ועדת בדיקה ממשלתית
ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל, מכוח סמכותו לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, לשם בדיקת נושא בתחום אחריותו. בראש הוועדה יכול שיעמוד כל אדם, עם זאת, כאשר עומד שופט בדימוס, אז רשאי שר המשפטים לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה.
התוקף החוקי
סעיף 8א לחוק הממשלה מגדיר מהי ועדת בדיקה ממשלתית ומפרט מגבלות החלות על ועדה כזו. לפי סעיף זה כאשר עומד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית שופט בדימוס, ניתן לתת לועדה סמכויות של ועדת החקירה לפי סעיפים 9–11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968. סעיפים אלה קובעים את זכויותיהם וחובותיהם של עדים בוועדות חקירה. סעיף 8א אוסר על מינוי אנשים בעלי ניגוד עניינים בתחום עיסוק הוועדה לחברי ועדה, וקובע כי במקרה שהוועדה מוצאת כי יש חשש לביצוע עבירה פלילית היא תיידע את היועץ המשפטי לממשלה. על הוועדה חלות הוראות סעיפים 14 ו-22 לחוק ועדות חקירה, לפיהן כל עדות שנמסרה בפני ועדת הבדיקה לא תשמש ראיה בהליך משפטי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת אותה עדות, ודו"ח ועדת הבדיקה לא ישמש כראיה בכל הליך משפטי. את תוצאות הבדיקה והמלצות הוועדה אמורה זו להגיש לשר הממנה, והוא מביא אותן לממשלה.
סעיף 8א נוסף לחוק הממשלה בתיקון מס' 2 לחוק,[1] ונכנס לתוקף ביום כניסתו לתוקף של החוק העיקרי, עם כינונה של הממשלה ה-30, ב-28 בפברואר 2003. הצעת החוק להוספתו של סעיף זה הוגשה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ובדברי ההסבר לה נאמר:
- מטרת הצעת החוק היא ליצור כלי לבדיקת נושאים ואירועים במקרים שבהם אין מקום להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואין די בהקמת ועדת בירור אשר נטולת סמכויות חוקיות.[2]
כתב מינוי
ככל ועדה ציבורית, גם ועדת בדיקה ממשלתית ממונה על ידי שר בממשלת ישראל, אשר מנסח את כתב המינוי של הוועדה. בכתב המינוי מפורטים שמות חברי הוועדה ושם היו"ר - כאמור שופט בדימוס, מטרותיה של הוועדה ולוח הזמנים שבו תפעל הוועדה. דבר זה מעורר, לעיתים, ביקורת ציבורית, שכן חברי הוועדה ומטרותיה ממונים או מוגדרות על ידי גורם שייתכן שיש לו שיקולים זרים או מעורבות מסוימת בליקויים שבעטיים הוקמה הוועדה. ועדות בדיקה ממשלתיות שמקבלות סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית על פי סעיפים 9–11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה זוכות ליוקרה ציבורית רחבה.
ממצאים
כאמור, לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, ועדת בדיקה ממשלתית אמורה להגיש את תוצאות הבדיקה והמלצותיה לשר הממנה והוא מביא אותן לממשלה. תפקיד הממשלה הוא ללמוד את הממצאים העובדתיים ולקבל החלטות, על פי הבנתה, לגבי הקשר בין הממצאים להמלצות, אפשרויות הביצוע של ההמלצות והסנקציות הפוליטיות הכרוכות בהתעלמות מהמלצות פומביות.
ועדות בדיקה ממשלתיות
ועדת זיילר
ערך מורחב – ועדת זיילר
ועדת זיילר מונתה ב-4 בדצמבר 2005 לבדיקת פעילות משטרת ישראל ופרקליטת המדינה בפרשת האחים פריניאן. בראשה עמד השופט בדימוס ורדי זיילר ועמו היו חברים בוועדה עו"ד נורית שניט, לשעבר פרקליטת מחוז מרכז, וניצב עוזי ברגר, לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה. הוועדה שלחה מכתבי אזהרה ל-13 אישים וגופים, בהם המפכ"לים משה קראדי ושלמה אהרונישקי, פרקליטת מחוז הדרום, יסכה ליבוביץ, ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד הרצל שפירו, והמליצה להדיח את ניצב משנה יורם לוי ורב פקד רובי גלבוע.
חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי המפכ"ל לשעבר, משה קראדי, שיקר בעדותו, ורוב החברים קבעו כי יש לאפשר לו לסיים את כהונתו כמפכ"ל אך לא להאריכה. הוועדה קבעה גם כי ניצב אילן פרנקו לא יוכל להציג את מועמדותו למפכ"ל המשטרה. המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי יצא נקי ואף צוין לשבח על תפקודו. סגן ניצב אהרון זרביב הואשם כי פעל באופן בלתי הולם - הוועדה האשימה אותו בדיווח שקר לפרקליטות המדינה כדי לסגור את תיק רצח בוחבוט, למרות שידע לכאורה מיהו הרוצח. היא המליצה לפעול נגדו בהליכים מתאימים ואף לשקול הורדתו בדרגה.
ועדת וינוגרד
- ערך מורחב – ועדת וינוגרד
הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 (ועדת וינוגרד) מונתה ב-17 בספטמבר 2006 לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה. בראש הוועדה עמד השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד ועמו היו חברים בוועדה פרופ' רות גביזון, פרופ' יחזקאל דרור, אלוף במיל' מנחם עינן ואלוף במיל' ד"ר חיים נדל. הוועדה חיברה שני דוחות: דו"ח חלקי ודו"ח סופי. הדו"ח החלקי הוגש לממשלה ב-30 באפריל 2007 ונקבע בו כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, והרמטכ"ל, דן חלוץ, כשלו במילוי תפקידם, בקבלת החלטות ובניהול המלחמה. עוד נקבע כי שרי הממשלה הצביעו על תוכנית בלי לדעת את טיבה. הדו"ח קבע שההחלטה לצאת למלחמה נעשה באופן מהיר ולא אחראי. הדו"ח הסופי הוגש ב-30 בינואר 2008 ובו הופיע כי הוועדה מצאה כשלים וליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והצבאי.
הוועדה קבעה בדו"ח הסופי כי המלחמה הייתה החמצה גדולה עקב העדיפות הצבאית הגדולה של צה"ל מול חזבאללה. עוד ציינה הוועדה בדו"ח את היעדרה של עבודת מטה מסודרת בדרג המדיני. מאידך, הוועדה ציינה לטובה את נכונותם של חיילי צה"ל והקרבתם ואת פעילות חיל האוויר, וכמו כן קבעה כי בעניין החלטת הממשלה לצאת לפעולה צבאית קרקעית ב-9 באוגוסט 2006, ההחלטה הייתה "כמעט הכרחית וכי היא הקנתה לממשלת ישראל גמישות צבאית ומדינית נחוצה" (סעיף 31 בהודעה לעיתונות).
ועדת פיינשטיין
ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין המחלקה לחקירות שוטרים מונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה לבדיקת תפקודה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. השר אוחנה הודיע על כוונתו להקים את הוועדה כבר ב-14 ביולי 2019,[3] אך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד להקמת הוועדה, והשר אוחנה הסכים עם עמדתו של היועץ מנדלבליט.[4] עם זאת, לאור הבטחה שניתנה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לחבר הכנסת גדי יברקן עקב מעברו של יברקן למפלגת הליכוד,[5] היוזמה חודשה. הקמת הוועדה והענקת סמכויות של ועדת חקירה אושרה בהחלטת ממשלה ב-9 בפברואר 2020, על אף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. [6][7] בראש הוועדה מונה שופט בית המשפט השלום בדימוס הרן פיינשטיין ולצידו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. בהמשך אותו חודש הורה בג"ץ על הקפאת פעילות הוועדה עד לקבלת הכרעה בעתירות שהוגשו נגד הקמתה.[8] ב-10 בפברואר 2021 בג"ץ קיבל את העתירה שהוגשה נגד הקמת הוועדה וביטל את הקמת הוועדה.
ועדת סטרשנוב
- ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט
ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט. הוועדה מונתה ב-22 בנובמבר 2020 על ידי שר הביטחון בני גנץ "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות", אך לא אושרה בהחלטת ממשלה, ולא קיבלה סמכויות של ועדת חקירה. לראש הוועדה מונה השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, ולצידו מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן, וישראלה פרידמן, עובדת לשעבר במינהל הרכש במשרד הביטחון. בסופו של דבר, התפטרו כל חברי הוועדה ב-22 בדצמבר 2020 בשל מגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על עבודתה וזאת בשל ההליכים הפליליים המתנהלים במקביל נגד מעורבים בהליכי הרכש.
ועדת וסרקרוג
ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות. מונתה ב-24 בנובמבר 2020 על ידי שר ההתיישבות צחי הנגבי, שממונה גם על מכינות קדם-צבאיות. בעקבות אסון נחל צפית שהתרחש ב-26 באפריל 2018. בראש הוועדה מונתה לעמוד השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג, לשעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ולצידה האלוף במילואים גרשון הכהן ואבי נעים, לשעבר מנכ״ל משרד ההתיישבות.[9] לוועדה ניתנו סמכויות מלאות של ועדת חקירה מתוקף סעיף 8א לחוק הממשלה.
