וילמסטאד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילמסטאד
Willemstad
גשר המלכה אמה - הגשר הצף בין שני חלקי העיר
מדינה הולנדהולנד הולנד
מדינה קוראסאוקוראסאו קוראסאו
תאריך ייסוד 1634
גובה 4 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 125,000 (2013)
אזור זמן UTC -4

וילמסטאד (הולנדית Willemstad) היא בירתו של השטח האוטונומי קוראסאו, ומתגוררים בה כ-125,000 איש. מרכז העיר מחולק לשני רבעים עיקריים – פונדה (Punda) ואוטרובאנדה (Otrobanda) הנמצאים משני עברי מפרץ סינט אנה (Sint Annabaai). מפרץ סינט אנה הוא למעשה תעלה המוליכה אל הנמל הטבעי הגדול הקרוי סְחוֹטֶחַט (Schottegat). בשנת 1997 הוכרה וילמסטאד כאתר מורשת עולמית. בין השנים 1955 ל-2010 שקורסאו הייתה חלק מההאנטילים ההולנדיים, יחידת אוטונומית במסגרת ממלכת הולנד, וילמסטאד הייתה לבירת הטריטוריה כולה.

היסטוריה

ראשוני הספרדים הגיעו לקורסאו ה-1499 ודחקו ממנו את תושביה הילידים, אינדיאנים בני שבט האראוואק. ב-1634 השתלטו ההולנדים על האי, וחברת הודו המערבית ההולנדית הקימה את פונדה, שמקור שמה במילים ההולנדיות "דה פונט" (De punt), היינו "הנקודה", על חופו המזרחי של מפרץ סינט אנה. יהודים מספרד ומפורטוגל הגיעו אל העיר דרך אמסטרדם במהלך המאה ה-16 ותרמו רבות לאופיה. ב-1730 היוו יהודי העיר מחצית מתושביה הלבנים. רובע אוטרובאנדה שנוסד בשנת 1707 נחשב עם ייסודו ל"עיר החדשה", וכיום הוא מהווה את המרכז התרבותי של וילמסטאד. משמעו של "אוטרו בנדה" בשפת פאפיאמנטו הוא "הצד האחר", והכוונה למיקומו של הרובע בצידו האחר של מפרץ סינט אנה.

למעט שתי תקופות שלטון בריטיות קצרות ב-18001803 וב-18071816 היה האי למושבה הולנדית עד 1955, ועמד בקשרי מסחר הדוקים עם היישובים האנגליים, הספרדיים והצרפתיים שלחופי דרום אמריקה והאיים הקריביים. קשרים אלה, במיוחד עם המושבות הספרדיות השפיעו על התרבות המקומית, בעוד שהשפעה אפריקאית הגיעה אל האי בהיותו מוקד לסחר עבדים.

בשנת 1969 פקדו מהומות אלימות את העיר על רקע התקוממות עובדים. מספר בני אדם מצאו את מותם, ראש איגוד העובדים נורה ונפצע ובתים הועלו באש. כוח של 300 חיילים הגיע לאי על מנת להשליט סדר בעיר.

העיר ורבעיה

המרכז ההיסטורי, העיר הפנימית והנמל בווילמסטאד

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
בתים לחופו של מפרץ סינט אנה באוטרובאנדה
מדינה האנטילים ההולנדייםהאנטילים ההולנדיים האנטילים ההולנדיים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 4, 5

אורכו של השטח הבנוי הרציף של וילמסטאד הוא כ-12 ק"מ מדרום-מזרח לצפון-מערב, ורוחבה מחופה הדרומי של קורסאו בדרום ועד סמוך לחוף הצפוני ולשדה התעופה מגיע ל-5 ק"מ. העיר יושבת סביב הנמל הטבעי, גוף מים המחובר אל הים הפתוח על ידי מפרץ סינט אנה, שהוא למעשה תעלה צרה באורך של כ-850 מטר וברוחב של עד 150 מטר. חלקה ההיסטורי של העיר נמצא סביב התעלה. סביב הנמל הטבעי משתרעים מתקני תעשייה, בתי זיקוק ומיכלי נפט ודלק.

שני גשרים מקשרים בין שני צידי התעלה - גשר המלכה אמה (Koningin Emmabrug), גשר צף באורך של 168 מטר אשר זכה לכינוי "Swinging old lady", הוקם בשנת 1888 וחודש לחלוטין בשנת 1939 ושוב בשנים 20052006. בתחילה נגבתה אגרה מהחוצים אותו, אך אנשים ללא נעליים הורשו לחצותו ללא תשלום. הגשר "מתקפל" כדי לאפשר לספינות להיכנס אל הנמל. ב-1974 נפתח גשר המלכה יוליאנה (Koningin Julianabrug) בחלקה הצפוני של התעלה. הגשר חוצה את התעלה בגובה של 55 מטר כדי לאפשר מעבר חופשי לאוניות העושות את דרכן אל הנמל. מאז הקמתו של גשר זה נאסרה תנועת כלי רכב על הגשר הצף, והאחרון משמש כיום כ-15,000 הולכי רגל ביום.

