פוליטיקה של ברזיל
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ברזיל |
פורטל ברזיל |
שיטת הממשל הברזילאית היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית, נשיאותית, ייצוגית. נשיא ברזיל הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה, במערכת רב מפלגתית. הרשות המבצעת היא הממשלה, בעוד שהרשות המחוקקת היא שני בתי הקונגרס הלאומי של ברזיל. הרשות השופטת היא עצמאית ונפרדת מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת. ברזיל מחולקת ל-26 מדינות, ולמחוז פדרלי.
היסטוריה חוקתית
ברזיל הייתה תחת שלטונה של כת צבאית רודנית בין 1964 ו-1985. בניגוד למשטרים רודנים אחרים באמריקה הלטינית, שמרה הכת הצבאית על קיום הבחירות, אך ארגנה את המערכת המפלגתית לפי רצונה, כך שתכלול רק שתי מפלגות, מפלגה התומכת בממשלה הצבאית, ואחרת, ששימשה כמקור משיכה למתנגדי המשטר.
המעבר האיטי לדמוקרטיה החל בשנות ה-70. בשנת 1982 נפתחה המערכת המפלגתית, והוכרז על בחירות חופשיות וישירות למושלי המחוזות וראשי הערים. משבר כלכלי בשנות ה-80 הביא לדרישה להגביר את הדמוקרטיה ולקיים בחירות חופשיות וישירות למשרת הנשיא בשנת 1984. בשנת 1985 העבירה הכת הצבאית מרצונה את כוחה לממשלה אזרחית, לאחר בחירות לא ישירות בהן נבחר טנקרדו נווס למשרת הנשיא. נווס מת בטרם הספיק לכהן כנשיא, ונשיאה הראשון של ברזיל הדמוקרטית שלאחר הכת הצבאית היה ז'וסה סארניי, שהיה חבר המפלגה התומכת במשטר הצבאי בקונגרס בזמן הדיקטטורה הצבאית.
הבחירות הדמוקרטיות הראשונות נערכו בשנת 1989 והעלו לשלטון את הנשיא פרננדו קולור דה מלו, איש הימין החדש שניצח את לואיז אינסיו לולה דה סילבה איש השמאל בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות. לאחר עלייתו לשלטון הסתבך דה מלו בשערוריית שחיתות, הנוגעת למימון מסע הבחירות, שהביאה להתפטרותו בשנת 1992 ולהחלפתו בסגנו, איתמר פרנקו. בשנת 1994 נבחר לנשיאות שר האוצר הפופולרי במשטרו של פרנקו, פרננדו אנריקה קרדוזו, שהביס בבחירות את לולה. בתקופת כהונת קרדוזו תוקנה החוקה על מנת לאפשר לנשיא ברזיל לכהן תקופת כהונה נוספת. בשנת 1998 נבחר שוב קרדוזו. בשנת 2002 נבחר לנשיאות לולה, לאחר שריכך את עמדותיו, והעמיד לצידו סגן מן המפלגה הליברלית, הימנית והמתונה.
כיום מיוצגות בשני בתי הקונגרס הלאומי של ברזיל חמש עשרה מפלגות. בברזיל נוהגים הפוליטיקאים להחליף מפלגות, כך שהייצוג היחסי של המפלגות בבתי הקונגרס משתנה ללא הרף.
חוקותיה של ברזיל
ברזיל קיבלה שבע חוקות:
- חוקת 1824 - החוקה הברזילאית הראשונה, שנחקקה על ידי פדרו הראשון קיסר ברזיל. החוקה הגדירה את ברזיל כמונרכיה שושלתית וריכוזית. זכות ההצבעה ניתנה רק לבעלי הרכוש.
- חוקת 1891 - הרפובליקה הוכרזה בברזיל ב-1889, אך החוקה התקבלה רק בשנת 1891. החוקה יצרה ברזיל פדרלית, דמוקרטית בהשפעת החוקה של ארצות הברית. נשים ואנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב לא הורשו להצביע.
