למנוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
למנוס
Λήμνος
מראה העיירה מירינה בלמנוס
מראה העיירה מירינה בלמנוס
נתונים גאוגרפיים
מיקום צפון הים האגאי
ארכיפלג האיים האגאיים
שטח 477.58 קמ"ר
גובה מרבי 470 מטר
נתונים מדיניים
מדינה יוון
(מחוז צפון הים האגאי)
אוכלוסייה 16,992 (2011)
עיר ראשית מירינה

למנוס או לימנוסיוונית: Λήμνος, בטורקית: Limni) הוא אי יווני בצפון הים האגאי, המשתרע במרכז מחוז צפון הים האגאי. למנוס, יחד עם האי אגיוס אפסטריוס הממוקם כ-30 ק"מ מדרומו מערבו, הם שתי הרשויות המוניציפליות המרכיבות את היחידה האזורית למנוס, אחת מחמש היחידות האזוריות של המחוז. שטחו של האי הוא 477.58 קמ"ר, והוא האי השמיני בגודלו ביוון.

חלקו הגדול של לימנוס הררי, אך קיימים בו גם עמקים פוריים. האי מחולק לשני חלקים עיקריים על ידי מפרץ גדול בחלקו הדרומי שלחופו שוכן שדה התעופה של לימנוס. שתי העיירות העיקריות הן מירינה (ביוונית: Μύρινα, בטורקית Mirina) או קאסטרו (ביוונית: Κάστρο - "מצודה") השוכנת לחופו המערבי של האי, ומודרוס (ביוונית: Μούδρος, בטורקית: Mondros) הנמצאת לחופו המזרחי. בשנת 2001 התגוררו בלמנוס 18,104 איש.

היסטוריה

האי נכבש בידי דריווש הראשון במאה ה-6 לפנה"ס, אך מילטיאדס הצעיר שליט גליפולי כבש אותו מידיו בשנת 510 לפנה"ס, והאי בא תחת שליטתה של אתונה העתיקה עד שמוקדון השתלטה עליו. הרומאים שוב מסרו את האי לשליטת אתונה בשנת 166 לפנה"ס אך 20 שנה לאחר מכן הוא היה יחד עם יוון כולה לפרובינקיה רומית. כשהאימפריה הרומית נחלקה לשתיים, היה למנוס לחלק מהאימפריה הביזנטית וב-1657 נכבש בידי העות'מאנים. לאחר מלחמת הבלקן הראשונה ב-1912 היה האי לחלק מיוון, ושימש כבסיס לניסיונות הבריטים לכבוש את חצי האי גליפולי ואת מצר הדרדנלים במלחמת העולם הראשונה. ב-30 באוקטובר 1918, נחתמה הפסקת האש של מודרוס (טורקית Mondros Mütarekesi) בנמל מודרוס באי, וזו סיימה את חלקה של האימפריה העות'מאנית במלחמה.

עד לשנת 2011, למנוס השתייכה מנהלית למחוז משנה לסבוס, שכלל מלבד למנוס ואגיוס אפסטריוס, גם את האי לסבוס. בעקבות הרפורמות המנהליות של שנה זאת, החלוקה הישנה למחוזות משנה בוטלה, ומחוז המשנה הישן חולק לשתי יחידות אזוריות נפרדות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למנוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0