בית הספר הארו
בית הספר הארו (באנגלית: Harrow School), ידוע בקיצור "הארו", הוא בית ספר תיכון אנגלי פרטי לבנים הפועל ברובע הארו בצפון-מערב לונדון. בית הספר ידוע בעולם כאחד מבתי הספר היוקרתיים והוותיקים באנגליה. קיימים ממצאים המצביעים על קיומו של בית ספר באתר שבו פועל הארו מאז שנת 1243, אולם המוסד הפועל במקום היום נוסד על ידי ג'ון ליאון בצ'ארטר מלכותי של אליזבת הראשונה בשנת 1572. הארו הוא אחד מתשעת בתי הספר המכונים באנגלית "Public Schools" שהוכרו בחוק בתי הספר הציבוריים משנת 1868. בתי ספר אלה הם פרטיים וכיום הם מכונים "בתי ספר עצמאיים", אך הכינוי הישן עודו בשימוש[1].
בבית הספר כ-850 תלמידים, כולם בנים, הלומדים בתנאי פנימיה מלאים ומתגוררים ב-12 בניינים. בית הספר מתאפיין בהיסטוריה עשירה ובמסורות רבות. בין המסורות הבולטות, קוד לבוש הכולל חבישת כובעי קש או כובעי צילינדר, חליפות בוקר, ומקלות הליכה, כחלק ממדי בית הספר. לבית הספר, לאורך מאות שנות פעילותו, שורה ארוכה של בוגרים מפורסמים, כולל שמונה ראשי ממשלה, מדינאים זרים, חברי פרלמנט בריטי רבים, שני מלכים ובני משפחה אחרים של בית המלוכה, 19 בוגרים שצוינו בצלב ויקטוריה, ודמויות בולטות רבות בתחומי האומנויות והמדעים. הארו נחשב אחד מבתי הספר תיכוניים הטובים בעולם, לצד יריבו המפורסם איטון קולג'.
היסטוריה
באתר בו ניצב בית הספר פעלו מאז שנת 1243 מוסדות חינוכיים שונים לבנים, אולם בית הספר הארו נוסד בחודש פברואר 1572 בצ'ארטר מלכותי שנתנה המלכה אליזבת הראשונה לחקלאי מקומי עשיר בשם ג'ון ליאון. בצ'ארטר המקורי מונו שישה נאמנים לנהלו. בשנת 1608, רק לאחר מותו של מייסד בית הספר, החלה בניית הבניין הראשון. הבנייה הושלמה בשנת 1615 והבניין עומד על כנו עד היום, אף שהורחב מאז.
בית הספר גדל באופן הדרגתי לאורך השנים וצמיחתו המהירה ביותר באה בעת שגשוג האימפריה הבריטית. לאחר שג'ון ליאון הלך לעולמו בשנת 1592 הוא הותיר את נכסיו לשתי מטרות, העיקרית הייתה בניית דרך לאורך 16 ק"מ לעיר לונדון, והשנייה בית הספר הארו. בית הספר הארו החזיק בבעלות על הדרך ללונדון ודאג לתחזוקתה במשך שנים רבות לאחר מותו של ליאון, ובכל שנה בחודש נובמבר מקיים בית הספר אירוע מיוחד לציון תקופה זו.
בשנותיו הראשונות של בית הספר המקצוע העיקרי שנלמד בו היה לטינית, ותחום הספורט היחיד היה קשתות. שני מקצועות אלה היו מקצועות חובה לכל תלמיד עד לשנת 1771, שאז נותרה רק חובת לימוד לטינית. אף שרוב תלמידי בית הספר היו פטורים משכר לימוד, והוצאותיהם שולמו מן הקרן שהותיר ליאון בעיזבונו, בין התלמידים היו מספר "זרים" (תלמידים מחוץ ליישוב) אשר שילמו שכר לימוד. לצרכיהם של תלמידים "זרים" אלה נבנו מעונות תלמידים. בשנת 1701 היו כבר שני שלישים מן התלמידים "זרים" והם היוו מקור הכנסה לבית הספר. רוב מעונות בית הספר ניבנו בתקופה הוויקטוריאנית, עם הגידול החד במספר התלמידים.
במאה ה-20 נבנה בבית הספר חדר אוכל מרכזי, נהרסו מספר מבנים קטנים בשטח בית הספר ותוכנית הלימודים עבר שינויים כדי להתאימה לתקופה. בשנת 2005 נמנה בית הספר על אחד מחמישים בתי הספר הפרטיים המובילים בבריטניה אשר נמצאו אשמים ביצירת קרטל לקביעת מחירים, כפי שנחשף על ידי העיתון טיימס, זאת בניגוד לחוק חדש שנחקק באנגליה. כל אחד מבתי ספר אלה חויב בתשלום קנס של 10,000 ליש"ט וכל בתי הספר שנמצאו אשמים התחייבו ליצירת קרן נאמנות של 3 מיליון ליש"ט לטובת התלמידים[2].
