חוה מרדכוביץ
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
חוה מרדכוביץ (בצ'כית: Hava Mordohovich; 5 בפברואר 1935, צ'כוסלובקיה – 3 בינואר 2014, ב' בשבט תשע"ד, ישראל) הייתה גרפיקאית וטיפוגרפית ישראלית שהתמחתה בעיצוב, דפוס והוצאה לאור של ספרי אמנות ואדריכלות.
קורות חיים
חוה נולדה בשם אמה ווייס (Emma Weiss) בניטרה, צ'כוסלובקיה להוריה, פירושקה ואיגנץ, בני המעמד הבינוני שעסקו במסחר זעיר. משפחתה התגוררה בכפר שופורנה (Šoporňa). שואת יהדות אירופה לא פסחה על המשפחה, בשנות המלחמה היא הוברחה להונגריה וב-1944 הוחזרה על ידי אימה לסלובקיה. אחיה הבכור אריך ווייס נספה באושוויץ. בשנת 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בגיל 10 החלה לראשונה ללמוד בבית ספר. ב-1947 נולדה אחותה הצעירה ורה.
בשנת 1949, בהיותה בת 14, עלתה המשפחה לארץ. לזמן קצר שהתה בקבוץ שדה אליהו ומשם התיישבה בנהריה. עם העלייה לארץ ניתן לה השם העברי חוה, ולאחותה ורה השם רותי. אביה איגנץ עבד בבניין כטפסן ובבית החרושת ישאסבסט, אימה פירושקה בניקיון בקופת חולים. ב-1954 סיימה את בית הספר התיכון בנהריה (מחזור א) ואת בחינות הבגרות והתגייסה לצה"ל. היא שרתה כנהגת, בין הראשונות בצבא.
בשנת 1955 למדה בטכניון לימודי ערב ובשנים 1956–1957 גרפיקה שימושית בבצלאל החדש לאמנות ולאומנות. בשנים 1958–1960 היא המשיכה את לימודיה בלונדון, בבית הספר המרכזי ללימודי אמנות ואומנות (אנ'), וסיימה את לימודיה שם עם תעודה בהוצאה לאור ועיצוב ספרים. ב-1960–1961 למדה גרפיקה ודפוס באקדמיה לאמנויות יפות בווינה.
בשנת 1960 נישאה לחבר נעוריה דניאל מרדכוביץ שלמד אז וטרינריה בווינה. בשנים 1961–1963 עבדה בציריך במשרדו של האמן המעצב מקס ביל (אנ').[1] ב-1964 בני הזוג התגוררו בהולנד וב-1965 שבו לישראל והתיישבו בירושלים. היא הקימה סטודיו לגרפיקה. שלושת ילדיהם נולדו בארץ: תמר (1965), ערן (1967), רחל (1974).
ב-1969 הצטרפה לצוות התכנון של תוכנית אב לעיר העתיקה בירושלים שבראשו עמד האדריכל אריה שרון, בוגר הבאוהאוס. זאת לאחר שנודע לו כי עבדה עם מקס ביל. היא עבדה עמו שנה כמעצבת. כשהחלט לפרסם את כל החומר שנאסף, היא התבקשה להנחות צוות מצומצם בהכנה של ספר. באותו זמן היא עצבה מספר ספרים שעוסקים בעיר העתיקה, בהם ישיבת פורת יוסף אותה תכנן האדריכל משה ספדיה, ושווקים ורחובות מסחר. העבודה התפרסמה בספר Planning Jerusalem, אותו עצבה והספר זכה בפרס מוזיאון ישראל לעיצוב בשנת 1973.[2]
בשנת 1970 עברה משפחת מרדכוביץ להתגורר ברובע היהודי המשתקם, והייתה בין המשפחות הראשונות שהתיישבו מחדש בכיכר בתי מחסה, לאחר שחרור העיר העתיקה. היא הייתה פעילה בוועד התושבים. בשנים אלו היא הייתה מעצבת עצמאית, בעלת סטודיו לגרפיקה שהתמחה באדריכלות והיסטוריה של ארץ ישראל, אמנות ושילוט.
