חגי לובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי לובר
לידה 11 בפברואר 1969 (גיל: 55)
בני ברק
סוגה מועדפת תיאטרון יהודי
תקופת הפעילות מ-2000
עיסוק מייסד ומנהל אמנותי של תיאטרון ובית הספר למשחק "אספקלריא"
http://www.aspaklaria.org

חַגַּי דָּוִד לוֹבֶּר (נולד בכ"ג בשבט תשכ"ט, 11 בפברואר 1969) הוא שחקן, מחזאי, במאי תיאטרון, מורה למשחק, מייסד ומנהל אמנותי של תיאטרון ובית הספר למשחק "אספקלריא".

ביוגרפיה

נולד וגדל בבני ברק. אביו היה פקיד סעד לסדרי דין (מפקח על עובדים סוציאליים העוסקים בדיני משפחה) ואימו הייתה מורה בבית ספר היסודי "מקור חיים" בפרדס כץ.

למד בישיבה התיכונית שעלבים. בין השנים 19861996 למד בישיבת מרכז הרב. במהלך לימודו בישיבה שירת בצה"ל (ויצא לקורס מ"כים) בחיל התותחנים במסגרת הסדר מרכז.

בין השנים 19921994 למד הוראה במכללת "מרחבים" (שלוחה ירושלמית של מכללת אורות ישראל); והוסמך לרבנות. בין השנים 1992–1996 ריכז את ההדרכה במדרשה ליהדות בעפרה, והדריך בסמינרים שהעבירה תנועת "אל עמי".

בשנת 1995 למד וסיים קורס מורי דרך לירושלים במדרשת ראשית ירושלים. בין השנים 19971998 היה ראש מחלקת הדרכה בבני עקיבא.

בין השנים 1998‏-2000 למד משחק במעלה, בין השאר אצל שולי רנד. ללימודי המשחק ב"מעלה" הלך על מנת לשפר את עמידתו בהרצאות ובהעברת השיעורים, אך לבסוף עזב את תחום ההוראה והתרכז במשחק.

ב-1999 עסק בלימוד ומחקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב.

בשנת 2000 שימש כר"מ במכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי והגיש תוכנית בערוץ 7. ב-2002 שימש כר"מ במכינה קדם צבאית "מכלול" ביישוב מעלה לבונה וכר"מ באולפנת עפרה.

באוקטובר 2022 התחיל לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן. בסוף מרץ 2023 הודיע כי החליט לעזוב את הלימודים בעקבות השביתה באוניברסיטאות שבה השתתפה בר-אילן על רקע הרפורמה במערכת המשפט ופיטורי השר גלנט[1].

בשנת 2024 הוציא לובר את הספר "בין שני חדרי הלב - יומן מלחמה וחלום" בהוצאת דברי שיר[2][3].

משחק

אספקלריא

ב-1999 הקים את תיאטרון "אספקלריא", אותו הוא מנהל מאז הקמתו.

בנוסף לובר כותב, מביים ומעביר סדנאות בנושאי שפת הגוף ותקשורת לא מילולית, וקורסים בנושאי עמידה מול קהל ורטוריקה.

החל משנת 2000 שיחק בהצגות רבות בתיאטרון אספקלריא, בחלקם בתפקיד ראשי, וגם כתב וביים.

קולנוע חרדי

לובר שיחק במספר סרטי DVD של חברת ניצוצות של קדושה לציבור הדתי לאומי והחרדי: תפקידי משנה בסרטים "משפט צדק", "מי בראש" ו"אוצר המשלים", ותפקיד ראשי בסרטים "הפרטיזן המסתורי", "הקמצן שהפך לקבצן" ו"אויש ומויש".

ב-2005, סביב אירועי ההתנתקות, הוציא לובר את הסרט "הפצמ"ר האחרון", שבו הוא מגלם את תפקידו של אורן, מג"ד שנשלח לרצועת עזה עם נטייה לאיפוק מול השיגור השוטף של פצצות מרגמה שכוּונו אל עבר גוש קטיף, שיחסו עוין את ציבור המתנחלים שבה, ועם העלילה דעותיו משתנות וכן יחסו למתנחלים[4]. בסרט שיחק גם בנו, יהונתן.

חלק מהצגות תיאטרון אספקלריא עובדו לסרטים:

  • "הקמצן שהפך לקבצן"[5], "אויש ומויש" ו"אויש ומויש וסוד התפילה" בהפקת "ניצוצות של קדושה"
  • "שמיטה בסכנה" בהפקת אספקלריא הפקות
  • בשנת 2017 הפיק התיאטרון יחד עם אולפני אתרוג את הסרט "עוז והדר" - דרמה היסטורית על הרב שלמה גורן והרבנית צפייה גורן.

חיים אישיים

נשוי לתחיה, בתו של הרב שמואל יניב, ואב לתשעה. מתגורר בבית אל. גיסו הוא הרב יאיר גזבר, ראש ישיבת ירושלים לצעירים.

בנו אלישע יהונתן, תושב יצהר, נפל בקרב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.[6]

בתו, רננה (רני), היא סטונדטית במכללת תל חי ושחקנית ומציגה בתיאטרון אסקפלריא[7].

שני אחיינים של אשתו, הלל-מנחם ויגל-יעקב יניב, נרצחו על ידי מחבל פלסטיני בפיגוע הירי בחווארה בפברואר 2023[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגי לובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39547433חגי לובר