השושלות הדרומיות והצפוניות

בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות (סינית: 南北朝; פיניין: Nán Běi Cháo) היא תקופה בתולדות סין שתחילתה בשנת 420 עם נפילתה הסופית של שושלת ג'ין המזרחית, וסיומה עם עליית שושלת סווי בשנת 589.

בתקופת אי-יציבות זו, בה סבלה סין ממלחמות פנימיות, הייתה סין מחולקת לשתי מדינות, צפונית ודרומית. עקב חילופי שלטון תכופים שלטו במהלך התקופה תשע שושלות נפרדות - חמש בצפון וארבע בדרום.

תקופה זו נחשבת גם לתקופת פריחה בתחומי האמנות והתרבות, תקופה של התפתחויות טכנולוגיות ושל התפשטות זרם המהאיאנה הבודהיסטי ושל הטאואיזם. בתקופה זו הבודהיזם הסיני התחיל להתגבש ולסגל לעצמו מאפיינים ייחודיים, ביניהם - הפגודה הסינית, שמקורה בסטופות ובמסורות בודהיסטיות, ומטרתה הייתה הגנה על טקסטים בודהיסטיים קדושים.

במהלך תקופה זו התרחש תהליך מואץ של סיניזציה בקרב קבוצות לא-סיניות (מהגרים בצפון ובני שבטים ילידיים לא-סיניים בדרום). בנוסף, הייתה הגירה מצפון לדרום סין. זוהי גם התקופה שבה התפתחה

תרבות

על אף הפיצול והתהפוכות בסין, התאפיינה תקופה זו יותר מכל בפריחה תרבותית ואמנותית. הייתה זו תקופה של התפתחות בתחומי המתמטיקה, הקרטוגרפיה, האסטרונומיה והרפואה, ובמקביל בתחומי הקליגרפיה, הציור, השירה והמוזיקה.

דת

בתקופה זו התפשטו והתפתחו דתות הדאואיזם והבודהיזם, כשהן מתחרות זו בזו הן בצפון והן בדרום. נערכו ויכוחים בין בני המלוכה והאצילים בשושלות השונות האם הבודהיזם צריך להמשך ולהתקיים.

לקראת סוף התקופה התמתנו העמדות הניציות, ומאמיני שתי הדתות גילו סובלנות הדדית, שלתפיסתן ממשיכה לאפיין את סין עד היום. הדתות זכו לפריחה, והתפשטו בכל רחבי סין.

התפצלות סין לצפון ודרום

מלחמת שמונה הנסיכים היא מלחמת אזרחים הרסנית שפרצה במסגרת מאבקי כוח בתוך משפחת הקיסרות של שושלת ג'ין, בין השנים 291-306. הלחימה נערכה רובה בצפון סין, וגרמה נזקים קשים לקיסרות, פגעה בממשל המרכזי שלה, הביאה לבריחה המונית של אוכלוסייה סינית לכיוון דרום הנהר הצהוב, ולפלישת עמים נוודים לצפון סין (תוך ניצול החולשה של בני ההאן). במהלך הפלישה והמרידה בקיסרות, נרצחו הקיסרים הרביעי והחמישי של שושלת ג'ין המערבית. משפחת הקיסרות נאלצה להעביר פעמיים את בירתה.

כתוצאה מנסיגת שושלת ג'ין ובני העם הסיני (האן) מצפונה של סין עד קו הנהר הצהוב, השתלטו בהדרגה על השטח מספר שבטים נוודים לא-סינים (בעיקר טורקים, הונים, מונגולים וטיבטים) אשר הקימו קואליציה של שש-עשרה הממלכות עיקריות (שהתקיימו זמן קצר) ששלטו בין השנים 304-439 על צפון סין.

תחילת תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות

יש הרואים את תקופת שושלת ג'ין המזרחית משנת 317 עד 420, כחלק מתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות. משנת 317 שלטה שושלת ג'ין המזרחית (המחודשת) רק על האזור שמדרום לנהר הצהוב, בעוד שצפון סין נשלט על ידי שש-עשרה הממלכות הלא-סיניות. השושלת שרדה עד שנת 420 לספירה, אז אולץ הקיסר גונג די סימה דוון (הקיסר ה-11 של שושלת ג'ין המזרחית או ה-16 של כלל השושלת) לפרוש, ונכנסה סין לעידן השושלות הצפוניות והדרומיות.

ניסיונות לאיחוד הצפון נעשו מספר פעמים, לשווא. ניסיון אחרון ומוצלח לאיחוד הצפון בוצע על ידי הקיסר טאו-בה-ג'יי, שהתחיל את סדרת השושלות הצפוניות בשנת 386, עם שושלת ווי הצפונית (386–534).

במקביל מתאפיינת תקופה זו בהתבוללות של המיעוטים לתוך בני ההאן. תופעה זו התרחשה הן בצפון והן בדרום. הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של שושלת ווי הצפונית, שהייתה שושלת של בני שבט השְׂיָאובֵּיי. שושלת זו דגלה בהפרדה תרבותית בין השיאוביי לבין ההאן. בני ההאן הורחקו מעמדות מפתח, הם קיבלו משרות בתחומי הפקידות כמו גובי מיסים. אך הפרדה זו באה לקיצה עם עלייתו של הקיסר שְׂיָאווֵן, שהחל בשנת 497 ליישם תוכנית להתבוללות בקרב הסינים.