בשנת 1977 המשפחה עברה לחיפה והסטודיו המשיך להתפתח. היא עסקה בהוראה במחלקה לעיצוב גרפי, במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. היא העסיקה במהלך השנים בסטודיו סטודנטים שסיימו לימודיהם, הראשונה בהם הייתה המעצבת פרופ' טרי שרויאר[3][4] שהייתה לשותפתה במשך עשור, האחרון שבהם – הגרפיקאי כפיר מלכא.
ב-3 בינואר 2014, בגיל 78, נפטרה בחיפה.
בשנת 2020 הפקידו יורשיה של מרדכוביץ את הארכיון שלה במרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארנסון, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בנובמבר 2021 נערך אירוע הוקרה בטכניון לרגל קליטת עזבונה של מרדכוביץ במרכז לחקר המורשת הבנויה.[5]
הוראה
בשנים 1977–1995, חוה עסקה בהוראה במחלקה לעיצוב גרפי, מכללת נרי בלומפילד – ויצו חיפה. היא לימדה את מקצועות הטיפוגרפיה. הייתה ממייסדי המחלקה כאשר הצטרפה לסגל המרצים בסוף שנות השבעים, מעט לאחר הקמתה, ולימדה בה עד תחילת שנות האלפיים. חוה העמידה דורות רבים של מעצבים וטיפוגרפים ועם חלקם שמרה על קשרים אישיים ומקצועיים למשך כל שנות פעילותה.
פרסים
- 1973 - מדליית כסף בתחרות הבינלאומית הדו-שנתית מטעם מוזיאון ישראל לספר האמנותי Planning Jerusalem - The old city and its environs
- 1997 - פרס זהב בתחרות הספר הישראלי הנאה מטעם המכון לקידום האריזה והעיצוב, על עיצוב והפקת הספר הבתים נדמו להיכלות בהוצאת משרד הביטחון.
- 2002 - מקום שני – עיצוב הכסף, בתחרות חתך הזהב מטעם משרד המדע, התרבות והספורט ואגודת המעצבים הגרפיים בישראל על עיצוב הספר פנורמה ישראלית בהוצאת משרד הביטחון.
- 2011 - פרס העיצוב מטעם משרד התרבות – "על עשייה רגישה ואיכותית בתחום עיצוב ספרי האמנות והאדריכלות בארץ, במקביל לעשייתה רבת השנים שהעמידה תלמידים רבים. ספריה עשויים בקפידה מקצועית רבה, מתוך התייחסות אישית לכל הנושאים בהם עסקה".[6]
פרויקטי עיצוב
עיצוב גרפי - שילוט
- 1994 - עיצוב מסוקה הפרטי של גיטה שרובר, דאלאס, טקסס.
- 1995 - תכנון וביצוע שילוט הכוונה במתחם הר הזיכרון / יד ושם ירושלים.
- 1980–1983 - תכנון שילוט עבור קק"ל: פארק קנדה, לטרון.
- 1985–1993 - תכנון שילוט עבור רשות הגנים הלאומיים.
- 1987–1995 - שילוט עבור קרן גבריאל שרובר: טיילת שרובר בירושלים, בית גבריאל בכנרת.
- 2008-1995 - תכנון שילוט עבור הטכניון: שילוט תורמים, שילוט בניינים ושילוט שמות נופלים.
- 2002 - שילוט מרכז מורשת בגין.
- עיצבה את הכיתוב על גבי המצבה של ראש הממשלה יצחק רבין ושל רעייתו לאה רבין, שתכנן האדריכל משה ספדיה.
עיצוב סדרות פרסומים
- 1992–1998 - פרסומי סמינר ירושלים בארכיטקטורה (The Jerusalem Seminar in Architecture).
- 1993–2001 - חוברות פרסי סטודנטים – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה.
- 2005-1997 - עיצוב ספרים בסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה (עורכת הסדרה: ימימה רוזנטל). הוצאת ארכיון המדינה.
- 2007-1985 - אדריכל משה ספדיה – פרסומי פרויקטים בישראל וברחבי העולם.