ב-15 במאי 2022 הגישה הוועדה דוח ביניים, בין היתר קבעה הוועדה כי "הפיקוח על פעילויות של המכינות על ידי המשרדים האחראים היה דל, ולעיתים ללא פיקוח" .[10][11]
במרץ 2023 הגישה הוועדה את מסקנותיה הסופיות. [12]
ועדת פינקלשטיין
- ערך מורחב – ועדת פינקלשטיין
הועדה לבדיקת אירוע בריחת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע ולהיערכות שירות בתי הסוהר למניעת בריחות אסירים ממתקני כליאה. מונתה על ידי השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, לבדיקת נסיבות המחדל לצורך בדיקת הכשלים שהובילו לאירוע בריחת האסירים מכלא גלבוע בחודש ספטמבר 2021. בראש הוועדה מונה לעמוד הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, השופט בדימוס פרופסור מנחם פינקלשטיין ולצידו פרופסור אפרת שהם, קרימינולוגית אשר חוקרת את שירות בתי הסוהר מזה שנים רבות. ואריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ. לוועדה ניתנו סמכויות מלאות של ועדת חקירה מתוקף סעיף 8א לחוק הממשלה.
ב־17 במאי 2023 פרסמה הוועדה את מסקנותיה, בין היתר מצאה הוועדה כשלים וליקויים בכל תחומי הליבה של שב"ס העוסקים באסירים ביטחוניים, כמו כן המליצה הוועדה מסקנות אישיות כנגד מספר בכירים בשב"ס. [13]
ועדת דרורי
- ערך מורחב – ועדת דרורי
ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחיים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה. הוקמה על ידי שר המשפטים יריב לוין לחקור את פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל. בראש הוועדה מונה לעמוד השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ולצידו ענבל רובינשטיין, לשעבר הסניגורית הציבורית הארצית ושלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ. לוועדה ניתנו סמכויות מלאות של ועדת חקירה מתוקף סעיף 8א לחוק הממשלה.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, באתר ויקיטקסט- חוק הממשלה, באתר "נבו"
- חוק ועדות חקירה, באתר "נבו"
- הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין משפט פלילי וחקירות
- דנה בלאנדר, במבוכי הפוליטיקה: ועדת חקירה ממלכתית וּועדת בדיקה – מה ההבדל?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1 בינואר 2000
הערות שוליים
- ^ חוק הממשלה (תיקון מס' 2), התשס"ג-2002, ס"ח 1878 מיום 24 בנובמבר 2002
- ^ הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 2) (ועדת בדיקה ממשלתית), התשס"ב-2002, ה"ח 3148 מיום 1 ביולי 2002
- ^ החדשות - אוחנה מקים ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר mako, 2019-07-14
- ^ היועמ"ש התנגד - אבל הממשלה אישרה ועדת בדיקה למח"ש, באתר ynet, 9 בפברואר 2020
- ^ אוחנה נגד מנדלבליט, סיבוב שני? שר המשפטים: "אקדם הקמת ועדת בדיקה למח"ש", באתר ישראל היום, 2020-02-05
- ^ בניגוד לדעת מנדלבליט: הממשלה אישרה הקמת ועדה לבחינת מח״ש, באתר www.maariv.co.il
- ^ הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020(הקישור אינו פעיל, 23.11.2020)
- ^ אברהם בלוך, מכה לאוחנה: בג"צ הקפיא את פעילות ועדת מח"ש, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2020
בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית ואחרים נ' שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה, ניתן ב־24 בפברואר 2020 - ^ אריאל כהנא, פרשת אסון נחל צפית: תוקם ועדת בדיקה ממשלתית, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, המלצות הוועדה למניעת אסונות במכינות: להגביר את פיקוח משרדי החינוך והביטחון, באתר ynet, 15 במאי 2022
- ^ ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות – הגשת דוח הביניים לראש הממשלה ושר ההתיישבות, באתר GOV.IL
- ^ אילנה קוריאל, הוגש דוח אסון נחל צפית. יו"ר הוועדה: "נכשלתי, לא תיקנו דבר", באתר ynet, 14 במאי 2023
- ^ שלומי הלר, דוח ועדת הבדיקה לבריחה מכלא גלבוע: נציבת שב"ס לא תודח, מפקד מחוז צפון יסיים את תפקידו, באתר וואלה!, 17 במאי 2023
37033732ועדת בדיקה ממשלתית