רוברט ריי
.jpg) | |||||||
| רוברט ריי, 1977 | |||||||
| לידה | דה מוין, איווה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | דה מוין, איווה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | רוברט דולף ריי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות וסט הייבן, דה מוין, איווה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
רוברט דולף ריי (באנגלית: Robert Dolph Ray; ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה ה-38 בשנים 1969–1983.
במהלך תקופת כהונתו כמושל, שימש ריי כיושב ראש אגודת המושלים הלאומית בשנים 1975–1976. הוא העביר את חוק ההגנה על קברים של איווה ב-1976, שהיה החוק הראשון בארצות הברית שהגן במפורש על מקומות הקבורה של האינדיאנים בארצות בארצות הברית. הוא גם קיבל אלפי פליטים לאיווה.
בשנותיו האחרונות, כיהן ריי כראש העיר בפועל של דה מוין ממאי ועד דצמבר 1997, והיה הנשיא הזמני של אוניברסיטת דרייק ב-1998.
ראשית חייו
רוברט ריי נולד בדה מוין, איווה, כבנם של קלארק ריי, מנהל חשבונות, ושל מילדרד ריי. ב-1946 הוא סיים את בית הספר התיכון על שם רוזוולט. לאחר מכן הוא שירת בצבא ארצות הברית. ב-1952 סיים ריי לימודי תואר בוגר אוניברסיטה במנהל עסקים באוניברסיטת דרייק, וב-1954 הוא סיים תואר במשפטים.
ריי החל את הקריירה שלו כעורך דין. לאחר כמה שנים בעיסוק במקצוע, הוא היה ב-1963 ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית של איווה.
מושל איווה
ב-1969 הושבע ריי כמושל איווה. במהלך כהונתו בתפקיד, בוצעו שינויים בחוקת איווה, כולל הארכת משך כהונת המושל משנתיים לארבע שנים. הוא כיהן כיושב ראש אגודת המושלים הלאומית בשנים 1975–1976, וכן כיושב ראש אגודת המושלים הרפובליקנים, אגודת המושלים של המערב התיכון, ועדת החינוך של המדינות והיה נשיא מועצת ממשלות המדינות. כמושל, הוא הוציא צווים ביצועיים לקידום זכויות האזרח, לשימור האנרגיה וצמצום הבירוקרטיה וכן להקמת הוועד הכלכלי של המושל ונציבות החינוך הטכנולוגי הגבוה של איווה. ב-1974 חתם ריי על חוקים להקמת הנציבות למעמד האישה של איווה. ב-1982 הוא היה הראשון שהוענקה לו על ידי נציבות זו מדליית כריסטין וילסון לשוויון וצדק. ב-1976, יחד עם רעייתו בילי ריי ושלוש בנותיו, היה ריי למושל הראשון שנכנס לטראס היל (אנ'), מעון המושל הרשמי.
ב-1979 שימש ריי כנציג לוועידת הפליטים של האומות המאוחדות בז'נבה. הוא תמך בגביית פיקדון על פחיות משקה.
תקופת כהונתו בלטה בהומניטריות שלו כלפי פליטי התאי דם (אנ') מדרום-מזרח אסיה. הוא הסכים להגעתה של קבוצה פליטים זו לארצות הברית ויצר תוכנית יישוב פליטים לצורך כך. ריי הודיע שמדינת איווה תקבל 1,500 פליטים נוספים בינואר 1979. הוא כתב לנשיא ג'ימי קרטר ולמושלים אחרים וביקש מהם לתמוך בהרחבת אישורי הכניסה לארצות הברית של אנשי הסירות. הסקרים מאותה תקופה הראו שמאמצי היישוב מחדש והעזרה לפליטים היו שנויים במחלוקת. רבים חששו מתחרויות במקומות העבודה, העברת תקציבים נחוצים ומעירוב גזעי.
ריי היה המושל הראשון שחתם על חוק להגנת קברי האינדיאנים בארצות בארצות הברית. בראשית שנות ה-70, נדהמה הפעילה החברתית מריה פירסון (אנ') ששרידי שלדים של אינדיאנים טופלו באופן שונה מאלו של לבנים. היא מחתה בפני ריי, ובסופו של דבר הוא קיים איתה שיחה לאחר שקיימה ישיבת שבת מחוץ ללשכתו. ריי שיתף פעולה עם פירסון, ועבודתם המשותפת הובילה לקבלת חוק ההגנה על קברים של איווה שחוקק ב-1976, החוק הראשון בארצות הברית שהגן במפורש על קברים אינדיאנים. חוק זה קדם לחוק פדרלי דומה (אנ') שחוקק ב-1990.
לאחר פרישתו
לאחר תום כהונתו כמושל ב-1983 היה ריי למנהל הכללי של חברת ביטוח חיים. ממאי ועד נובמבר 1997 הוא כיהן כראש העיר בפועל של דה מוין. ב-1998 היה ריי הנשיא הזמני של אוניברסיטת דייק. הוא היה יושב הראש המשותף, יחד עם בוב אדגר, של הקואליציה הלאומית לטיפול רפואי.
ב-2005 היה ריי מושל איווה או מושל איווה לשעבר הראשון שקיבל את האות האזרחי הגבוה ביותר של איווה, שהוענק לו על ידי ועדת זיכרון המאה של המדינה.
חיים אישיים
ב-1951 נשא ריי לאישה את בילי לי הורנברגר, חברתו מימי בית הספר התיכון, ולשניים נולדו שלוש בנות. בשנותיו האחרונות סבל ריי ממחלת פרקינסון.
רוברט ריי נפטר במעון הסיעודי בו שהה בדה מוין ב-8 ביולי 2018, בגיל 89. הוא נטמן בבית הקברות וסט הייבן שבעיר.
קישורים חיצוניים
- רוברט ריי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- רוברט ריי באתר מרכז רוברט ד. ובילי ריי של אוניברסיטת דרייק (באנגלית)
- רוברט ריי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- רוברט ריי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מושלי איווה 
| ||
|---|---|---|
|