- 2008-1988 - עיצוב והפקת קטלוגים לתערוכות במוזיאון הפתוח תפן, במוזיאון הפתוח עומר ובמוזיאון הפתוח לצילום בתל חי ובהם: יעקב שטיינהרדט (1988), אילן אברבוך (1997), "פיסול ישראלי" (1998), נפתלי בזם (2000), אברהם אופק (2001), יעקב דורצ'ין (2003), משה רוזנטליס (2004), עפר ללוש (2005), הרמן שטרוק (2007), אלפונס הימלרייך (2005).
עיצוב ספרים וקטלוגים
- 1970 מרכז לשעות הפנאי ואודיטוריום רב תכליתי, חיפה
- 1970 Old City of Jerusalem and its Enviros, Outline Townplanning Scheme
- ירושלים העיר העתיקה - שווקים ורחובות מסחר / צוות תכנון העיר העתיקה וסביבתה: אריה שרון, דוד אנטול ברוצקוס, אלדר שרון
- 1972 Planning Jerusalem: the old city and its environs / Planning team of the outline Townplanning Scheme: Arieh Sharon, David Anatol Brutzkus, Eldar Sharon
- 1986 אלכסנדר ברוולד - הארכיטקט והאמן : 1930-1877 / ליליאן ריכטר
- 1986 The Harvard Jerusalem Studio :Urban design for the Holy City / assistant editors: Rudy Barton, Uri Shetrit
- 1986 חפצים נבחרים מאוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט / רחל חכלילי ויעקב משורר
- 1986 ארצות הגליל / אבשלום שמואלי, ארנון סופר, נורית קליאוט (עורכים)
- 1987 אמנות יהודית בגולן
- 1988 Armenische Kunst: Die faszinierende Sammlung des armenischen Patriarchats in Jerusalem / Narkiss Bezalel
- 1988 גלוסקמות יהודיות מעוטרות בשלהי תקופת בית שני / רחל חכלילי
- 1990 The Pictorial history of the Holocaust / Yitzhak Arad (ed.)
- 1990 דני קרוון / פייר רסטני
- 1993 מיכאל גרוס / מרדכי עומר
- 1993 בניין בית המשפט העליון, ירושלים / יוסף שרון, רם כרמי, עדה כרמי-מלמד
- 1994 פיסול ישראלי בתפן: העשור האחרון
- 1996 הבתים נדמו להיכלות: סיפורה של נווה צדק / יהודית קופר-וייל
- 1996 שמואל שלזינגר: ציורים / שמואל שלזינגר, אני גולדנברג
- 1997 פיסול ורישום / אורבוך אילן
- 1997 אקוורלים ובנייני אבן בירושלים / דוד אנטול ברוצקוס
- 1997 קו האופק - חיפה: כרמל בים יבוא / דובי טל ומוני הרמתי
- 1997 מבנים ותנועה, סנטיאגו קלטראווה / רבקה השמשוני ואלכסנדר צוניס
- 1998 לאונרדו דה וינצ'י מדען ומהנדס / צבי דורי ורבקה השמשוני
- 1998 תקומה - 50 השנים הראשונות / אביעד קליינברג
- 1998 בין יעקב לישראל: זהות ומולדת ביצירתו של יעקב שטיינהרט / גבריאל מענית ורותי אופק
- 1998 משה ספדיה, אדריכלות מוזיאונים 1971–1998 / משה ספדיה ודפנה רז
- 1999 Al Mansfeld – An architect in Israel / Anna Teut (ed.)
