ויליאם סטון (מושל איווה)
 | |||||||||||||||
| ויליאם סטון | |||||||||||||||
| לידה | מחוז ג'פרסון, מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אוקלהומה סיטי, טריטוריית אוקלהומה (אנ') | ||||||||||||||
| שם מלא | ויליאם מילו סטון | ||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרייסלנד, נוקסוויל, איווה, ארצות הברית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
ויליאם מילו סטון (באנגלית: William Milo Stone; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה השישי בשנים 1864–1868.
ראשית חייו
ויליאם סטון נולד במחוז ג'פרסון שבמדינת ניו יורק. ב-1834, כשהיה בן 7, הוא עבר עם משפחתו לעיר קשוקטון שבאוהיו. הוא למד משפטים בקריאה עצמית וב-1851 התקבל ללשכת עורכי הדין.
ב-1854 עבר סטון לעיר נוקסוויל שבאיווה, שם הוא פתח משרד עורכי דין, ורכש עיתון מקומי. ב-1856 הוא היה נציג לוועידה שבה נוסדה המפלגה הרפובליקנית, ובבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה שנה הוא היה אלקטור שהצביע למועמד ג'ון פרימונט. בוועידת המפלגה הרפובליקנית של 1860 הוא היה תומך נלהב של אברהם לינקולן, ושוב תמך בו בוועידה של 1864. בשנים 1857–1861 כיהן סטון כשופט בבית משפט מחוזי במדינתו. בשנה בה החל לכהן על כס השיפוט הוא נשא לאישה את קרוליין מתיו, ולשניים נולד בן אחד.
מלחמת האזרחים
לאחר קרב פורט סאמטר ב-1861 התגייס סטון כטוראי לצבא האיחוד. עד מהרה הוא קודם לדרגת קפטן, ובהמשך למייג'ור בפלוגה B של רגימנט הרגלים השלישי של איווה. הוא לחם בקרב ליברטי (אנ') ונפצע בו, אך שב ולחם בקרב שילה, שבו הוא נפל בשבי. הוא קיבל חנינה מנשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס ונשלח לוושינגטון הבירה כדי לשאת ולתת על חילופי שבויים. לאחר שבתחילה לא עלה בידו להשיג הסכם, הוא שב לשביו, קיבל חנינה פעם נוספת, ושוחרר לאחר שהסכם חילופי השבויים הושג. ב-1862 קודם סטון לדרגת קולונל ברגימנט הרגלים ה-22 של איווה. הוא פיקד על יחידתו במערכת ויקסבורג, ושוב נפצע ב-22 במאי 1863, במהלך תקיפה שבוצעה על ידי האיחוד כחלק מהמצור על ויקסבורג.
מושל איווה
ביוני 1863 נבחר סטון כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל איווה, ובאוגוסט אותה שנה הוא התפטר מהשירות בצבא האיחוד. בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה הוא ניצח בהפרש גדול לאחר שהביס את גנרל האיחוד, ג'יימס טאטל. ב-1865 הוא נבחר לכהונה שנייה. במהלך כהונתו כמושל, הוא עסק בכמה סוגיות מורכבות, כולל לדאוג שאיווה תעמוד במכסות הגיוס שלה של 1864, וקידום זכויות ההצבעה של האזרחים האפרו-אמריקאים של איווה. על פי כמה מקורות נכח סטון באפריל 1865 בתיאטרון פורד כאשר הנשיא לינקולן נרצח, והוא סייע לשאת את הנשיא אל מעבר לרחוב.[1] עם זאת, שום מקור ראשוני או מקור בן התקופה לא מתאר את ההתרחשות הזאת, ולמעשה ידוע שארבעה אנשי רגימנט הארטילריה של פנסילבניה היו אלו שנשאו את הנשיא לאחר הירי בו.[2][3] ב-22 בפברואר 1866 מינה סטון את אמילי קלקינס סטבינס כנוטריונית ציבורית, ובכך היא הייתה לאישה הראשונה בארצות הברית ששימשה בתפקיד זה.[4]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל ב-1868, כיהן סטון תקופת כהונה אחת בשנים 1877–1878 כחבר בית הנבחרים של איווה, ולאחר מכן מונה כסגן הנציב והנציב של משרד הקרקעות הכללי.
ויליאם סטון נפטר כתוצאה מדלקת ריאות באוקלהומה סיטי ב-18 ביולי 1893, לשם הוא עבר עם בנו לעסוק בעריכת דין. הוא נטמן בבית הקברות גרייסלנד שבנוקסוויל.
קישורים חיצוניים
- ויליאם סטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם סטון במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Lawrence Kestenbaum. "The Political Graveyard: Index to Politicians: Stone".
- ^ "The Pittsburgh soldiers who carried the dying president". Pittsburgh Post-Gazette.
- ^ "Full text of "The assassination of Abraham Lincoln"".
- ^ Winona Evans, Reeves (1914). The Blue Book of Iowa Women. Mexico, Mo., Press of the Missouri Printing and Publishing Company. p. 189.
מושלי איווה 
| ||
|---|---|---|
|
