שעה לתקופת המעבר, כך שגיל הפטור יעמוד על 21.[18] לא אושר מתווה חדש על ידי הממשלה עד נפילתה. לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, בג"ץ דחה את ביטול חוק הגיוס לאוגוסט 2023.[19] באוגוסט 2023, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נוספת לגיוס בחורי הישיבות (בג"צ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון נ. שר הביטחון).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־12 בספטמבר 2017 - פסק הדין
- יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017
- אהרן רבינוביץ, בג"ץ הכריע: החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל יבוטל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
- אבישי גרינצייג, בג"ץ צריך להודות: נכשלנו בגיוס בני הישיבות. לא הכול שפיט, באתר גלובס, 28 באפריל 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־12 בספטמבר 2017 - פסק הדין
- ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, ס"ח 2441 מ-19 במרץ 2014
- ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015, ס"ח 2512 מ-30 בנובמבר 2015
- ^ יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017
- ^ ראו פסק הדין
- ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־2 בדצמבר 2018
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2018
- ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־20 בינואר 2019
- ^ שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר, באתר ynet, 30 במאי 2019
- ^ הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית, 13 במאי 2020
- ^ קובי נחשוני, שני חוקי גיוס ותקציבים לישיבות: ההסכמים עם המפלגות החרדיות, באתר ynet, 14 במאי 2020
- ^ יעל פרידסון, בג"ץ דחה את בקשת המדינה - חוק הגיוס יבוטל בעוד שלושה חודשים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2020
בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־3 בנובמבר 2020 - ^
אהרן רבינוביץ, לאחר שגנץ סירב לפעול להארכת תוקף חוק הגיוס, המדינה ביקשה מבג"ץ לעשות זאת, באתר הארץ, 1 בפברואר 2021
- ^ אברהם בלוך, בג"ץ דחה את מועד פקיעת חוק הגיוס, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2021
- ^ מתן וסרמן, המדינה הגישה בקשה לדחות את מועד יישום חוק הגיוס בחצי שנה, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2021
- ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־8 ביולי 2021
- ^ ניצחון לאיווט: חוק הגיוס יאושר ללא שינויים, באתר כיכר השבת
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ דחה את ביטול חוק הגיוס שפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, באתר וואלה!, 22 בפברואר 2023
38249991בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (חוק הגיוס)