שש השושלות

ארבע מהשושלות הדרומיות (לְיוֹ-סונְג, צִ'י, לְיָאנְג, צֶ'ן) נכללות ב"שש השושלות", ששנות שלטונן החל בנפילת שושלת האן המזרחית, והסתיימו בעת הקמת שושלת סווי.

ישנן שתי גרסאות לגבי שש השושלות:

שש השושלות אשר בירתן שכנה בגְ'ייֵן-קָאנְג (מדרום לנהר הצהוב)

ווֹ 222-280.
ג'ין 265-420.
לְיוֹ-סונְג 420-479.
צִ'י 479-502.
לְיָאנְג 502-557.
צֶ'ן 557-589.

שש השושלות אשר שנות שלטונן מסודרות ברצף כרונולוגי

וֵיי 220-265.
ג'ין 265-420.
לְיוֹ-סונְג 420-479.
צִ'י 479-502.
לְיָאנְג 502-557.
צֶ'ן 557-589.

השושלות הדרומיות

מספר סידורי	שם השושלת	תקופת שלטונה
1	סונג	420-479
2	צ'י הדרומית	479-502
3	ליאנג	502-557
4	צ'ן	557-589

בשנת 420 הקים הקיסר ווּ מסונג את שושלת סונג הדרומית, לאחר כניעת הקיסר האחרון של שושלת ג'ין. השושלת של סונג שרדה 59 שנים, עד שנת 479, וכללה 9 קיסרים.

לאחר חתירה תחת הקיסרים האחרונים של שושלת סונג, והקמת כוח פוליטי בשושלת סונג, אילץ גָאו את הקיסר האחרון של סונג שׁוּן למסור לו את כתר הקיסרות הדרומית בשנת 479. הוא הקים שושלת צ'י הדרומית, ששרדה 23 שנה בלבד, עד שנת 502, וכללה 7 קיסרים ונסיכים.

בשנת 502, לאחר הכנעת מרד האזרחי, בניית כח פוליטי חזק, וחיסול בני המשפחה של השושלת השלטת, נטל הגנרל שְׂיָאו יֵן את השלטון מהקיסר האחרון הֶה של שושלת צ'י הדרומית. הוא הפך לקיסר ווּ מליאנג. השושלת שרדה 55 שנה, עד שנת 557, וכללה 6 קיסרים ונסיכים.

בשנת 557, לאחר הפיכה נגד השושלת השלטת של ליאנג, נטל הגנרל צֶ'ן בָּה שְׂייֵן את השלטון מהקיסר האחרון, גִ'ינְג של שושלת ליאנג הדרומית. הוא הפך לקיסר ווּ הראשון של שושלת צ'ן. צ'ן החלשה שרדה 32 שנה, וכללה 6 קיסרים ונסיכים. בשנת 589 נפלה צ'ן לידי מקים שושלת סווי.

השושלות הצפוניות

מספר סידורי	שם השושלת	תקופת שלטונה
1	וֵיי הצפונית	386-534
2	וֵיי המזרחית	534-550
3	וֵיי המערבית	537-553
4	צ'י הצפונית	550-577
5	ג'וֹאוּ הצפונית	557-581

וֵיי הצפונית שרדה זמן רב, 148 שנה, משנת 386 עד שנת 534. היא כללה 15 קיסרים ונסיכים. וֵיי הצפונית נחלקה בשנים 534 עד 537 לשתי מדינות, וֵיי המזרחית ווֵיי המערבית.

וֵיי המזרחית הייתה שושלת בת קיסר אחד, ששרדה 14 שנה בלבד. שנת 550 הדיח גָאו יָאנְג את הקיסר היחיד של השושלת, והכריז על עצמו ון שׂוֵ'אן די, קיסר צ'י הצפונית הראשון.

בשנת 557 הדיח קיסר ג'וֹאוּ הצפונית הראשון את הקיסר האחרון של שושלת וֵיי המערבית. בשנת 577 השלימה ג'וֹאוּ משלימה את המהלך תוך כיבוש צ'י הצפונית. צ'י הצפונית שרדה רק 27 שנה, וכללה 6 קיסרים ונסיכים.

ב-581 הצליח הקיסר יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ לכבוש את ג'וֹאוּ הצפונית. ג'וֹאוּ הצפונית כללה 5 קיסרים, ושרדה 24 שנה. ב-587 כבש הקיסר יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ את ליאנג המערבית.

ב-589 הושלם איחודה של סין, על ידי הקיסר יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ, מייסד שושלת סְווֵי. הוא כבש את שושלת צֶ'ן הדרומית, והפך את השליט האחרון של צ'ן, הלורד יָאנְג שׁוּבָּאו, לממונה תחתיו (בתפקיד לא חשוב, תוך עידוד נטייתו לשתייה חריפה). כך אוחדה סין, לראשונה מזה כ-300 שנה.