ז'וזפין מלויכטנברג

ז'וזפין מלויכטנברג
Joséphine Maximiliane Eugénie Napoléonne de Beauharnais
לידה	14 במרץ 1807; מילאנו, ממלכת איטליה הנפוליאונית
פטירה	7 ביוני 1876 (בגיל 69); סטוקהולם, האיחוד השוודי-נורווגי
שם מלא	ז'וזפין מקסימיליאנה אז'ני נפוליאוני דה בוארנה מלויכטנברג
מדינה	שוודיה
בן זוג	אוסקר הראשון, מלך שוודיה
שושלת בית בוארנה
תואר	מלכת שוודיה ונורווגיה
אב	אז'ן דה בוארנה
אם	אוגוסטה, נסיכת בוואריה
צאצאים	ראו בהמשך

ז'וזפין מלויכטנברג (בצרפתית: Josephine de Beauharnais‏; 14 במרץ 1807 - 7 ביוני 1876), הייתה נסיכה צרפתית-גרמנית, ואשתו של אוסקר הראשון, מלך שוודיה.

ביוגרפיה

ז'וזפין נולדה במילאנו ב-14 במרץ 1807, לאז'ן דה בוארנה ולאוגוסטה, נסיכת בוואריה, בתם של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ואוגוסטה וילהלמינה, נסיכת הסן-דרמשטדט. ז'וזפין הייתה אחותם של אוגיסט, דוכס לוכטנברג - בעלה של מריה השנייה, מלכת פורטוגל ואמלי מלוכטנברג - אשתו של פדרו הראשון, קיסר ברזיל, והיא נקראה על שם סבתה הקיסרית ז'וזפין, אשתו של נפוליאון. זמן קצר לאחר לידתה היא קיבלה את התואר "נסיכת בולוניה", ובשנת 1813 היא קיבלה את התואר "דוכסית גליירה". בילדותה התגוררו הוריה באיטליה, אולם בשנת 1813 סירב אביה להצטרף לנפוליאון, והם עברו להתגורר בבוואריה אצל הורי אמה. ז'וזפין קיבלה חינוך מעולה, ולמדה לדבר צרפתית, גרמנית ואיטלקית, ובנוסף היא למדה היסטוריה, גאוגרפיה, בוטניקה, מדעי הטבע, מתמטיקה, פיזיקה ואסטרונומיה. בשנת 1817 נתן סבה מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה לאביה את התואר "דוכס לוכטנברג", אשר עבר לאחר מותו בשנת 1824 לאחיה אוגיסט, דוכס לוכטנברג.

קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה שחשש ממדיניות הלגיטימיות של קונגרס וינה, החליט לחתן את בנו הנסיך אוסקר, דוכס סדרמלנד עם אחת מבנות השושלות המלכותיות באירופה. ואכן, אוסקר יצא לטיול באירופה ובחר בז'וזפין לו לאישה, אותה פגש באוגוסט 1822. אביו היה מרוצה מהשידוך בשל היותה נכדה לבית ויטלסבאך מצד אמה, ואילו מצד אביה הייתה קשורה לבית בונפרטה. ז'וזפין למרות היותה קתולית הסכימה לגדל את ילדיה על פי הדת הלותרנית, והחלה בלימוד שוודית, תוך שהיא מתכתבת רבות עם הנסיך אוסקר. ב-22 במאי 1823 נערך טקס הנישואים באמצעות שליח במינכן, וב-19 ביוני אותה שנה נערך הטקס בסטוקהולם, לאחר שלוותה לשוודיה על ידי חמותה המלכה דזירה.

ז'וזפין הייתה מאוד פופולרית בשוודיה ובנורווגיה, ובשנת 1824 אף ערכה ביקור עם בעלה בכריסטיאניה. כמו כן היו לז'וזפין קשרים חמים מאוד עם חמיה וחמותה, אולם היחסים עם בעלה התדרדרו עם השנים, ואף היו לו כמה פילגשים. עם זאת, לבני הזוג נולדו 5 ילדים, וז'וזפין העניקה להם חינוך מסור.