המרכז ההיסטורי של העיר כולל ארבעה רבעים - פונדה, אוטרובאנדה, פיטרמאי (Pietermaai) ושארלו (Scharloo), והוא מכסה שטח של 1.9 קמ"ר. בכניסה למפרץ סינט אנה, על חופי הים הפתוח משני צידי התעלה שוכנות שתי מצודות מבוצרות - מצודת המים בצד המערבי (פונדה) ומצודת הצוק בצד המזרחי (אוטרבאנדה). כל אחד משני הרבעים ערוך סביב כיכר השוכנת על חופי התעלה - כיכר הממשלה בפונדה (Gouvernementsplein) וכיכר בריון באוטרבאנדה (Brionplein) - ושתי הכיכרות מחוברות זו לזו בגשר הצף. האדריכלות בעיר החלה בייבוא הסגנונות ההולנדיים של המאות ה-16 וה-17 מאירופה, אך בהשפעת האקלים בקורסאו, התפתח סגנון מקומי שנסמך על חומרי הבנייה באי ואשר כונה "בארוק קורסאו".

בנייתה של פונדה החלה בשנים 16341638 בהקמתה של מצודת אמסטרדם (Fort Amsterdam) המשתרעת על פני שטח של 15 דונם. למצודה חמישה מגדלי שמירה והיא הייתה יישוב עצמאי שכלל כנסייה, מתקן לאספקת מים וכן בתי מגורים למושל ולחיל המצב. המצודה משמשת גם כיום כמרכז הממשלתי ומגורי מושל האנטילים ההולנדיים. הקמת העיר המבוצרת החלה בשנת 1650 לאורך רשת רחובות אשר יצאו מהמצודה, והיא הורחבה בשנת 1674. הביצורים שרדו עד שנת 1866 עת נהרסו בשל חוסר הצורך האסטרטגי בהם. בית הכנסת מקווה ישראל-עמנואל הוקם בשנת 1732 בהשראת בית הכנסת באמסטרדם, והוא נחשב לאחד המבנים המרשימים בעיר.

התפתחותו של אוטרבאנדה מעבר לתעלה החלה בשנת 1707. בתחילה הוגבל גובה הבתים לקומה אחת, כדי לא להפריע לקו האש של התותחים אשר ניצבו במצודת אמסטרדם מצידה השני של התעלה. אוטרבאנדה שלא הוקפה בחומה, התפתחה באופן שונה מפונדה, ובתיה הראשונים הוקמו על חלקות גדולות במרחקים גדולים זה מזה ונידמו לבתים חקלאיים. חלקו הדרומי של הרובע צפוף יותר שכן הוא התפתח כאזור מגורים למעמד הפועלים והוא מערב בתי מלאכה ובתי מגורים שנבנו סביב סמטאות צרות.

רובע פיטרמאי שוכן מזרחית לפונדה התפתח במאות ה-18 וה-19 ויושב בידי ספנים עמידים ופקידי ממשלה בכירים. רובע שארלו ממזרח לפירמאי, החל את דרכו כאזור מטעים, אך באמצע המאה ה-19 היה לאזור מגורים, שיושב על ידי סוחרים יהודים אמידים, והוקמו בו מספר אחוזות גדולות, במיוחד לאחר 1870.

כלכלה ותחבורה

בזכות המפרץ הטבעי המוגן הייתה העיר לנמל מרכזי כבר במאה ה-17. כלכלת האי קוראסאו כולו התבססה על המסחר שעבר דרך הנמל - ובייחוד סחר העבדים. בשנת 1914 הפכה העיר למרכז לזיקוק נפט עם הקמת בתי הזיקוק של חברת של המלכותית ההולנדית. בתי הזיקוק עיבדו נפט גולמי שהובא מוונצואלה וההחלטה על הקמתם על האי נבעה מחוסר היציבות הפוליטית בוונזואלה. במלחמת העולם השנייה היו בתי הזיקוק של וילמסטאד בין ספקי הקרוסן החשובים של מטוסי חיל האוויר האמריקאי. ענף התיירות בעיר החל מתפתח בשנות השישים של המאה ה-20 וכיום הוא מהווה מרכיב חשוב בכלכלת העיר. תיירים רבים באים לקוראסאו המהווה אתר צלילה פופולרי ובשל בתי הקזינו הממוקמים בעיר, והעיר היא יעד לספינות נופש במפליגות באיים הקריביים. מצפון לעיר שוכן שדה התעופה הבינלאומי האטו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילמסטאד בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0