- 1999 חירייה במוזיאון : הצעות אמנים ואדריכלים לשיקום האתר / מרטין וייל
- 1999 מולדת הרימון : ארץ ישראל בציורי שמואל בונה ובשירת יעקב אורלנד / רותי אופק
- 1999 סשה אוקון - ציור / אלכסנדר (סאשה) אוקון ורותי אופק
- 1999 נועם בן-יעקב - פיסול ופיסול גוף / נועם בן-יעקב, רותי אופק, דניס סיס
- 2000 עכו – אתרים מימי הטורקים / ברנהרד דיכטר, אלכס כרמל ולמן באומוול
- 2000 הארץ שלנו : צילומים / אלכס ליבק
- 2000 מראה מקום : מאה שנות צילום בארץ ישראל / ויויאן סילבר-ברודי
- 2000 שלמה זלינגר - פסלים באוסף המוזיאון הפתוח / שלמה זלינגר ורותי אופק
- 2000 נפתלי בזם - סולם חבלים : 1996-1999 / נפתלי בזם ורותי אופק
- 2001 דוד גבריאלי - פרופיל אנושי / דוד גבריאלי ורותי אופק
- 2001 אברהם אופק - מקיר לקיר / אברהם אופק ורותי אופק
- 2001 Baha'i shrine and gardens on Mount Carmel, Haifa, Israel : a visual journey / Moshe Zur Zurich, Ruhi Vargha and Eliza Rasiwala
- 2002 פנורמה ישראלית / אביעד קליינברג
- 2002 גבולות הפיסול : פיסול ישראלי בין אמנות, מדע ותעשייה / חיים נ. פינקלשטיין, חיים מאור ורותי אופק
- 2003 Santiago Calatrava – The Artworks / Michael Levin
- 2003 יעקב דורצ'ין - הרישומים: יצירה בדו-ממד / יעקב דורצ'ין ורותי אופק
- 2003 יעקב חפץ - רישומי מחשבות: יצירה בדו-ממד / יעקב חפץ ורותי אופק
- 2003 אנגוסים / צבי לחמן
- 2003 זיכרונות ויזואליים : ישראל הדני - פיסול / ישראל הדני ורותי אופק
- 2003 Israel 360 / Mordechai Naor (Photos Dana Friedlander)
- 2003 שרי אנסקי, אוכל (צילומים אלכס ליבק)
- 2004 בניין משרד החוץ בירושלים
- 2004 אין כבר דרך חזרה : שירים וסיפורים על ישראל אחרת / יורם טהרלב
- 2004 יהודית ילין-גינת : עבודות נבחרות בין השנים 1943–2003 / יהודית ילין-גינת, גדעון אפרת, אילן ויזגן
- 2004 חיבורים : אורנה בן-עמי - פיסול בברזל / אורנה בן-עמי
- 2004 חיבורים : יובל פלד - ציור / יובל פלד
- 2004 חדוות הצבע / משה רוזנטליס ורותי אופק
- 2005 נפתלי בזם / גדעון עפרת
- 2005 רטרוספקטיבה / דוד רזניק
- 2006 חיפה עכשיו / צבי רוגר ויוסי בן ארצי
- 2007 שירת האגם הגווע / פטר מירום וידידיה פלס
- 2007 חפצים חיים / עמי ואלך
- 2007 הרמן שטרוק, 1944-1876 : אמן ההדפס / חיים אהרון בן דוד
קישורים חיצוניים
- חוה מרדכוביץ, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2021
- יובל סער, הלכה לעולמה המעצבת חוה מורדכוביץ, באתר הארץ, 4 בינואר 2014
- יובל סער, הזוכים בפרס העיצוב של משרד התרבות לשנת 2011, 24 בספטמבר 2011. פורטפוליו
הערות שוליים
- ^ מקס ביל למד בבאוהאוס בדסאו, בין מוריו היו אצל ואסילי קנדינסקי ופול קליי. הוא זכור בעיקר בזכות הכרונוסקופים שלו (שעוני יד) המיוצרים על ידי חברת ג'ונגאנס בגרמניה. עבודותיו נמצאות, בין היתר, באוספים של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, במכון לאמנות בשיקגו ובגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.
- ^ Kaufman S. Preserving and beautifying the Old City. TARBUT 27, FALL 1973. Pp. 16-17
- ^ שרויאר טרי, באתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל
- ^ יובל סער, הפרופסורית הראשונה לעיצוב גרפי בישראל, באתר הארץ, 10 באפריל 2012
- ^ חוה מרדכוביץ, גרפיקאית – אירוע הוקרה לרגל קליטת עזבונה במרכז לחקר המורשת הבנויה, באתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, 15 בנובמבר 2021
- ^ הזוכים בפרס העיצוב של משרד התרבות לשנת 2011 / יובל סער. 24 בספטמבר 2011. פורטפוליו
34184789חוה מרדכוביץ