בשנת 1844 מת חמיה קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה, ובעלה עלה לשלטון במקומו כאוסקר הראשון, מלך שוודיה. מכיוון שבנורווגיה סירבו להכתיר את ז'וזפין למלכה עקב היותה קתולית, סירב אף אוסקר להכתרתו שם כמלך. ז'וזפין הייתה מעורה בענייני השלטון, ובמהלך מלחמת שלזוויג הראשונה אף התכתבה עם דודתה אליזבת לודוויקה, מלכת פרוסיה - אשתו של פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה, והודיעה לה כי שוודיה החליטה לסייע לדנמרק, מה שגרם לפרוסיה להתחיל לדון על הסכם שלום. המגעים שניהלה עם הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי ואשתו הקיסרית אז'ני היו בעלי חשיבות מיוחדת במהלך המשבר האירופי של 1850. ז'וזפין הייתה פרו-צרפתית ואנטי-רוסית, ובשנת 1855 הביאה לחתימת הסכם בין שוודיה, נורווגיה, צרפת ובריטניה נגד ההתפשטות הרוסית.

ז'וזפין נחשבה כזאת שעמדה מאחורי החוקים הקובעים ירושה שוויונית לגברים ולנשים בשנת 1845, רפורמות בבתי הכלא והרווחה, וביטול הגילדות בשנת 1846. במהלך המהפכות האירופיות בשנת 1848 פרצו מהומות בסטוקהולם ב-19 במרץ 1848, שנקראו מרסורוליגרנה, ונמשכו ארבעה ימים. המורדים ברחובות דרשו רפובליקה וניסו לגרום למרד מזוין, אך על פי הדיווחים, ז'וזפין ביקשה מאוסקר לא לירות על ההמון במהלך המהומות. בשנת 1852 היא ביקרה את אמה בבוואריה לפני מותה, ובחזרתה עברה דרך נורווגיה, שם מת בנה הנסיך גוסטב, דוכס אופלנד.

ז'וזפין תמכה בחופש דת ברחבי הממלכה, ואף התערבה לטובת 6 נשים שהמירו את דתן לדת הקתולית. אולם, בשנת 1857 חלה בעלה אוסקר הראשון, ובנה הנסיך קרל, דוכס סקונה שמונה לעוצר, פעל נגד תוכניותיה של אמו ז'וזפין. ככלל היחסים בינה לבנה קרל היו מתוחים, בשל היחסים שקיים עם המשרתת שלה סיגריד ספארה, בזמן שעלתה הצעת נישואים שלו ללואיזה, נסיכת פרוסיה, וכן בשל היותו אימפולסיבי וחסר אחריות כלכלית.

בשנת 1859 מת בעלה אוסקר הראשון, מלך שוודיה, ובנה קרל החמישה עשר, מלך שוודיה עלה לשלטון במקומו. יצוין, כי היא הלכה בעקבות המסורת הצרפתית ללבוש בגדי אלמנות בצבע סגול ולא שחור, ובכל מקרה הצבע הסגול היה הצבע האהוב עליה, והיא נהגה ללבוש אותו למשך שארית חייה. כמלכה האלמנה היא איבדה כל השפעה פוליטית, והתמסרה לפעילויות הצדקה שלה ולהתעניינותה בקהילה הקתולית ובסוגיותיה. עם זאת ז'וזפין נשארה מעורה בעניינים הפוליטיים, ובשנת 1866 תמכה באימפריה האוסטרית במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה. בשנת 1870 התעצבה ז'וזפין על התפטרותו של נפוליאון השלישי לאחר המפלה בקרב סדאן, ואף הזמינה את בנו - נפוליאון אז'ן לואי לביקור בשוודיה. ז'וזפין אף מחתה על סיפוח מדינת האפיפיור לממלכת איטליה, ובשנת 1871 טיפלה בכלתה לואיזה, נסיכת הולנד לפני מותה. בשנת 1872 היא ערכה ביקור בפורטוגל ובספרד ונפגשה עם אחותה אמלי מלוכטנברג לפני מותה, ובאותה שנה מת בנה קרל החמישה עשר, מלך שוודיה, ובנה אוסקר השני, מלך שוודיה עלה לשלטון במקומו.

בשנת 1875 היא ביקרה אצל האפיפיור פיוס התשיעי ברומא, אליו נסעה בעילום שם תחת השם "רוזנת טולגארן" ובלוויית ארבע מלוות בלבד. ב-22 במאי 1875 היא הגיעה לרומא אחרי שביקרה בברלין, מינכן ואינסברוק, ונפגשה עם ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה. האפיפיור רצה לתת לה את עיטור ורד הזהב אך נמנע מכך, משום שחשש כי הדבר ייתפס בצורה רעה במדינה פרוטסטנטית. לאחר מכן היא ביקרה בנאפולי, בולוניה ומילאנו ונפגשה עם הקיסרית הצרפתית לשעבר בזלצבורג.