בשנת 2009 החליט חבר הנאמנים של בית הספר לפתוח סניפים של בית הספר הארו מחוץ לגבולות בריטניה, הראשון שבהם בבייג'ינג[3] ולאחריו בבנגקוק[4]. בשנת 2012 מתוכננת פתיחת בית ספר נוסף בהונג קונג.
בוגרים בולטים
להארו בוגרים בולטים רבים, הידועים בכינויים "הארוביאנים זקנים" (Old Harrovians), בהם שבעה ראשי ממשלת בריטניה ביניהם וינסטון צ'רצ'יל ורוברט פיל, ראש הממשלה הראשון של הודו ג'ווהרלל נהרו. 20 מבוגרי בית הספר צוינו בצלב ויקטוריה.
בין בוגרי בית הספר נמנים אף מלכים בהם: חוסיין, מלך ירדן, בן דודו פייסל השני, מלך עיראק וכן בני משפחות מלוכה מתאילנד, הודו, מלזיה והמזרח התיכון. אף חלק מבני משפחת המלוכה הבריטית הם מבוגרי בית הספר. בין תלמידי בית הספר בעבר סופרים בולטים (בהם לורד ביירון), ובני אצולה בריטים.
מסורת בית הספר
מדי בית הספר
לתלמידי בית הספר הארו שתי מערכות מדים. מדי היומיום, אותם לובשים לרוב השיעורים, מורכבים מחולצה לבנה, עניבת משי שחורה, מכנסיים אפורים בהירים, נעליים שחורות, סוודר כחול (לבחירה התלמיד), ג'קט צמר כחול כהה, צעיף כחול-לבן (לבחירת התלמיד), מעיל עליון כחול כהה לימים קרים, וכובע קש המכונה Harrow Hat או boater, שעליו סרט כחול כהה. תלמידים בעלי תפקיד רשאים ללבוש סוודר בצבע אחר, וחברים במועדונים שונים בבית הספר עשויים להיות רשאים לענוד עניבה, או צעיף, בצבעי המועדון.
בימי ראשון ובאירועים מיוחדים נהוגים בבית הספר מדים שונים המורכבים מחליפת בוקר: פראק שחור, מכנסי פסים אפורים כהים, וסט שחור, עניבה שחורה, כתפות וחולצה לבנה. ספורטאים בנבחרות בית הספר לובשים וסט אפור, חברי "הגילדה", החברה לאומנויות בבית הספר, לובשים וסט אדום, ותלמידים בעלי תפקידים חובשים כובע צילינדר ונושאים מקל הליכה.
לכל אחד מבתי המעונות בבית הספר הארו מדי ספורט בעלי צבעים שונים. ריבוי המדים הדרושים לתלמידים בבית הספר הופך את רכישתם לאחת ההוצאות הגדולות ביותר שנדרש הורה לשלם. מדי בית הספר הארו זכו לפרסום רב בבריטניה בשנת 1937, כסמל לפער המעמדי בעת ששני תלמידי בית הספר צולמו לצד ילדים ממעמד נמוך יותר[5]. תמונה זו פורסמה בעיתונות הבריטית וזכתה להדים נרחבים.
מנהגים
כל תלמיד חדש המתקבל להארו מקבל שבועיים של "חסד", תקופת הסתגלות ולמידה של כללי בית הספר אותם הוא לומד מתלמיד בשנת לימודיו השנייה, המכונה "רועה". בתום תקופת ההסתגלות על התלמיד לעבור "בחינת ילד חדש" שבה הוא נבחן על ידע כללי במסורות בית הספר. זמן מה לאחר מכן כל תלמיד חדש חייב לעמוד לפני בני הבית בו הוא גר ולשיר את שירי בית הספר, טקס המסמן את סוף תקופת הסתגלותו.
כל תלמידי בית הספר חייבים לחבוש את כובעיהם בדרך מן הכיתות ואליהן ולברך את מוריהם בדרכם בהצבעה אל שולי הכובע. אי ציות לכללים אלה כרוך בענישה.
שירים
שירי בית הספר הארו מהווים חלק נכבד מן המסורת של בית הספר, מאז נכתב השיר הראשון לבית הספר בשנת 1864 בידי המורה הראשי למוזיקה. בית הספר רואה בשירה כוח מאחד. תלמידי בית הספר כולו שרים בעת שהם מתכנסים בנוכחות הוריהם, בכינוסים של בוגרי בית הספר, בעת ביקורים של מכובדים ונציגי ממשלה. השיר Forty Year On הפך למעין המנון בית הספר, אף שהוא מהווה אחד מן השירים הרבים המייחדים את הארו. השיר מאזכר את וינסטון צ'רצ'יל ואף מופיע בסרט "וינסטון הצעיר (1972)".
