וארנה (מחוז)

Област Варна
מדינה	בולגריה
מושל	דאנצ'ו סימיון סימיונוב.
ערים במחוז	12
בירת המחוז	וארנה
שפה רשמית	בולגרית
שטח	3,819.5 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	124.40 נפש לקמ"ר (2011)
אזור זמן	UTC +2
	http://www.vn.government.bg
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת מחוז וארנה רגילה) וארנה פרובאדיה דולני צ'יפליק דלגופול סובורובו דובריץ' הים; השחור; בורגס שומן מחוז וארנה

מחוז (אובלסט) וארנה (בולגרית: Област Варна) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה. המחוז שוכן בצפון-מזרח בולגריה ובו 12 רשויות מקומיות. עיר הבירה המחוזית היא וארנה.

היסטוריה

באזור החלה התיישבות מאורגנת בסוף התקופה הכלקוליתית, וכבר אז היו בו מעגני שיט, ותושביו עסקו בכריית מתכות^[1]. בהמשך, במאה ה-6 לפנה"ס, עבר המקום לחזקת הממלכה התראקית, המקום היווה מרכז צבאי של היוונים. במאה ה-1 לספירה הפך המחוז לפרובינציה רומית ותחת הקיסר דיוקלטיאנוס, העיר דבניה, הפכה לבירת פרובינציית מואסיה. בהמשך נשלט האזור על ידי הביזנטים ובתווך על ידי האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה. החל מאמצע המאה ה-14, החלו פשיטות של טטרים על האזור ובשנת 1389, הוא נכבש על ידי כוחותיו של הסולטאן באיזיט הראשון, שליט האימפריה העות'מאנית. בשנת 1444 נערך ליד העיר וארנה, קרב ורנה, שבו ניצח הסולטאן מוראט השני קואליציה של צבאות, אך במחיר אבדות כבדות. בשנת 1878, לאחר שהצבא העות'מאני הובס במלחמה העות'מאנו-רוסית, הפך האזור לחלק מהנסיכות האוטונומית הבולגרית ואחר כך, לחלק ממדינת הלאום, בולגריה.

המחוז גובל בים השחור, משתרע על חלק מדרום דוברוג'ה, ובו החלק המזרחי של רכס הרי הבלקן. מבחינה גאולוגית, קרקע המחוז עשירה בהליט, אבן גיר, סיליקה וחרסית, המשמשים בייצור מלט וזכוכית. הסיליקה מהווה גם מחצב אותו מייצאים. באזור אגם וארנה, ישנם מרבצים עשירים של בוץ מינרלי, המשמשים לתעשיית המרפא והקוסמטיקה ושפע של מעיינות חמים, המושכים אליהם תיירות מרפא. עוד מצויים במחוז מאגרי גז טבעי ומנגן. האקלים במחוז הוא ממוזג עם חורפים לחים וקרים וקייצים חמים ויבשים, להוציא את אזור חוף הים השחור, שם מקביל מזג האוויר לים תיכוני.

כ 70% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בעיר וארנה גופא ובסך הכל 81%, מתגוררים ביישובים עירוניים. 85.3% מהאוכלוסייה הם בולגרים, 8.1% טורקים, 3.4% צוענים, 0.6% ארמנים, 0.3% רוסים והשאר בני לאומים רבים, אשר הגיעו בעיקר כתוצאה מהגירת עבודה. מבחינת האמונה הדתית, 83% הם נוצרים אורתודוקסים, 9.75% מוסלמים והשאר פרוטסטנטים, יהודים, קתולים ובודהיסטים.