ויסוקו
מראה פנורמי של ויסוקו | |
מדינה | בוסניה והרצגובינה |
---|---|
מחוז | זניצה-דובוי |
ראש העיר | אמרה באביץ' |
שטח | 1.77 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 41,352 (2013) |
‑ צפיפות | 179 נפש לקמ"ר (2013) |
קואורדינטות | 43°59′N 18°10′E / 43.983°N 18.167°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.visoko.gov.ba | |
וִיסוֹקוֹ (בבוסנית: Visoko) היא עיר במזרח בוסניה והרצגובינה השוכנת בשטח קנטון זניצה-דובוי.
היסטוריה
במהלך ימי הביניים הייתה ויסוקו בירת ממלכת בוסניה. ב-1463 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של מוראט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית. ב-1878, לאחר קונגרס ברלין סיפחה האימפריה האוסטרו-הונגרית את אזור בוסניה ובכלל זה העיר ויסוקו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה ויסוקו בשטחי ממלכת יוגוסלביה.
באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. העיר ויסוקו נכללה בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה. לאחר המלחמה וכינון יוגוסלביה התפתחה במקום תעשיית עיבוד עורות, עיבוד עץ וטקסטיל. בנוסף, בסמוך לעיר פעלו מכרות פחם וברזל. לאחר התפרקות יוגוסלביה והכרזת העצמאות של בוסניה והרצגובינה, פרצה מלחמת בוסניה ובמהלכה התחוללו בוויסוקו קרבות בין הכוחות היריבים שגרמו לנפגעים בנפש ולנזקים לרכוש.
הקהילה היהודית
במהלך המאה ה-18 התיישבו יהודים בעיר. לאחר סיפוח האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית היגרו לעיר משפחות יהודיות, רובן ממוצא אשכנזי. ב-1884 הוקם בית הכנסת לקהילה, בהמשך חרב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חדש תחתיו. עוד הוקמו בית עלמין ותלמוד תורה. בעיר תועדה פעילות ציונית. ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה החלו רדיפות יהודים. בני הקהילה נעצרו והובלו למחנה הריכוז גוספיץ' וממנו גורשו למחנה ההשמדה יאסנובאץ. מרבית בני הקהילה נרצחו בשואה והקהילה לא חודשה.[1]
לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר קִיסֶלְיָאק(אנ'). המקום שימש אתר נופש ליהודי סרייבו ומעט היהודים שהתגוררו במקום נסמכו הלכתית על קהילת ויסוקו. במקום הוקם בית עלמין קטן שנכון ל-2006 עדיין ניתן היה לאתר את שרידיו.[2]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר ויסוקו, במאגר המידע של יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הקהילה היהודית בוויסוקו, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 121-120.
- ^ אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, באתר אוניברסיטת סירקיוז, עמודים 30–31 (באנגלית).