ספורט
לבית הספר הארו תפקיד משמעותי בהתפתחות מספר ענפי ספורט. משחק הסקווש הומצא בהארו בשנת 1830 לערך, על בסיס משחק מחבטים אחר. מהארו התפשט המשחק לבתי ספר אחרים ומשם לעולם כולו והפך לענף ספורט בינלאומי. לבית הספר הארו אף חלק בניסוח החוקים המודרניים של כדורגל. הארו היה אחד משבעה בתי ספר שנפגשו בשנת 1848 באוניברסיטת קיימברידג' כדי לנסח את חוקי המשחק אשר שימשו בסיס לייסודה של התאחדות הכדורגל האנגלית בשנת 1863.
ההתמודדות השנתית בין נבחרות הקריקט של הארו ואיטון קולג' הנערכת במגרש הקריקט לורדס מאז שנת 1805, היא המפעל העתיק ביותר בתחום הקריקט בעולם ואף ההתמודדות הוותיקה ביותר במגרש לורדס.
בהארו משחקים כדורגל בכללי משחק מקומיים ויחודיים. שער המשחק מורכב משני מוטות אנכיים בקצות המגרש, בדומה למבנה השער במשחק ראגבי אולם ללא מוט אופקי.
The Harrovian
עיתון בית הספר The Harrovian הוא במתכונת של שבועון ומתפרסם בתקופות הלימודים. המאמרים בו אינם חתומים על ידי כותביהם ובית הספר מדגיש כי הדעות המופיעות בו אינן מהוות עמדה רשמית של בית הספר. העיתון מכיל לוחות זמנים של פעילויות תלמידים וכן מהווה במה להבעת דעות תלמידים. העיתון אף מתפרסם באינטרנט.
שטח בית הספר
להארו אין מתחם סגור שבו הוא פועל ובנייניו משולבים במבני הרובע הסמוכים. בין בנייני בית הספר שוכנים בתים פרטיים וחנויות. הרחוב הראשי העובר בין המבנים הוא דרך ציבורית רגילה ובה עובר אף קו אוטובוס. כלל קרקעות בית הספר הן בשטח כ-1,600 דונם ובהם מגרשי משחקים, מגרשי טניס, גולף, גנים וחורשות. בבעלות בית הספר אף חווה חקלאית ובה עדר פרות וכבשים. עד שנת 2003 הופעל בחווה אף משק חלב.
מבני בית הספר
תלמידי בית הספר, אשר כולם לומדים במסגרת פנימייתית, מחולקים ל-12 בתים, שבכל אחד מהם כ-70 תלמידים. לכל אחד מן הבתים מתקנים מלאים לשירות התלמידים, וכן מסורת ומנהגים ייחודיים. כל אחד מן הבתים מקיים נבחרת ספורט המתחרה בבתים האחרים.
ייחודם של בתי התלמידים בהארו הוא חלק ממסורת בית הספר וההיסטוריה שלו והבתים מתחרים זה בזה במגוון רחב של פעילויות שכולן נועדו לקדם ולהאדיר את שמו של הבית. הבית האחרון שנבנה בהארו, "בית ליאון", החל לפעול בסתיו 2010. אב הבית, סגן אב הבית ובני משפחותיהם גרים בכל אחד מן הבתים ומסייע להם צוות מבין מורי בית הספר. לכל בית יש "מורה עזר" מיוחד, העשוי לשמש אף כסגן אב הבית. תפקידו של אב הבית לדאוג לרווחתו של כל ילד שתחת אחריותו והוא אף עומד בקשר עם הורי התלמיד.
בכל בית אף אם בית וחדר חולים. אמהות הבתים השונות נעזרות במרכז הרפואי של בית הספר ובצוות אחיות בית הספר המקיימות תורנויות בכל שעות היממה. המרכז הרפואי בבית הספר פועל בניהול רופא בית הספר הנמצא בבית הספר מדי יום.
תלמידי בית הספר הצעירים חולקים חדר עם תלמיד בגילם במשך כשנה עד שנה וחצי ולאחר מכן מקבלים חדר פרטי אותו הם מעצבים לפי טעמם. בכל אחד מן הבתים חדר פעילויות ובו מתקיימות פעילויות משותפות. לכל בית גינה משלו ומתקני ספורט.
שכר לימוד
בשנת 2010 היה שכר הלימוד בהארו בסך 26,670 ליש"ט לשנה, כולל שהייה במעונות. למספר מועט של תלמידים מצטיינים הבאים ממשפחות מעוטות יכולת ניתנות מלגות. מדי שנה מוענקות בהארו 30 מלגות או מענקים לתלמידים חדשים היכולות להוות עד 95% משכר הלימוד.
קישורים חיצוניים
- אתר בית הספר (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Public Schools Act 1868
- ^ OFT names further trustees as part of the independent schools settlement. Office of Fair Trading, December 21, 2006
- ^ Harrow International School Beijing
- ^ Harrow International School Bangkok
- ^ Toffs And Toughs. התמונה הידועה של תלמידי הארו בשנת 1937
24908167בית הספר הארו