וסטרוס
 | |
| מדינה |
 שוודיה |
|---|---|
| מחוז | וסטמנלנד |
| חבל ארץ |
 וסטמנלנד |
| תאריך ייסוד | 990 |
| שטח | 51.73[1] קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 107,005 (2005) |
| ‑ צפיפות | 2,069 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 59°36′36″N 16°32′46″E / 59.61000°N 16.54611°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.vasteras.se | |
וֵסְטֶרוֹס (בשוודית: Västerås) היא עיר-המושב של מחוז וֵסְטְמַנְלַנד והעיר הגדולה ביותר בחבל וסטמנלנד שבלב ארץ סביאלנד, שוודיה. זוהי העיר החמישית בגודלה בממלכה (אחרי סטוקהולם, גטבורג, מאלמה ואופסלה). בעיר גופא חיים כ-107,000 תושבים, ובשטח העירייה, שמקיפה 25 יישובים וכפרים נוספים, מתגוררים 137,029 נפש נכון ל-2010.
העיר מכונה "עיר מלארן" על שום מיקומה לשפת האגם; כינוי נוסף שניתן לה הוא "עיר המלפפון", זאת על שום הגידול החקלאי שנפוץ בסביבתה מאז השרפה שפגעה בה ב-1714.
היסטוריה
וסטרוס היא מהעתיקות בערי שוודיה. היא הוכרה כעיר בשנת 990, ובסוף המאה ה-13 קיבלה את חותמה. היישוב וסטרה ארוס (Westra Aros) היה כבר בעידן הוויקינגי מקום מסחר חשוב שישב לשפת שפכו של נחל סווארט[2] אל אגם מלארן. המקום נחשב טוב, והאזור שסביבו כבר היה מקושר ברשת של דרכים.
בראשית המאה ה-11 הייתה וסטרוס העיר השנייה בגודלה בשוודיה, ובמאה ה-12 מונתה כמושב בישופות והוחל בבניית הקתדרלה שלה, שגובהה 92 מטרים. במהלך המאה ה-13 נבנה מנזר, במקום שבו עומד כעת בית העירייה. בשפך הנהר עמד מוצב קטן. טירת וסטרוס נבנתה אף היא באותה המאה, לצורכי הגנה, אולם במהלך המאה ה-14 התפתח המוצב הקטן לכדי מצודה, שממנה הגנו מעתה על העיר מפני פולשים מהאגם. במאה ה-13 הפכה וסטרוס לנמל המוצא החשוב ביותר של ברזל ונחושת בברגסלאגן.
בשנת 1501 כותרה טירת העיר למשך חודשיים, בידי צבאו של סטן סטורה הזקן. בראשית העשור השני למאה, כשמלך דנמרק פלש לאזור וסטרייטלנד, שימש בישוף וסטרוס אוטו אולאבי ראש-חזיר כנציג אל מול המלך. לאחר סבבי משא-ומתן רבים, הואשם אוטו בהתרפסות בפני הדנים, ונכלא בטירה. ב-1520 כבשו הדנים את הטירה ולקחו עימם את אוטו לסטוקהולם. כריסטיאן השני עלה למלוכה, ומרחץ-הדמים לא אחר לבוא. כאחת מהסיבות להוצאות הרבות להורג, שימשה עבור המלך תלונתו של הבישוף אוטו על היחס בכלא.
מלך שוודיה גוסטב ואסה ניהל את הקרב על וסטרוס בהצלחה יתרה, ועד 1522 היו המנזר והטירה בידי השוודים.
הודות לקרבתה למכרות כסף הייתה העיר לאורך המאה ה-16 מוקד של "יצוא" כסף דרך הנמל שלה, והייתה מהחשובים שבאתרי הטְבעת-המטבעות בממלכה כולה.
ב-1623 נוסד בעיר בית הספר התיכון הראשון בשוודיה, וב-1630 בית הספר הראשון לבנות. שני המוסדות, שהקים הבישוף יוהנס רודבקיוס, היו מסופחים לקתדרלה שבמרכז וסטרוס. באותה שנה התגלה המקרה הראשון של דבר - שהרג חמישית מאוכלוסיית העיר (שאז מנתה פחות מ-1,800 נפש).
במפנה המאה ה-20 הטביע התיעוש את חותמו על העיר. באותה עת עלו גם תוכניות לבניית בית מלון במרכז העיר, שיכלול בר, חלל ריקודים וכיוצא בזה שירותים יוקרתיים; מבנה האר נובו, בתכנונו של האדריכל אריק ראהר (Rahr), נחנך לבסוף בשנת 1907, והוא נחשב כיום כאחד המבנים היפים בשוודיה.
בחלקיה המרכזיים של וסטרוס נשתמר חלקית מערך הרחובות הימי-ביניימי. בעיר גשרים ופארקים רבים, וברחביה פרוסים כ-340 ק"מ של שבילי אופניים. כ-30% מהתושבים רוכבים על אופניהם בדרך לעבודה וממנה.
כלכלה
תעשייה מסורתית עודנה חשובה בכלכלת וסטרוס, אולם תעשיית הגרפיקה, תאגידי מחשבים, אלקטרוניקה ותקשורת לצד שירותים, הופכים למרכזיים יותר ויותר. בתחומי העיר פועלות כ-3,700 חברות קרן הון משותף רשומות; טכנולוגיית המידע ואוטומציה - לצד האוניברסיטה של עמק מלארן ו"הכפר הטכני" (Teknikbyn - Science Park Västerås) שפועלים בעיר - הם ליבת תעשייה שהפכה את וסטרוס למרכז ידע בקנה מידה בינלאומי.
המעסיק הגדול ביותר בסקטור הציבורי הוא העירייה (כ-11,000 עובדים). התעשייה הגדולה ביותר היא קונצרן האוטומציה השווייצרי-שוודי ABB, עם כ-4,500 עובדים.
משדה התעופה של וסטרוס יוצאות טיסות לספרד, לאנגליה, לגטבורג ולאומאו.
הנמל של וסטרוס הוא הנמל הגדול ביותר בסקנדינביה שממוקם על שפת אגם.
חברת ההלבשה העולמית H&M פתחה את חנותה הראשונה בווסטרוס, ב-1947.
