חבל ארץ

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו. הענף הגאוגרפי העוסק בחקר חבלי-ארץ נקרא "גאוגרפיה חבלית".

סוגי אזורים

אזור טבעי - אזור המוגדר על ידי:

צורות-נוף טבעיות - נהר, עמק, הר (דוגמה: עמק חרוד)
אקלים (הנגב)
צמחייה (מדבר יהודה, הרי ירושלים)
סוג קרקע (רמת הגולן)

מדינת ישראל משתמשת בשם 'אזור טבעי' ככינוי עבור השטח הקטן ביותר המוגדר על ידה בחלוקה ארצית-ראשית (להבדיל מאזור שברשות מועצה אזורית). אזור זה מוגדר על ידי שילוב של תכונות טבעיות, חברתיות וכלכליות.

אזור חברתי - כינוי תרבותי המתייחס לקיבוץ אוכלוסין (דוגמאות - גוש דן, הקריות, גב ההר), או לקבוצת יישובים (בקעת אונו, חבל לכיש, גוש עציון).
אזור מדיני - אזור המוגדר על ידי גבולות מדיניים (אצבע הגליל), או קווי שביתת נשק (פרוזדור ירושלים, יהודה ושומרון, מזרח ירושלים). ישנם גם כינויים למקומות עקב קרבות שהתחוללו בהם (כיס פלוג'ה, ארץ המרדפים), או משום אכלוסם ביישובי-ה'אחר' החברתי (המשולש).
אזור מינהלי - כינוי ליחידת-שטח המוגדרת על ידי המדינה לצרכיה. לעיתים היא נקראת מחוז או נפה, או שהיא נקראת פשוט "אזור".
אזור היסטורי - כינוי לשטח בעל ייחוד עצמי השואב את ערכו מהעבר. הוא יכול להיות מדינה לשעבר (גליציה), אזור-מינהלי לשעבר (פרובאנס), שטח-התיישבות לשעבר (גוש קטיף) וכדומה. יש שאזור היסטורי עדיין נושא כיום תכונות חברתיות או כלכליות ייחודיות. כן קורה גם ששם היסטורי ניתן לאזור טבעי (השרון, יהודה) או אפילו למדינה (צרפת, ספרד).

ישנם אזורים שמשלבים בין מרכיבים אלו. אזור כלכלי משלב את תכונותיו הטבעיות של מקום מסוים עם התנאים החברתיים או הפוליטיים המשפיעים על מידת ניצולן. כדוגמאות לאזורים כלכליים נמנים אזורי משאבי טבע ואזורי תיירות. אזורים דתיים מושפעים מתכונות חברתיות ויוצרים מציאויות פוליטיות (דוגמה היא מדינת האפיפיור), צבאיות (ממלכת ירושלים) או חברתיות ("חגורת התנ"ך" בדרום ארצות הברית).