- חוקת 1934 - בשנת 1930 עלה לשלטון הנשיא ז'טוליו ורגאס. ורגאס השעה את חוקת 1891, וכך נותרה המדינה ללא חוקה עד לשנת 1934. המהפכה החוקתית הייתה מרידת תושבי סאו פאולו בדרישה להשיב את החוקה. ורגאס דיכא את המרידה, אך הבין כי ישנו צורך בחוקה. החוקה הייתה חוקה מתקדמת, וכללה זכות בחירה לנשים. על פי החוקה נבחר ורגאס לנשיא על ידי האספה החוקתית לתקופה של ארבע שנים, שהחלה בשנת 1933.
- חוקת 1937 - משטרו של ורגאס סבל מאי יציבות, וממרידות מן הימין ומן השמאל. בשנת 1935 דיכא ורגאס מרידה קומוניסטית. על פי החוקה של 1934 היה עליו לפנות את מקומו בינואר 1938. ורגאס החליט לחקוק חוקה חדשה, שהייתה בעלת אופי קורפורטיסטי, שאיפשרה את המשך כהונתו. המדינה שיצרה החוקה כונתה "המדינה החדשה".
- חוקת 1946 - לאחר הדחתו של ורגאס בהפיכה צבאית, התקבלה חוקה חדשה ודמוקרטית. ברזיל בתקופה שבין 1945 להפיכה הצבאית בשנת 1964 מכונה "הרפובליקה השנייה".
- חוקת 1967 - הפיכת הקצינים בשנת 1964 שהדיחה את הנשיא ז'ואו גולאר והעלתה לשלטון כת צבאית, הביאה לחקיקת "חוקים חוקתיים" חוקים שמעל לחוקה. בשנת 1967 אוחדו חוקים אלו לחוקה, שהייתה לא דמוקרטית ביסודה.
- חוקת 1988 - המעבר למשטר דמוקרטי הגיע לשיאו עם חקיקת החוקה. החוקה היא דמוקרטית, וניסוחה רחב יותר מחוקות מדינות אחרות, ומתייחס לנושאים פרטניים יותר, כמיסוי ורווחה.
הרשות המבצעת
חוקת 1988 מעניקה סמכויות רחבות לממשלה הפדרלית, שבראשה עומד נשיא הנבחר לתקופה של ארבע שנים, וזכותו לשוב ולהיבחר לתקופה נוספת. הנשיא ממנה את הממשלה. ב-1 בינואר 2003 נכנסו לתפקידם הנשיא לואיז אינאסיו לולה דה סילבה וסגנו ז'וסה אלנסר גומז דה סילבה.
ניסיון במסגרת משאל עם שנערך ב-1993 להביא להחלפת המשטר הנשיאותי במשטר פרלמנטרי לא עלה יפה.
הרשות המחוקקת
ברזיל מחולקת ל-27 מחוזות אשר בכל אחד מתקיימת שיטת בחירות יחסית.
הקונגרס הלאומי של ברזיל מורכב משני בתים:
הבית העליון - הסנאט הפדרלי של ברזיל (Senado Federal) הכולל 81 מושבים, שלושה מושבים לכל מדינה בברזיל, ושלושה מושבים לנציגי המחוז הפדרלי של ברזיל, הנבחר לתקופת כהונה בת שמונה שנים, כאשר שליש מן הנציגים נבחר לאחר ארבע שנים, ושני שלישים לאחר ארבע שנים נוספות.
הבית התחתון - בית הנבחרים של ברזיל (Câmara dos Deputados) הכולל 513 מושבים, הנבחרים על פי גודל האוכלוסייה במדינות השונות, לתקופה בת ארבע שנים. לכל מדינה ייצוג בבית הנבחרים על פי גודל אוכלוסייתה, כאשר ישנו מספר מינימום של 7 נציגים לכל מדינה ומספר מקסימום של 80 נציגים.
שיטת ייצוג זו נותנת ייצוג לא פרופורציונלי לנציגי המדינות הקטנות, כאשר הדבר בולט במיוחד בסנאט. על פי חישוב שערך חוקר מדע המדינה האמריקני רוברט דאהל, בסוף שנות ה-80, קול ממוצע במדינת רוריימה בבחירות לסנאט שווה ל-276 קולות במדינת סאו פאולו.
