ועדת המוסדות לענייני ירושלים
ועדת המוסדות לענייני ירושלים (הייתה ידועה גם בשם המקוצר "ועדת ירושלים") הייתה ועדה, שהוקמה בראשית השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל פתחו בהתקפה על היישוב. הוועדה ניהלה את העניינים האזרחיים של ירושלים ותושביה היהודים עד סמוך להכרזת העצמאות ופתיחת השלב השני של המלחמה, עם פלישת צבאות ערב.
הרקע
ב-30 בנובמבר 1947, למחרת החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, פתחו ערביי ארץ ישראל בהתקפה על היישוב. המהלך החל בהתקפה על אוטובוס 2094, שבה נהרגו חמישה נוסעים יהודים, ובהמשך בהתקפות על דרכי התחבורה, על יישובים מבודדים ועל תושבים יהודים בערים המעורבות. בזאת נפתח השלב הראשון של מלחמת העצמאות אשר נמשך עד להכרזת העצמאות ופלישת צבאות ערב.
ב-2 בדצמבר התפוררה עיריית ירושלים המעורבת. החברים היהודים בעירייה התארגנו באופן עצמאי לשם טיפול בבעיות של העיר ותושביה היהודים, בתחום האספקה והתחבורה. ועד הקהילה של ירושלים התקשה לעמוד במשימה ועל כן הסוכנות היהודית, בשיתוף עם הוועד הלאומי, הקימו ב-22 בדצמבר שתי ועדות לעניין ירושלים. הוועדה הראשונה נועדה לתכנן את עתידה של ירושלים היהודית במסגרת משטר בינלאומי, שאמור היה לנהוג בירושלים בהתאם להחלטת החלוקה. על הוועדה השנייה, שנקראה "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הוטל לנהל את ענייני העיר. הוועדה מנתה שבעה חברים מאישי ירושלים מכל החוגים. ליושב ראש הוועדה מונה דב יוסף.
חברי הוועדה
- דב יוסף, יושב ראש הוועדה, היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. היה פעיל בתנועת העבודה ומפא"י. שימש יועץ משפטי של הנהלת הסוכנות היהודית וממלא מקום ראש המחלקה המדינית של הסוכנות.
- דוד אבולעפיה היה עורך דין ואיש ציבור בירושלים ושימש נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים.
- דניאל אוסטר היה ראש עיריית ירושלים בסוף תקופת המנדט הבריטי (וקודם לכן סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי).
- חיים סלומון, בנו של יואל משה סלומון, היה תעשיין ופעיל ציבור בירושלים.
- שמואל פסמן היה פעיל ציוני בתנועות ההתיישבות בארץ ישראל ופעל במסגרת ארגוני סיוע וסעד.
- יצחק רפאל היה חבר הוועד הלאומי מטעם הפועל המזרחי.
- ראובן שרי היה חבר מפקדת ארגון "ההגנה" במחוז ירושלים ומזכיר מועצת פועלי ירושלים.
תמונות חברי הוועדה
דוד אבולעפיה
דניאל אוסטר
חיים סלומון
ראובן שרי
יצחק רפאל
דב יוסף
- תמונת שמואל פסמן בעיתון דבר
פעולות הוועדה
{{תמונה מוחלפת:
}}
משכנה של הוועדה היה בבניין סנסור בהצטלבות של רחוב יפו עם רחוב בן יהודה, ליד כיכר ציון במרכז העיר. הוועדה טיפלה בקיום השירותים הציבוריים, באספקת מזון, מים ושירותים רפואיים ובמניעת ספסרות. הוועדה טיפלה גם בפליטי שכונות הספר, הסמוכות לאזורים הערביים של ירושלים, שנסו למרכז העיר. כמו כן פיקחה הוועדה על הסדר וביטחון הציבור והרכוש בעזרת משמר העם, שהיה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות, בהן ירושלים, חיפה, תל אביב וצפת. בין היתר מנעו אנשי משמר העם, במחסומי היציאה מן העיר, בריחה של תושבים מירושלים.
הוועדה פעלה עד ל-21 באפריל 1948, לקראת מועד הכרזת העצמאות ואז הוקמה רשות מרכזית לשעת חירום בירושלים, שנקראה גם היא "ועדת ירושלים", אשר ניהלה את העיר בתקופת הקרבות והמצור ודאגה, בין היתר, לשיכונם של כ-1,500 פליטי הרובע היהודי של העיר העתיקה בדירות בשכונת קטמון (הישנה) שנעזבה על ידי תושביה הערבים, ועדה זו פעלה עד ל-3 באוגוסט 1948, אז הוטל שלטון צבאי על העיר ודב יוסף נתמנה למושל הצבאי של ירושלים.
קישורים חיצוניים
