יוזף דיטריך
 | |
| יוזף דיטריך | |
| לידה |
28 במאי 1892 הוואנגן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1966 (בגיל 73) לודוויגסבורג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1911 – 8 במאי 1945 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אוברסט-גרופנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה מפקד קורפוס הפאנצר אס אס הראשון מפקד ארמיית הפאנצר החמישית מפקד ארמיית הפאנצר השישית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
יוזף "זפ" דיטריך (בגרמנית: Josef "Sepp" Dietrich; 28 במאי 1892 – 22 באפריל 1966), קצין בכיר בוואפן אס אס בדרגת אוברסט-גרופנפיהרר אשר פיקד בין היתר על דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, ועל ארמיית הפאנצר השישית במהלך קרב הארדנים.
לאחר המלחמה נשפט כפושע מלחמה ונידון למאסר עולם.
ביוגרפיה
לפני מלחמת העולם השנייה
יוזף דיטריך נולד בהוואנגן שבבוואריה למשפחה קתולית, הוא היה הבכור מבין שישה ילדים, ואביו עבד כמחסנאי בבית חרושת לגבינות. בגלל קשיים כלכלים של המשפחה דיטריך נאלץ לצאת לעבודה בגיל צעיר. דיטריך עבד כקצב עד שנת 1911. באותה שנה התגייס לצבא הבווארי. במלחמת העולם הראשונה שירת כסמל ונפצע פעמיים. ב-1917 היה מהחיילים הראשונים ששירתו בכוחות השריון הגרמנים שאך זה הוקמו.
לאחר המלחמה הצטרף דיטריך לזמן קצר לפרייקור, במסגרתם נלחם, במאי 1919, נגד הרפובליקה הסובייטית הבווארית. הוא נדד מעבודה לעבודה, במאי 1928 הצטרף למפלגה הנאצית ונמנה עם ראשוני המתגייסים לאס אס. הוא הקים בתוך זמן קצר במינכן את יחידת האס אס הראשונה וכבר בנובמבר 1929 זכה לדרגת שטנדרטנפיהרר. בשנת 1930 נבחר דיטריך לרייכסטאג כנציג המפלגה.
בדצמבר 1931 הועלה לדרגת גרופנפיהרר וכל יחידות האס אס במרחב צפון גרמניה הועמדו תחת פיקודו. במרץ 1933 מונה ל"מלווה אישי" של היטלר וכן עמד בראש יחידת המשמר של ברלין (SS-Wachbataillon Berlin).
בשנת 1934 נמנה דיטריך עם הפעילים הבולטים בליל הסכינים הארוכות, שבו טיהר היטלר את ארגון האס אה (SA). המתקפה על האס אה בוצעה על ידי הארגון המתחרה, האס אס; דיטריך, כקצין בכיר בארגון, נטל חלק פעיל באירועים, והיה אחראי למעצרם והוצאתם להורג של מספר קציני אס אה בכירים במינכן, ביניהם אחד מחבריו הקרובים (מפקד משטרת מינכן). כאות הוקרה לנאמנותו של דיטריך, הוא קודם ימים אחדים לאחר ליל הסכינים הארוכות לדרגת אובר-גרופנפיהרר, דרגה המקבילה לדרגת גנרל. יחידתו של דיטריך בברלין הפכה במהלך אותה שנה ללייבשטנדרטה אס אס הראשונה אדולף היטלר, יחידת שומרי הראש של אדולף היטלר.
דיטריך פיקד על הלייבשטנדרטה בזמן כניסתם לאוסטריה (האנשלוס) בשנת 1938 וכיבוש צ'כוסלובקיה בשנת 1939.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכה הלייבשטנדרטה לדיוויזיה ה-1 של האס אס ודיטריך היה מפקדה. הוא פיקד על יחידה זו בעת ההתקפה על פריז ובקרב סביב דנקרק. הוא המשיך לפקד על הלייבשטנדרטה בזמן המתקפה על יוון ויוגוסלביה, ובמבצע ברברוסה. דיטריך הצליח להפוך את אנשי האס אס, שעברו הכשרה כשומרים וסוהרים, לחיילים קשוחים. כבר באפריל 1942 היה דיטריך גנרל השריון הוותיק ביותר בצבא וזכה מהימלר לדרגת אוברסט-גרופנפיהרר באס אס וגנרל-אוברסט ביחידות השריון של הוורמאכט.