מפלגות ובחירות
זכות הבחירה ניתנת לכל אזרח. בין גיל 16 לגיל 18 ולאחר גיל 70 ההצבעה היא זכות, ובין הגילאים 18 ו-70 (פרט לנכים ולמי שאינו יודע קרוא וכתוב) ההצבעה היא חובה.
בעלי תפקידים הנבחרים בבחירות ישירות, הנשיא, מושלי המדינות וראשי הערים נבחרים בבחירות בנות שני סיבובים. אם אף מועמד אינו זוכה לרוב, שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות בסיבוב הראשון מתמודדים בשנית. הנציגים לסנאט וראשי ערים בהן פחות מ-400,000 תושבים נבחרים בבחירות בנות סיבוב אחד בהן זוכה המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר. הנציגים לבית הנבחרים ולמועצות הערים נבחרים בבחירות יחסיות על פי מפתח מפלגתי.
מדינות ורשויות מקומיות
ברזיל מחולקת למספר תת-יחידות בעלות אוטונומיה בתחומים מסוימים, למדינות ולרשויות מקומיות.
המדינות
ערך מורחב – מדינות ברזיל
מדינות ברזיל הן יחידות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי הכוללות רשויות ממשל משלהן, ואוטונומיה כלכלית יחסית. למדינות מערכת של סמלים ודגלים בדומה למערכת של הפדרציה, ברזיל. על אף האוטונומיה הניתנת לכל מדינה, שיטת הממשל במדינות זהה לזו של הפדרציה, כפי שקובעת החוקה. על פי החוקה למדינות מערכת מיסוי משלהן, והבחירות במדינות נערכות אחת לארבע שנים,
ראש הרשות המבצעת במדינות הוא המושל (Governador), ו"שרי" ממשלתו הם ה"מזכירים" (Secretários). לכל מדינה "מועצה מחוקקת", ובית משפט משלה. המושלים וחברי המועצות נבחרים, אך השופטים ממונים על ידי המושל. החוקה של 1988 מעניקה למדינות את מידת האוטונומיה הרבה ביותר בברזיל מאז ימי "הרפובליקה הראשונה" (1891–1930). כתוצאה מכך רב כוחם של מושלי המדינות, ולרוב המועמדים לנשיאות הם מושלי מדינות.
כל אחד מ-27 המושלים חייב להשיג יותר מחצי מהקולות, בסיבוב ראשון או בסיבוב שני. בניגוד לרמה הפדרלית, המועצה המחוקקת כוללת בית אחד, אך חבריה נבחרים באופן דומה. בחירות ברמת המדינה מתרחשות בה בעת עם הבחירות לנשיאות ברזיל ולקונגרס. ב-2002 נבחרו למשרת המושל מועמדים משמונה מפלגות שונות, ונציגי 28 מפלגות מיוצגות במועצות המחוקקות של המדינות.
רשויות מקומיות
ברזיל מבחינה בין "ערים" ו"עיירות". ל"ערים" יש בית משפט משלהן, ואילו עיירות אינן זוכות לכך.
הרשות המקומית היא שטח הכולל מרחב עירוני אחד, על שמו קרויה הרשות, ומרחבי משנה, "מחוזות", הכוללים אזורים כפריים או אזורים עירוניים קטנים יותר. מושב הרשות הוא באזור העירוני המאוכלס ביותר. כאשר מחוז גדל, ניתן לפצל אותו מן הרשות אליה הוא שייך.
הרשות המקומית היא אוטונומית באופן יחסי. יש לה "חוקה" משלה המכונה "חוק אורגני", המאפשרת לה לגבות מיסים וארנונות, לקיים כוח משטרה משלה, להעביר חוקי עזר בכל עניין שאינו סותר את חוק המדינה וחוק הפדרציה, ולקבוע סמלים משלה כדגל, המנון או סמל. לא כל הרשויות המקומיות מממשות את מלוא האפשרויות הניתנות להן בחוק, רק למספר מועט של רשויות יש כוח שיטור עירוני משלהן, חלקן אינן עוסקות בגביית מיסים, ולחלקן אין דגל, על אף שלכולן יש סמל.
