שרלוט גסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרלוט אליזבת גסט
Charlotte Elizabeth Guest
לידה 19 במאי 1812
פטירה 15 בינואר 1895 (בגיל 82)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים בריטניה
תרומות עיקריות
תרגום המיתוס הולשי "מבינוגיון"

ליידי שרלוט אליזבת גסט (באנגלית: Charlotte Elizabeth Guest‏ 19 במאי 1812 - 15 בינואר 1895) הייתה מלומדת פילולוגית-היסטורית הידועה במיוחד בתרגום המיתוס הולשי "מבינוגיון" (שהיא אף טבעה את שמו) לאנגלית מודרנית. דמות מרכזית בתחייה הגותית בספרות הבריטית בתקופה הוויקטוריאנית וב"רנסאנס הוולשי" של המאה ה-19. פילנתרופית ואשת חינוך. בעלה הראשון היה המהנדס, היזם והתעשיין הוולשי הברונט ג'ון ג'וסיה גסט (John Josiah Guest, נפטר ב-1852). בעלה השני היה הפוליטיקאי איש המפלגה השמרנית והאספן צ'ארלס שרייבר (Charles Schreiber). האוסף שאספו בני הזוג נמצא כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט.

נעורים

נולדה באחוזה בלינקולנשייר. אביה, שהיה רוזן (Earl of Lindsey) ונצר למשפחת ברטי (Bertie), ששורשיה נטועים במאה ה-16, נפטר בהיותה בת שש ובאותה עת גם נשרף ביתם. אמה נישאה בשנית אך עקב שקיעתה בדכדוך, נטלה שרלוט על עצמה אט-אט את ניהול עסקי המשפחה. מגיל צעיר ביטאה בביטחון את עמדותיה בנושאים פוליטיים וכן למדה בשקיקה שפות וספרות. בין היתר למדה בכוחות עצמה עברית, פרסית וערבית בנוסף ללימודים פורמליים של לטינית, יוונית עתיקה, צרפתית ואיטלקית עם מורהו הפרטי של אחיה-למחצה. מאידך, חיי החברה שלה כנערה היו מצומצמים ביותר. משבגרה היו לה מספר מחזרים, בהם בנג'מין דיזראלי, לימים ראש ממשלת בריטניה. ב-1833 התחתנה עם המהנדס, היזם והתעשיין הוולשי הברונט ג'ון ג'וסיה גסט (John Josiah Guest), בעל חברת הברזל של דוולאיס ( Dowlais Iron Company) שבדרום ויילס[1], אדם עשיר ביותר וחבר הפרלמנט הבריטי, אך ממעמד נמוך יותר ממעמדה של שרלוט. הוא היה בן 49 והיא בת 21. לאחר החתונה עברו השניים להתגורר באחוזתו של גסט במרתיר טידפיל (Merthyr Tydfil) שבוויילס.

אשת חינוך, פילנתרופית ומנהלת

בעקבות הצהרת העקרונות של התנועה הצ'רטיסטית שפורסמו ב-1838, החלה ליידי שרלוט להקדיש עצמה לחינוך מעמד הפועלים. היא נטלה תחת חסותה את בית הספר הציבורי בדוולאיס, פיקחה על הרמה הלימודית והעניקה פרסים ומלגות לתלמידים מצטיינים. כך הפכה את בית הספר הנידח יחסית לטוב והמתקדם ביותר לא רק בוויילס אלא בבריטניה כולה.[2]

בשנת 1852 נפטר גסט (בגיל 71) וליידי שרלוט נטלה על עצמה את תפקיד יו"ר חבר הנאמנים של מפעלי הברזל למשך כשלוש שנים. ב-1855 נישאה למורהו הפרטי לשעבר של בנה, צ'ארלס שרייבר, שנבחר כחבר פרלמנט[3] והיה צעיר ממנה ב-14 שנים (היא הייתה בת 43 באותה עת). השניים הרבו לנסוע באירופה, לאסוף חפצי אמנות וספרים ולצרוך תרבות.

חקר ספרות וויילס הקדומה

החל משנות ה-30 של המאה ה-19 חקרה גסט את הספרות הוולשית של ימי הביניים ויצרה קשרים עם חוקרי ספרות ולשון ולשים ששקדו על החייאת הספרות והלשון של מולדתם. בפרט אספה גסט ותירגמה שירי-עלילה מוולשית לאנגלית מודרנית ועסקה בתרגום "הספר הלבן של ריידרך" (Llyfr Gwyn Rhydderch), שנכתב סביב שנת 1350 ו"הספר האדום של הרגסט" (Llyfr Coch Hergest) שנכתב בשנים 1382–1410. תרגומה, שהיה התרגום הראשון של יצירות אלה, ראה אור בשבעה כרכים בין 1838 ל-1845 תחת השם "מבינוגיון" (שם שהיא טבעה, כתוצאה מטעות בצורת הריבוי של מונח וולשי).

אחת מתרומותיה החשובות של גסט היה הצגתו הראשונה של החומר העממי המקורי שעמד בבסיס אגדות המלך ארתור. המבינוגיון סיפק חומרי גלם לכמה מהפואמות של אלפרד טניסון.

חייה האישיים

מנישואיה הראשונים היו לגסט עשרה ילדים:[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרלוט גסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מפעלי הברזל של דוולאיס
  2. ^ Birch, Alan (1967), Economic HIstory of the British Iron and Steel Industry, Routledge, p. 294, ISBN 0-415-38248-3
  3. ^ דף בפרלמנט הבריטי
  4. ^ דף צאצאים באתר באצולה הבריטית
  5. ^ דף בפרלמנט הבריטי
  6. ^ דף בפרלמנט הבריטי
  7. ^ רקע על ליידי לייארד, ספריית בראונינגס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32028702שרלוט גסט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שרלוט_גסט&oldid=1896331"