בשנת 1943 קודם והתמנה כמפקד קורפוס הפאנצר אס אס הראשון. דיטריך פיקד על יחידה זו בזמן פלישת בעלות הברית לנורמנדי בשנת 1944. ארוין רומל ניסה להגיע להפסקת אש עם בעלות הברית ופנה לדיטריך ביולי אותה שנה בשאלה מה יעשה הוואפן אס אס במקרה כזה. דיטריך ענה שיציית להוראותיו של רומל ללא עוררין.
בסוף שנת 1944, בקרב הארדנים, פיקד על ארמיית הפאנצר השישית, והיה אחראי להוצאתם להורג של שבויי מלחמה אמריקאים בטבח מלמדי.
בנקודה זאת יחסיו עם היטלר התחילו להתערער, כתוצאה מסירובו של היטלר לתת למפקדיו מרחב פעולה והוראתו שכתוצאה מכישלון מתקפת אגם בלטון חייליו של דיטריך היו צריכים להסיר את סרט השרוול של יחידתם ממדיהם, הוראה שדיטריך התעלם ממנה ולא העביר אותה הלאה.
במהלך שירותו עוטר דיטריך בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים, אחד העיטורים הגבוהים ביותר בגרמניה הנאצית.
דיטריך פיקד על יחידות שריון בווינה, אך נכשל בניסיון למנוע את כיבוש העיר על ידי הסובייטים. יחד עם כל גרמניה הנאצית, נכנע לחיילי ארצות הברית ב-8 במאי 1945.
אחרי מלחמת העולם השנייה
בשנת 1946 העיד דיטריך במשפטי נירנברג, ולאחר מכן נשפט בעצמו על אחריותו לטבח מלמדי. הוא הורשע בביצוע פשעי מלחמה ונגזר עליו עונש מוות, אבל לאחר מתן עדויות לטובתו מצד קצינים גרמנים העונש הומתק למאסר עולם.
בשנת 1951 הומר עונשו לֹ-25 שנות מאסר וב-1955 זכה לחנינה ושוחרר לאחר עשר שנים בכלא לנדסברג. בשנת 1957 נעצר שוב ונשפט על ידי בית משפט גרמני על חלקו בליל הסכינים הארוכות, ונגזרה עליו תקופת מאסר של 18 חודשים. הוא ריצה שישה חודשי מאסר שוב בלנדסברג ושוחרר בשנת 1959 ממאסרו.
דיטריך נותר נאצי בהשקפותיו עד סוף ימיו, היה פעיל ב-HIAG (ארגון ותיקי הוואפן אס אס) ונלחם להכרה בחברי הוואפן אס אס לשעבר כחיילים לגיטימיים ולהשוואת זכויותיהם לאלו של ותיקי הוורמאכט.
בשנת 1960 יצא לבורגנלנד שבאוסטריה לחופשת ציד וגורש משם. נוכחותו של קצין נאצי בכיר לשעבר עוררה שם את כעסם של המקומיים, ושר הפנים האוסטרי נאלץ להכריז עליו כעל אישיות בלתי רצויה. עקב כך עזב את מקום חופשתו בליווי שוטרים.
דיטריך מת מהתקף לב בלודוויגסבורג בגיל 73. כ-7,000 מחבריו לנשק לשעבר השתתפו בהלווייתו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוזף דיטריך |
- יוזף דיטריך באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- יוזף דיטריך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוזף דיטריך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יוזף דיטריך34566397Q57175