ראש הרשות העירונית הוא "הנציב" (prefeito) הנבחר, ולכל רשות מקומית בית נבחרים משלה. ברשויות להן יותר מ-200,000 תושבים, הנציב חייב להיבחר על ידי יותר מ-50% מן הקולות הכשרים.
הרשויות נבדלות זו מזו בשטחן ובאוכלוסייתן. הרשות המקומית של העיר אלטמירה במדינת פארה היא גדולה יותר מרוב מדינות העולם. לעשרות רשויות מקומיות בברזיל אוכלוסייה של יותר ממיליון נפשות.
המחוז הפדרלי
- ערך מורחב – המחוז הפדרלי של ברזיל
המחוז הפדרלי של ברזיל הוא יחידה אוטונומית שאינה מדינה או רשות מקומית. במבנהו קרוב המחוז לרשות מקומית, והוא כולל את מושב המחוז בעיר ברזיליה, ומספר מחוזות משנה עירוניים קרובים, בהן שולט מושל המחוז.
הרשות השופטת
החוק הברזילאי לקוח מן המשפט האזרחי הפורטוגזי ומבוסס על חקיקה, ולאחרונה על תקדים. חוקת ברזיל קובעת כי מערכת המשפט מחולקת בין מערכת המשפט של המדינות, והמערכת הפדרלית, כאשר לכל מערכת סמכות עניינית שונה. בית המשפט העליון עוסק בערעורים, וכן בפרשנות החוקה.
המערכת המשפטית במדינות
הארץ מחולקת למחוזות שיפוטיים, הכוללים רשות מקומית אחת או יותר. בכל מחוז בית משפט אחד או יותר מן הערכאה הראשונה. ישנם בתי משפט מיוחדים הדנים בעניין משפחה, או בפשיטת רגל. על קביעתם של בתי משפט אלו ניתן לערער לבתי משפט מן הערכאה השנייה. בדרך כלל יושב בדין שופט אחד. המשפט משתמש במושבעים רק במקרים של עבירות פליליות הכוללות פגיעה בגופו של אדם.
בכל מדינות ברזיל קיים בית משפט של ערעור, הקרוי "טריבונל הצדק", המשמש כערכאה עליונה. בבית משפט זה יושבים בדין שלושה שופטים בכל דיון.
המערכת המשפטית הפדרלית
ברזיל מחולקת לחמישה אזורים, הכוללים מדינה אחת או יותר. כל אזור כולל מחוזות שיפוט, היכולים לחפוף את מחוזות השיפוט של בתי המשפט של המדינות.
במחוזות השיפוט ישנם בתי משפט פדרליים של הערכאה הראשונה, וטריבונל פדרלי המשמש כערכאת ערעור. ישנה מערכת פדרלית נפרדת של בתי דין לעבודה.
בית המשפט העליון
ישנם שני בתי משפט עליונים מלפניהם יוצאים פסקי דין חלוטים בתביעות אזרחיות ופליליות. בית המשפט העליון לצדק, ובית המשפט העליון הפדרלי.
בית המשפט העליון לצדק מוסמך להפוך פסיקה של בית משפט מן הערכאה השנייה המנוגד לחוק פדרלי, או לפסיקת בית משפט אחר מן הערכאה השנייה הנוגעת לאותו חוק פדרלי. ישנם בתי משפט מקבילים העוסקים בדיני עבודה, דיני הבחירות והמשפט הצבאי.
בית המשפט העליון הפדרלי מעניק סעד במקרים בהם פסיקתה של הערכאה השנייה נוגדת את החוקה, וכן סעד מסוג הביאס קורפוס. בסמכותו לבחון את פסיקתו של בית המשפט העליון לצדק.
בתי משפט אלו אינם בוחנים ראיות אלא בוחנים את התאמת פסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר לחוקים הפדרליים ולחוקה, וזאת פרט למקרה בו מתבקש סעד הבאס קורפוס.
קישורים חיצוניים
32652272פוליטיקה של ברזיל